זו רק ההתחלה: תתכוננו למהלך ירידות שיהיה חד וכואב
לא נשעממכם בתיאור ארוך ומייגע של כלל הסיבות שהביאו אותנו להיות פסימיים בצפי השוק שלנו. To make the long story short נתאר בקצרה מספר גורמים עיקריים תוך התמקדות בשוק האמריקאי:
הצריכה של האמריקני הממוצע, אשר היוותה בשנים האחרונות קטליזטור לצמיחה העולמית, הוזנה באמצעות גירעון פרטי משמעותי (שיעור חיסכון שלילי!!), גירעון ציבורי משמעותי ומתן אשראי נדיב ע"י גורמי המימון השונים. צריכה זו חטפה פגיעות משמעותיות ביותר וצפוי כי מגמת הקיטון בצריכה תימשך כתוצאה משילוב של:
1. שיעור החיסכון הפרטי האמריקאי חוזר לרמות היסטוריות סבירות של כ-5% וסימנים שונים מעידים על כך שיעלה אף מעבר לכך לרמות המתקרבות לכ-10% (מההכנסה הפנייה).
2. הגירעון הציבורי המשמעותי צפוי להביא בטווח הבינוני לעליית מיסים שתקטין בתורה את ההכנסה הפנוייה וכפועל יוצא תקטין את הצריכה.
3. ישנו קיטון משמעותי, שלהערכתנו הינו פרמננטי, ברצון למתן אשראי במערכת הפיננסית בארה"ב. הקיטון ברצון למתן אשראי פועל בתנועת מלקחיים עם הירידה בערך הנדל"ן של הציבור האמריקאי, אשר מקטינה הן את תחושת העושר (המשפיעה בתורה על שיעור החיסכון) והן את האפשרות לשעבד נכסים כנגד קבלת אשראי.
ההשקעה העסקית האמריקאית ירדה בצורה משמעותית אף יותר מהצריכה הפרטית. השקעה זו קשורה בטבורה לזמינות האשראי במשק וזמינותו של האשראי למגזר העסקי ירדה בצורה דרסטית. חברות ועסקים בינוניים וקטנים הפועלים בענפי תעשיה ושירותים מסורתיים נאלצים לספוג קיטון בקווי האשראי הבנקאיים ואילו יזמי ומשקיעי נדל"ן למיניהם נאלצים לספוג עצירה כמעט מוחלטת באשראי הזמין להם.
מצבן העגום של הצריכה הפרטית וההשקעה העיסקית נובע, בין השאר, ממצבה של מערכת הבנקאות האמריקאית. בעוד שמחירי המניות של התעשייה הפיננסית (אגב, אנו בספק אם למונח Finance industry יש מקבילה בשפות רבות - לא נראה לנו שלכך פילל המשורר בעת הגדרת חברות תעשייתיות) ממריאים, הרי שמחירי הנכסים המגבים את ההלוואות שניתנו ע"י התעשייה הפיננסית ממשיכים לרדת. ממידע המגיע אלינו מהשטח נראה שבמאזנם של הבנקים האמריקאים רב עדיין הנסתר על הנגלה וכי גם הבנקים הנחשבים כבריאים סובלים מצרות צרורות.
"מבחני הלחץ" שבוצעו למוסדות אלו בעבר לא היו מלחיצים מספיק ואפשרו לבנקים לבצע תיקונים קוסמטיים שונים ומשונים תוך הצגת הלוואות בעייתיות כ- Performing loans. לא לשווא מסרבים הבנקים להעניק הלוואות חדשות וסביר כי מצב זה יימשך ואף יחמיר. כידוע, המערכת הבנקאית היא החמצן של הכלכלה בכל משק מפותח. אמירה זו נכונה שבעתיים במשק האמריקאי המבוסס רובו ככולו על אשראי ובהיעדר חמצן ידוע לנו מה עלול לקרות.
התופעות האמורות קורות בד בבד עם היקפי האבטלה העולים הנסקרים דרך קבע בעיתונות הכלכלית. עם זאת, שיעור האבטלה והיקפי אובדן המשרות אינם משקפים את מלוא עגמומיותה של התמונה. הגרף הבא מתאר תופעה נוספת המתרחשת בשוק העבודה:
הגרף הנ"ל משרטט את ממוצע שעות העבודה לעובד החל משנת 1960 ואילך. ניתן לראות שממוצע שעות העבודה לעובד ירד בלמעלה מ-5% בשנה האחרונה והגיע לרמתו הנמוכה ביותר ב-50 השנה האחרונות. משמעותו של גרף זה הינה ברורה: בנוסף לעלייה המשמעותית בשיעור האבטלה (מכ-4.3% לכ-9.5% והיד עוד נטויה), גם העובדים שלא פוטרו עובדים פחות ומשתכרים פחות וכפועל יוצא יכולים לצרוך פחות. אגב, בניגוד לשיעור האבטלה המגיב בפיגור לשינוי במצב הכלכלי במשק, הרי שמדד שעות העבודה מקובל כאינדיקטור מוביל (כלומר כזה המקדים את ההתפתחויות הכלכליות במשק).
אם כן מה היה לנו בארה"ב? צרכנים שערך נכסיהם יורד, הם מפוטרים ממקום עבודתם ואלו מביניהם שנותרים, הרי ששעות עבודתם ושכרם מקוצצים ולא זו אף זו - צרכנים אלו מעלים את שיעור החיסכון שלהם באופן וולונטרי ואלו מביניהם שאינם עושים זאת מרצונם נאלצים לעשות זאת בכפייה ע"י הבנק או חברת כרטיסי האשראי. המגזר העיסקי, לא רק שנאלץ להתמודד עם צרכנים שהקטינו רכישותיהם ממנו, הרי שהבנקים שאמורים לסייע לו בשעת צרה כגון זו מקשיחים ידם, מקשים על מיחזור חוב ויותר מכך על קבלת הלוואות חדשות, כל זאת בכלכלה הנזקקת לאשראי כאל אוויר לנשימה.
לא נרחיב כאן לגבי הקורה בשאר העולם אך נאמר שטועים אלו הסוברים כי בעיות העולם מתמקדות בארה"ב. כך לדוגמא כמקובל במערב אירופה, בעיות המערכת הבנקאית מטואטאות מתחת לשטיח ואילו באופן הפוך כמקובל בסין מאלצת הממשלה הסינית את הבנקים המקומיים (אשר 2 הגדולים שבהם הינם הבנקים הגדולים בעולם כולו מבחינת שווי שוק) להגדיל את ההלוואות לעסקים ולצרכנים מתוך נסיון לעורר את הפעילות הכלכלית ולמנוע תסיסה פוליטית.
סיכום
השווקים הפיננסיים בארה"ב ובעולם נכשלים לטעמנו, בביצוע אינטגרציה נכונה של מידע. הגישה הרווחת כיום הינה שהמצב הכלכלי הינו לפני שיפור, המיתון עוד מעט יסתיים, הבנקים חזרו לאיתנם ומחירי הבתים סיימו לרדת. לשיטתנו, לכשיווכחו השווקים הפיננסיים בטעותם, ירידות המחירים יהיו חדות וכואבות. דוגמא לכך, ניתנה ביום ה' האחרון, עת פורסמו נתוני תעסוקה שהיו גרועים מהצפי ההתחלתי וגרמו לירידת מחירים של כ-3% במדדים המובילים.
מאת: ברי מולצ'דסקי סמנכ"ל השקעות בטופ אלפא בית השקעות.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
