צופים גל נוסף של מפולת? יתכן שמדובר רק במשאלת לב

אלדר גנזל, מנכ"ל אסטרטג בית ההשקעות, טוען כי הציפיות למימוש אגרסיבי שיביא את השווקים בחזרה לרמות השפל, הינן משוללות הגיון כלכלי וסביר שהן מונעות מרגשות החמצה בלבד.
אלדר גנזל |

כולנו יודעים שאחרי גל עליות צריך להגיע מהלך של תיקון. כולנו גם יודעים שמהלך העליות הראשון שאחרי נקודת התחתית יבוצע עם כסף קטן ובזמן שמרבית המשקיעים יושבים על הגדר ואינם שותפים לחגיגה. מה שכולנו יודעים שצריך לקרות קרה, ובכל זאת, רבים עדיין מעריכים כי צפירת ההרגעה הייתה מוקדמת, הסערה עדיין אורבת מעבר לפינה והעתיד צופן לנו רמות שפל חדשות. האם אכן מדובר רק בראלי של שוק דובי או שמא הגיע הזמן להתנער מהפחדים ולשנות כיוון חשיבה?

כדי לבסס מסקנה נאלצתי לנטר את מכלול האמוציות שהובילו את המשקיעים למהלכי הטירוף, בדרך למטה כמו גם בדרך למעלה. כפי שעולה , הערכתי אז שהמשבר בשוק ההון קרוב מאוד לשיאו ועלינו כמשקיעים מתוחכמים לפעול לרכישת נכסים פיננסים במחירי הזדמנות כל עוד הפאניקה שולטת והדם נשפך ברחובות.

בעת כתיבת המאמר ההוא לא היו לי הכלים להעריך שאכן באותו יום א' הארור תיגע הבורסה בת"א בשער התחתית של המשבר הנוכחי (נכון לרגע זה לפחות), אך בהחלט הרשיתי לעצמי להעריך כי אנו לא עומדים לפתחו של שפל כלכלי חדש. הערכותיי אלו נשענו על השוני המהותי בטיפול בכלכלה הקורסת היום אל מול הטיפול הכושל לו זכתה הכלכלה האמריקאית בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30. עובדות אלו הן שהובילו אותי למסקנה כי צניחה של יותר מ-50% במדדי המניות המובילים צפויה לתת את אקורד הסיום של השוק הדובי, כפי שארע במשברים כלכליים מודרניים קודמים.

כלכלה בבסיסה בנויה על אמון. מי שלא מאמין שהלווה ממנו יחזיר לו את כספו, לא ילווה. מי שלא מאמין שנכס שעומד למכירה יהיה בעל שווי דומה לפחות גם בעתיד, לא יקנה. מי שלא מאמין שגם מחר תהיה לו פרנסה, לא יבזבז על מותרות וינסה לשמור את כספו קרוב לחזה.

משבר בבנקאות ובמוסדות הפיננסיים פוגע פגיעה ישירה באבן היסוד של הכלכלה - האמון, וכל משימתם של הקברניטים הייתה להשיב את האמון שנסדק והתפורר במהלך כל כך מהיר ומפתיע, ואלה עמדו במבחנם המכריע ולא הכזיבו. התערבות מוניטארית ופיסקאלית גלובאלית ומתואמת, בקנה מידה ובשיעור חסר תקדים, יחד עם יצירת כללי משחק חדשים בהם לא מאפשרים קריסה של מוסדות פיננסיים גדולים, שינויי חקיקה זריזים והידוק רגולאטורי הם שהשיבו במהרה את האמון למחוזותינו.

מדדי הפחד שזינקו לרמות שרואים פעם בחיים, ליוו מהלך של מכירת חיסול היסטרית והמחירים בשוק ההון גילמו סבירות גבוהה לקיומם של תרחישים אפוקליפטיים באמת. מי שמצפה למהלך שלילי שיביא לבחינה נוספת של רמות התחתית, חייב להניח שרמת הפאניקה תשוב לערכי הקיצון שאפיינו את סוף השנה שעברה. ואם כן, נשאלת השאלה מהו הטריגר הכלכלי שיכול להצית שוב מהלך מטורף שכזה.

אני מרשה לעצמי להניח שמחירי המניות ותשואות האג"ח היום, מגלמים נאותה את הידוע לנו על מצב החברות והפעילות הכלכלית, חרף אי הודאות המאפיינת את התקופה שאחרי הסערה. אי ודאות היא לא מילה גסה, ועלינו להבין שהצימוד תשואה-סיכון עובד גם בכיוון החיובי. ככל שרמת אי הודאות גבוהה יותר כך פוטנציאל הרווח עולה, ולכשתתבהר התמונה עם הזמן ותרד רמת אי הודאות, שווי הנכסים יעלה והתשואה שתתקבל מההשקעה תצדיק בדיעבד את הסיכון שניקח על עצמנו היום.

במהלך 12 החודשים הראשונים של הגל העולה שהחל בסיום משבר בועת הדוט.קום בפברואר 2003, עלה מדד ת"א 25 בכ-80%, כפול מהעלייה שאפיינה את מהלך הראלי האחרון בת"א. להיסטוריה יש נטייה מוזרה לחזור על עצמה, ויחד עם הדחיפה שקיבלה הכלכלה הגלובאלית ממקבלי ההחלטות, אני מתקשה לאתר את מקור הפסימיות של אותם אלה שמצפים לגל נוסף ואגרסיבי של ירידות בחזרה לתחתית.

אם גם אתה אחד מאלה שרואים מפולת באופק וחוששים להיכנס להשקעה כבר היום, רצוי שתבדוק מהו באמת מקור התחושה והאם לא מדובר רק במשאלת לב או בקיבעון מחשבתי. בשוק ההון עפ"י רב אין מועד ב' ומי שפספס את הגל הראשון יפעל בחוכמה אם ינסה לפחות לתפוס מקום על הרכבת לפני שיחמיץ גם את הגל העולה הבא.

מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל אסטרטג בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.