צופים גל נוסף של מפולת? יתכן שמדובר רק במשאלת לב

אלדר גנזל, מנכ"ל אסטרטג בית ההשקעות, טוען כי הציפיות למימוש אגרסיבי שיביא את השווקים בחזרה לרמות השפל, הינן משוללות הגיון כלכלי וסביר שהן מונעות מרגשות החמצה בלבד.
אלדר גנזל |

כולנו יודעים שאחרי גל עליות צריך להגיע מהלך של תיקון. כולנו גם יודעים שמהלך העליות הראשון שאחרי נקודת התחתית יבוצע עם כסף קטן ובזמן שמרבית המשקיעים יושבים על הגדר ואינם שותפים לחגיגה. מה שכולנו יודעים שצריך לקרות קרה, ובכל זאת, רבים עדיין מעריכים כי צפירת ההרגעה הייתה מוקדמת, הסערה עדיין אורבת מעבר לפינה והעתיד צופן לנו רמות שפל חדשות. האם אכן מדובר רק בראלי של שוק דובי או שמא הגיע הזמן להתנער מהפחדים ולשנות כיוון חשיבה?

כדי לבסס מסקנה נאלצתי לנטר את מכלול האמוציות שהובילו את המשקיעים למהלכי הטירוף, בדרך למטה כמו גם בדרך למעלה. כפי שעולה , הערכתי אז שהמשבר בשוק ההון קרוב מאוד לשיאו ועלינו כמשקיעים מתוחכמים לפעול לרכישת נכסים פיננסים במחירי הזדמנות כל עוד הפאניקה שולטת והדם נשפך ברחובות.

בעת כתיבת המאמר ההוא לא היו לי הכלים להעריך שאכן באותו יום א' הארור תיגע הבורסה בת"א בשער התחתית של המשבר הנוכחי (נכון לרגע זה לפחות), אך בהחלט הרשיתי לעצמי להעריך כי אנו לא עומדים לפתחו של שפל כלכלי חדש. הערכותיי אלו נשענו על השוני המהותי בטיפול בכלכלה הקורסת היום אל מול הטיפול הכושל לו זכתה הכלכלה האמריקאית בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30. עובדות אלו הן שהובילו אותי למסקנה כי צניחה של יותר מ-50% במדדי המניות המובילים צפויה לתת את אקורד הסיום של השוק הדובי, כפי שארע במשברים כלכליים מודרניים קודמים.

כלכלה בבסיסה בנויה על אמון. מי שלא מאמין שהלווה ממנו יחזיר לו את כספו, לא ילווה. מי שלא מאמין שנכס שעומד למכירה יהיה בעל שווי דומה לפחות גם בעתיד, לא יקנה. מי שלא מאמין שגם מחר תהיה לו פרנסה, לא יבזבז על מותרות וינסה לשמור את כספו קרוב לחזה.

משבר בבנקאות ובמוסדות הפיננסיים פוגע פגיעה ישירה באבן היסוד של הכלכלה - האמון, וכל משימתם של הקברניטים הייתה להשיב את האמון שנסדק והתפורר במהלך כל כך מהיר ומפתיע, ואלה עמדו במבחנם המכריע ולא הכזיבו. התערבות מוניטארית ופיסקאלית גלובאלית ומתואמת, בקנה מידה ובשיעור חסר תקדים, יחד עם יצירת כללי משחק חדשים בהם לא מאפשרים קריסה של מוסדות פיננסיים גדולים, שינויי חקיקה זריזים והידוק רגולאטורי הם שהשיבו במהרה את האמון למחוזותינו.

מדדי הפחד שזינקו לרמות שרואים פעם בחיים, ליוו מהלך של מכירת חיסול היסטרית והמחירים בשוק ההון גילמו סבירות גבוהה לקיומם של תרחישים אפוקליפטיים באמת. מי שמצפה למהלך שלילי שיביא לבחינה נוספת של רמות התחתית, חייב להניח שרמת הפאניקה תשוב לערכי הקיצון שאפיינו את סוף השנה שעברה. ואם כן, נשאלת השאלה מהו הטריגר הכלכלי שיכול להצית שוב מהלך מטורף שכזה.

אני מרשה לעצמי להניח שמחירי המניות ותשואות האג"ח היום, מגלמים נאותה את הידוע לנו על מצב החברות והפעילות הכלכלית, חרף אי הודאות המאפיינת את התקופה שאחרי הסערה. אי ודאות היא לא מילה גסה, ועלינו להבין שהצימוד תשואה-סיכון עובד גם בכיוון החיובי. ככל שרמת אי הודאות גבוהה יותר כך פוטנציאל הרווח עולה, ולכשתתבהר התמונה עם הזמן ותרד רמת אי הודאות, שווי הנכסים יעלה והתשואה שתתקבל מההשקעה תצדיק בדיעבד את הסיכון שניקח על עצמנו היום.

במהלך 12 החודשים הראשונים של הגל העולה שהחל בסיום משבר בועת הדוט.קום בפברואר 2003, עלה מדד ת"א 25 בכ-80%, כפול מהעלייה שאפיינה את מהלך הראלי האחרון בת"א. להיסטוריה יש נטייה מוזרה לחזור על עצמה, ויחד עם הדחיפה שקיבלה הכלכלה הגלובאלית ממקבלי ההחלטות, אני מתקשה לאתר את מקור הפסימיות של אותם אלה שמצפים לגל נוסף ואגרסיבי של ירידות בחזרה לתחתית.

אם גם אתה אחד מאלה שרואים מפולת באופק וחוששים להיכנס להשקעה כבר היום, רצוי שתבדוק מהו באמת מקור התחושה והאם לא מדובר רק במשאלת לב או בקיבעון מחשבתי. בשוק ההון עפ"י רב אין מועד ב' ומי שפספס את הגל הראשון יפעל בחוכמה אם ינסה לפחות לתפוס מקום על הרכבת לפני שיחמיץ גם את הגל העולה הבא.

מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל אסטרטג בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".