צופים גל נוסף של מפולת? יתכן שמדובר רק במשאלת לב
כולנו יודעים שאחרי גל עליות צריך להגיע מהלך של תיקון. כולנו גם יודעים שמהלך העליות הראשון שאחרי נקודת התחתית יבוצע עם כסף קטן ובזמן שמרבית המשקיעים יושבים על הגדר ואינם שותפים לחגיגה. מה שכולנו יודעים שצריך לקרות קרה, ובכל זאת, רבים עדיין מעריכים כי צפירת ההרגעה הייתה מוקדמת, הסערה עדיין אורבת מעבר לפינה והעתיד צופן לנו רמות שפל חדשות. האם אכן מדובר רק בראלי של שוק דובי או שמא הגיע הזמן להתנער מהפחדים ולשנות כיוון חשיבה?
כדי לבסס מסקנה נאלצתי לנטר את מכלול האמוציות שהובילו את המשקיעים למהלכי הטירוף, בדרך למטה כמו גם בדרך למעלה. כפי שעולה
בעת כתיבת המאמר ההוא לא היו לי הכלים להעריך שאכן באותו יום א' הארור תיגע הבורסה בת"א בשער התחתית של המשבר הנוכחי (נכון לרגע זה לפחות), אך בהחלט הרשיתי לעצמי להעריך כי אנו לא עומדים לפתחו של שפל כלכלי חדש. הערכותיי אלו נשענו על השוני המהותי בטיפול בכלכלה הקורסת היום אל מול הטיפול הכושל לו זכתה הכלכלה האמריקאית בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30. עובדות אלו הן שהובילו אותי למסקנה כי צניחה של יותר מ-50% במדדי המניות המובילים צפויה לתת את אקורד הסיום של השוק הדובי, כפי שארע במשברים כלכליים מודרניים קודמים.
כלכלה בבסיסה בנויה על אמון. מי שלא מאמין שהלווה ממנו יחזיר לו את כספו, לא ילווה. מי שלא מאמין שנכס שעומד למכירה יהיה בעל שווי דומה לפחות גם בעתיד, לא יקנה. מי שלא מאמין שגם מחר תהיה לו פרנסה, לא יבזבז על מותרות וינסה לשמור את כספו קרוב לחזה.
משבר בבנקאות ובמוסדות הפיננסיים פוגע פגיעה ישירה באבן היסוד של הכלכלה - האמון, וכל משימתם של הקברניטים הייתה להשיב את האמון שנסדק והתפורר במהלך כל כך מהיר ומפתיע, ואלה עמדו במבחנם המכריע ולא הכזיבו. התערבות מוניטארית ופיסקאלית גלובאלית ומתואמת, בקנה מידה ובשיעור חסר תקדים, יחד עם יצירת כללי משחק חדשים בהם לא מאפשרים קריסה של מוסדות פיננסיים גדולים, שינויי חקיקה זריזים והידוק רגולאטורי הם שהשיבו במהרה את האמון למחוזותינו.
מדדי הפחד שזינקו לרמות שרואים פעם בחיים, ליוו מהלך של מכירת חיסול היסטרית והמחירים בשוק ההון גילמו סבירות גבוהה לקיומם של תרחישים אפוקליפטיים באמת. מי שמצפה למהלך שלילי שיביא לבחינה נוספת של רמות התחתית, חייב להניח שרמת הפאניקה תשוב לערכי הקיצון שאפיינו את סוף השנה שעברה. ואם כן, נשאלת השאלה מהו הטריגר הכלכלי שיכול להצית שוב מהלך מטורף שכזה.
אני מרשה לעצמי להניח שמחירי המניות ותשואות האג"ח היום, מגלמים נאותה את הידוע לנו על מצב החברות והפעילות הכלכלית, חרף אי הודאות המאפיינת את התקופה שאחרי הסערה. אי ודאות היא לא מילה גסה, ועלינו להבין שהצימוד תשואה-סיכון עובד גם בכיוון החיובי. ככל שרמת אי הודאות גבוהה יותר כך פוטנציאל הרווח עולה, ולכשתתבהר התמונה עם הזמן ותרד רמת אי הודאות, שווי הנכסים יעלה והתשואה שתתקבל מההשקעה תצדיק בדיעבד את הסיכון שניקח על עצמנו היום.
במהלך 12 החודשים הראשונים של הגל העולה שהחל בסיום משבר בועת הדוט.קום בפברואר 2003, עלה מדד ת"א 25 בכ-80%, כפול מהעלייה שאפיינה את מהלך הראלי האחרון בת"א. להיסטוריה יש נטייה מוזרה לחזור על עצמה, ויחד עם הדחיפה שקיבלה הכלכלה הגלובאלית ממקבלי ההחלטות, אני מתקשה לאתר את מקור הפסימיות של אותם אלה שמצפים לגל נוסף ואגרסיבי של ירידות בחזרה לתחתית.
אם גם אתה אחד מאלה שרואים מפולת באופק וחוששים להיכנס להשקעה כבר היום, רצוי שתבדוק מהו באמת מקור התחושה והאם לא מדובר רק במשאלת לב או בקיבעון מחשבתי. בשוק ההון עפ"י רב אין מועד ב' ומי שפספס את הגל הראשון יפעל בחוכמה אם ינסה לפחות לתפוס מקום על הרכבת לפני שיחמיץ גם את הגל העולה הבא.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
