רו"ח רבקאי: "משבר המימון במגזר התעשייה בישראל חמור ממשבר האג"ח בנדל"ן"
בטווח הארוך משבר המימון במגזר התעשייה בישראל חמור ממשבר האג"ח בנדל"ן , כך מעריך כך טוען רו"ח אסף רבקאי, שותף באשכול תעשייה של פירמת ראיית החשבון BDO - זיו האפט
"עצימת עיניים ומדיניות פאסיבית מצד הממשלה בתקווה שה"יד הנעלמה" תביא לפתיחה של השווקים הפיננסים בישראל, מהווה סיכון אמיתי לפגיעה רחבה באותם העסקים בתעשייה ובהיי-טק שעד כה הובילו את המשק לצמיחה", כך סובר רבקאי .
לדבריו, עיקר הדיון התקשורתי סביב הסיכון למשק בהחזרי האג"ח של החברות הציבוריות מחנק האשראי, התמקד בעיקר בחברות הנדל"ן הגדולות, ובאותן חברות שכספי האג"ח שגייסו הופנו להשקעות מעבר לים. עם זאת מדגיש רבקאי כי כאשר בוחנים את ההשפעות של המשבר הפיננסי על הכלכלה בישראל בטווח הארוך, מהיבט של צמיחה, פריון ותעסוקה, תשומת הלב צריכה להינתן לחברות התעשייה וההיי-טק אשר היוו את מנוע הצמיחה של המשק והיצוא בשנים האחרונות.
למרות שהמשבר הפיננסי שהחל באמצע 2008, השפיע על התעשייה הישראלית במידה פחותה לעומת מדינות אחרות , רבקאי גורס כי אין הדבר מעיד על כך כי גם בתקופות הבאות, הכלכלה הריאלית ובפרט התעשייה תמשיך להפגין עוצמה יחסית".
יתרה מכך, רבקאי מציין כי "בעוד שמתחילת שנת 2009, שוקי ההון בעולם "חמים" ביותר, כאשר בארה"ב שוק הנפקות האג"ח הקונצרני (ואף אג"ח זבל ? 21.9 מיליארד דולר הונפקו בחודש מאי 09!) פועל בהיקפים גדולים, וגם באירופה סכום הנפקות אג"ח חברות הגיע לשיא חסר תקדים, הרי בישראל מספר מצומצם של חברות גדולות (בעיקר בתחום הנדל"ן) ביצעו הנפקות, ושוק ההון עדיין אינו מהווה אפשרות אמיתית לגיוס הון למרבית החברות".
המערכת הבנקאית, מזכיר רבקאי, הפגינה עוצמה במשבר הפיננסי, אך מאידך ציין כי הבנקים הקשיחו באופן מהותי את התנאים לקבלת אשראי חברות, ולמעשה מערכת מתן האשראי בישראל נמצאת בשיתוק.
רבקאי מטיל ספק גם ביכולתם של קרנות המנוף לתרום להתאוששות בפעילות הכלכלית במשק, "גם קרנות המימון הממשלתיות אשר נועדו לסייע לעסקים הקטנים יותר, אינן אפקטיביות, כאשר על פי סקר של התאחדות התעשיינים כ- 70% מהבקשות להלוואות נדחו, והזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה עד מתן התשובה הוא כ- 3 חודשים, זמן ארוך מדי ללא ספק".
"הנקודה היא כי בעוד שבמדינות אחרות קיימים פתרונות מימון לענפי התעשייה השונים, הרי שבישראל המצב בעיתי, ולחברות התעשייה יש קושי אמיתי בגיוס הון לצורך המשך והרחבת פעילויות, וכן למחזור חובות. מצב זה בישראל גרם לעסקים רבים לנקוט באסטרטגיה של "מגננה", צמצומים וחסכון בעלויות, ומאידך הקפאת כל תוכניות ההתרחבות, עצירת המשך ההשקעות בציוד, ידע ומו"פ", הוסיף רו"ח רבקאי.
כיצד המשק יכול לקבל סיוע הטומן בחובו כלים יעילים להתאוששות בריאה?
רו"ח רבקאי מעריך כי על הממשלה לנקוט צעדים ישירים ליצירת יכולת גיוס הון לחברות, וזאת תחילה על ידי שינוי תנאי ההשקעה של קרנות המעוף, "על ידי כך כי כספי הקרנות יושקעו בעסקים בעלי מגבלות מימוניות אשר הם הם מחוללי הצמיחה של המשק בעתיד, כגון תעשיות מוטות ייצוא".
"כמו כן יש לפעול מיידית לכך כי הקרנות הממשלתיות יפעלו באופן אפקטיבי, וכך גם התעשיות "התומכות" באותם עסקים מחוללי צמיחה יוכלו להמשיך לפעול", הוסיף רו"ח רבקאי בדבריו לקראת כנס תעשייה וטכנולוגיות שתערוך BDO ב-22 ביוני בתל אביב בשת"פ עם התאחדות התעשיינים.
עם זאת, מעורבות נדרשת זו של הממשלה בשווקים הפיננסים הינה ללא ספק בעלת השלכות תקציביות, רבקאי הדגיש "על מנת לממן את הגירעון הציבורי, ולהגדיל את תקבולי המדינה ממיסים, דרושה מדיניות שתביא לשיפור מתמיד ביכולת התחרותית של המשק לעומת מדינות אחרות".
נציין כי בכנס התעשייה ה-2 לקידום וצמיחה של פירמת BDO זיו האפט צפוי להשתתף שר התמ"ת בנימין ( פואד ) בן אליעזר ובשיתוף עם התאחדות התעשיינים ואיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה יעסוק בחדשנות פיננסית בתחומי התעשייה המסורתית בישראל.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.35% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.35% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
