סטנלי פישר: "יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות"
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, נאם הבוקר בכנס שנערך בתל-אביב והתייחס להתפתחויות האחרונות במשק הישראלי, בכלכלה העולמית וגם לנושאים נוספים. "בעוד קצת פחות משנה אני אסיים את הקדנציה הראשונה שלי בתפקיד הנגיד. לעת עתה המדיניות המוניטארית הנכונה היא מרחיבה, כל עוד שהאינפלציה צפויה להישאר בתוך יעד יציבות המחירים", הוא אמר.
בנוגע לקניות המט"ח אמר פישר כי "אני כמעט ובטוח שהרכישות האלה תרמו לפיחות השקל, דבר מאוד חשוב לצמיחת המשק מכיוון שאנו מייצאים כמעט 45% מהתמ"ג. מה שלא פחות מרשים זה היציבות של שוק המט"ח. השוק מגיב היטב לרכישות שלנו. למרות כל הרעש במשק העולמי, לא היו ימים בשנה האחרונה בהם היו זעזועים מוגזמים בשוק. היציבות של השווקים הפיננסים במשק הישראלי היא גבוהה ומרשימה".
פישר טוען כי רכישות האג"ח אותן מבצע בנק ישראל עדיין לא הצליחו להפחית כנדרש את הריבית לטווח ארוך בישראל. "למרות הקניות שלנו, הריבית לטווח ארוך בישראל היא עדיין, יחסית, גבוהה. הפער לעומת ארה"ב הוא כ-2% באגרות ל-10 שנים וזה הרבה יותר גבוה לעומת הפער לטווח קצר. אנחנו מנסים להשפיע על הפער הזה. אני חושב שהמדיניות של בנק ישראל משפיעה על המשק ותורמת להתאוששות של השווקים הפיננסיים והמשק. אבל, העובדה היא שבדרך כלל יש פיגור בין מה שקורה בשווקים הפיננסים למשק הריאלי. אנחנו רואים עכשיו ניצנים לא קטנים של צמיחה, בעיקר כשמסתכלים על השווקים הפיננסיים. יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות".
"במונחים של שוק העבודה יש לצפות שההתאוששות תימשך. מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי אבל הציפיות שלנו בבנק ישראל הן יותר אופטימיות ממה שהן היו לפני שישה חודשים וזה גם המצב בכל העולם. בפעם הראשונה מאז דצמבר התחילו לדבר בפגישה של ראשי הבנקים המרכזיים בעולם לפני יומיים בבאזל על התאוששות. בעיקר באמריקה ובאסיה ופחות באירופה".
בנוגע להמשך המדיניות חזר ואמר פישר כי "אנחנו נהיה מוכנים להעלות ריבית מתי שזה יידרש. כשהציפיות יעלו". על מדד אפריל שצפוי לעלות ב-1% או יותר אמר פישר כי "אנחנו לא מתכוונים להגיב באופן מוגזם לנתון אחד".
על מדיניות הממשלה אמר פישר כי "היחס חוב- תמ"ג בארץ יגיע בסוף 2010 לסביבות 87% וזה ישים אותנו במצב בו היחס הזה יהיה בסוף העשור גבוה יותר ממה שהיה בתחילת העשור, למרות כל הגאווה שלנו על משמעת תקציבית בשנים האחרונות. אם הוצאות הממשלה יגדלו בהרבה השנה אז זה חיוני לשלם על ההוצאות האלה או דרך קיצוצים אחרים או דרך העלאת מיסים כדי שהגירעונות לא יגדלו מעבר ל-6% השנה ו-5.5% בשנה הבאה. דרך אחת לטפל בזה היא לדחות את הקיצוצים המתוכננים במס ל-2010 לעתיד הרחוק יותר".
בנקודה זו שב פישר והזכיר את הצורך להעביר בממשלה ובכנסת את חוק בנק ישראל החדש. "חשוב להקים ועדה שתקבע את גובה הריבית, שזה לא יהיה רק בסמכות הנגיד. לא פחות חשוב לקבל החלטות חשובות על ידי ועדה, קבוצה של אנשים, ולא רק הנגיד עצמו". לגבי סוגיית השכר בבנק ישראל אמר פישר כי "לדעתי כמעט פתרנו את הנושא. השותפים שלנו באוצר צריכים להיות קצת יותר גמישים בנושא. החוק צריך לעבור עוד השנה ואפשר לעשות את זה".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
