סטנלי פישר: "יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות"
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, נאם הבוקר בכנס שנערך בתל-אביב והתייחס להתפתחויות האחרונות במשק הישראלי, בכלכלה העולמית וגם לנושאים נוספים. "בעוד קצת פחות משנה אני אסיים את הקדנציה הראשונה שלי בתפקיד הנגיד. לעת עתה המדיניות המוניטארית הנכונה היא מרחיבה, כל עוד שהאינפלציה צפויה להישאר בתוך יעד יציבות המחירים", הוא אמר.
בנוגע לקניות המט"ח אמר פישר כי "אני כמעט ובטוח שהרכישות האלה תרמו לפיחות השקל, דבר מאוד חשוב לצמיחת המשק מכיוון שאנו מייצאים כמעט 45% מהתמ"ג. מה שלא פחות מרשים זה היציבות של שוק המט"ח. השוק מגיב היטב לרכישות שלנו. למרות כל הרעש במשק העולמי, לא היו ימים בשנה האחרונה בהם היו זעזועים מוגזמים בשוק. היציבות של השווקים הפיננסים במשק הישראלי היא גבוהה ומרשימה".
פישר טוען כי רכישות האג"ח אותן מבצע בנק ישראל עדיין לא הצליחו להפחית כנדרש את הריבית לטווח ארוך בישראל. "למרות הקניות שלנו, הריבית לטווח ארוך בישראל היא עדיין, יחסית, גבוהה. הפער לעומת ארה"ב הוא כ-2% באגרות ל-10 שנים וזה הרבה יותר גבוה לעומת הפער לטווח קצר. אנחנו מנסים להשפיע על הפער הזה. אני חושב שהמדיניות של בנק ישראל משפיעה על המשק ותורמת להתאוששות של השווקים הפיננסיים והמשק. אבל, העובדה היא שבדרך כלל יש פיגור בין מה שקורה בשווקים הפיננסים למשק הריאלי. אנחנו רואים עכשיו ניצנים לא קטנים של צמיחה, בעיקר כשמסתכלים על השווקים הפיננסיים. יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות".
"במונחים של שוק העבודה יש לצפות שההתאוששות תימשך. מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי אבל הציפיות שלנו בבנק ישראל הן יותר אופטימיות ממה שהן היו לפני שישה חודשים וזה גם המצב בכל העולם. בפעם הראשונה מאז דצמבר התחילו לדבר בפגישה של ראשי הבנקים המרכזיים בעולם לפני יומיים בבאזל על התאוששות. בעיקר באמריקה ובאסיה ופחות באירופה".
בנוגע להמשך המדיניות חזר ואמר פישר כי "אנחנו נהיה מוכנים להעלות ריבית מתי שזה יידרש. כשהציפיות יעלו". על מדד אפריל שצפוי לעלות ב-1% או יותר אמר פישר כי "אנחנו לא מתכוונים להגיב באופן מוגזם לנתון אחד".
על מדיניות הממשלה אמר פישר כי "היחס חוב- תמ"ג בארץ יגיע בסוף 2010 לסביבות 87% וזה ישים אותנו במצב בו היחס הזה יהיה בסוף העשור גבוה יותר ממה שהיה בתחילת העשור, למרות כל הגאווה שלנו על משמעת תקציבית בשנים האחרונות. אם הוצאות הממשלה יגדלו בהרבה השנה אז זה חיוני לשלם על ההוצאות האלה או דרך קיצוצים אחרים או דרך העלאת מיסים כדי שהגירעונות לא יגדלו מעבר ל-6% השנה ו-5.5% בשנה הבאה. דרך אחת לטפל בזה היא לדחות את הקיצוצים המתוכננים במס ל-2010 לעתיד הרחוק יותר".
בנקודה זו שב פישר והזכיר את הצורך להעביר בממשלה ובכנסת את חוק בנק ישראל החדש. "חשוב להקים ועדה שתקבע את גובה הריבית, שזה לא יהיה רק בסמכות הנגיד. לא פחות חשוב לקבל החלטות חשובות על ידי ועדה, קבוצה של אנשים, ולא רק הנגיד עצמו". לגבי סוגיית השכר בבנק ישראל אמר פישר כי "לדעתי כמעט פתרנו את הנושא. השותפים שלנו באוצר צריכים להיות קצת יותר גמישים בנושא. החוק צריך לעבור עוד השנה ואפשר לעשות את זה".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
