סטנלי פישר: "יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות"

נגיד בנק ישראל נאם הבוקר בכנס שנערך בתל-אביב ואמר, כי "מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי אבל הציפיות שלנו בבנק ישראל הן יותר אופטימיות ממה שהן היו לפני שישה חודשים"

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, נאם הבוקר בכנס שנערך בתל-אביב והתייחס להתפתחויות האחרונות במשק הישראלי, בכלכלה העולמית וגם לנושאים נוספים. "בעוד קצת פחות משנה אני אסיים את הקדנציה הראשונה שלי בתפקיד הנגיד. לעת עתה המדיניות המוניטארית הנכונה היא מרחיבה, כל עוד שהאינפלציה צפויה להישאר בתוך יעד יציבות המחירים", הוא אמר. בנוגע לקניות המט"ח אמר פישר כי "אני כמעט ובטוח שהרכישות האלה תרמו לפיחות השקל, דבר מאוד חשוב לצמיחת המשק מכיוון שאנו מייצאים כמעט 45% מהתמ"ג. מה שלא פחות מרשים זה היציבות של שוק המט"ח. השוק מגיב היטב לרכישות שלנו. למרות כל הרעש במשק העולמי, לא היו ימים בשנה האחרונה בהם היו זעזועים מוגזמים בשוק. היציבות של השווקים הפיננסים במשק הישראלי היא גבוהה ומרשימה". פישר טוען כי רכישות האג"ח אותן מבצע בנק ישראל עדיין לא הצליחו להפחית כנדרש את הריבית לטווח ארוך בישראל. "למרות הקניות שלנו, הריבית לטווח ארוך בישראל היא עדיין, יחסית, גבוהה. הפער לעומת ארה"ב הוא כ-2% באגרות ל-10 שנים וזה הרבה יותר גבוה לעומת הפער לטווח קצר. אנחנו מנסים להשפיע על הפער הזה. אני חושב שהמדיניות של בנק ישראל משפיעה על המשק ותורמת להתאוששות של השווקים הפיננסיים והמשק. אבל, העובדה היא שבדרך כלל יש פיגור בין מה שקורה בשווקים הפיננסים למשק הריאלי. אנחנו רואים עכשיו ניצנים לא קטנים של צמיחה, בעיקר כשמסתכלים על השווקים הפיננסיים. יש שינוי משמעותי בבטחון המשקיעים בהתאוששות". "במונחים של שוק העבודה יש לצפות שההתאוששות תימשך. מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי אבל הציפיות שלנו בבנק ישראל הן יותר אופטימיות ממה שהן היו לפני שישה חודשים וזה גם המצב בכל העולם. בפעם הראשונה מאז דצמבר התחילו לדבר בפגישה של ראשי הבנקים המרכזיים בעולם לפני יומיים בבאזל על התאוששות. בעיקר באמריקה ובאסיה ופחות באירופה". בנוגע להמשך המדיניות חזר ואמר פישר כי "אנחנו נהיה מוכנים להעלות ריבית מתי שזה יידרש. כשהציפיות יעלו". על מדד אפריל שצפוי לעלות ב-1% או יותר אמר פישר כי "אנחנו לא מתכוונים להגיב באופן מוגזם לנתון אחד". על מדיניות הממשלה אמר פישר כי "היחס חוב- תמ"ג בארץ יגיע בסוף 2010 לסביבות 87% וזה ישים אותנו במצב בו היחס הזה יהיה בסוף העשור גבוה יותר ממה שהיה בתחילת העשור, למרות כל הגאווה שלנו על משמעת תקציבית בשנים האחרונות. אם הוצאות הממשלה יגדלו בהרבה השנה אז זה חיוני לשלם על ההוצאות האלה או דרך קיצוצים אחרים או דרך העלאת מיסים כדי שהגירעונות לא יגדלו מעבר ל-6% השנה ו-5.5% בשנה הבאה. דרך אחת לטפל בזה היא לדחות את הקיצוצים המתוכננים במס ל-2010 לעתיד הרחוק יותר". בנקודה זו שב פישר והזכיר את הצורך להעביר בממשלה ובכנסת את חוק בנק ישראל החדש. "חשוב להקים ועדה שתקבע את גובה הריבית, שזה לא יהיה רק בסמכות הנגיד. לא פחות חשוב לקבל החלטות חשובות על ידי ועדה, קבוצה של אנשים, ולא רק הנגיד עצמו". לגבי סוגיית השכר בבנק ישראל אמר פישר כי "לדעתי כמעט פתרנו את הנושא. השותפים שלנו באוצר צריכים להיות קצת יותר גמישים בנושא. החוק צריך לעבור עוד השנה ואפשר לעשות את זה". לסיום אמר פישר כי "בתחילת כל שנה אני כותב את המשימות שלי לשנה הבאה ומשתדל להתרכז במרכזיות ולא להגדיל את הרשימה יותר מדי. עשינו ארגון מחדש בבנק ישראל, בגללו אנחנו יכולים לטפל במשבר הזה בצורה יעילה יותר. אנחנו ומשרד האוצר משולים לשני רופאים שיש להם פציאנט אחד, המשק הישראלי. אני חושב שהצלחנו לשפר את היחסים בין הצדדים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -0.98%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.