מטוס בואינג אל על מטוס בואינג אל על
צילום: יחצ

כ-20 אלף ישראלים כבר חזרו הביתה

עד סוף היום יחזרו כ-25 אלף ישראלים

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה טיסות


מאז פרוץ המלחמה עם איראן, כ-150- אלף ישראלים נותרו תקועים ברחבי העולם, כשחברות התעופה הישראליות מנסות לספק מענה לביקוש העצום לטיסות חזרה לארץ. המחירים של טיסות החילוץ גבוהים. ארקיע סיפקה מחירים גבוהים במיוחד וכעת ישראייר במחירים נמוכים יותר ועדיין גבוהים - ישראייר מציעה כרטיסים במחירים שנעו בין 380 דולר לטיסה מלרנקה לישראל ועד 640 דולר מרומא, כאשר הכרטיסים אינם כוללים כבודה (תוספת של 50 דולר). 

חברת אייר חיפה הצטרפה למאמץ עם כרטיסים לטיסות מלרנקה במחיר של 360 דולר, בעוד אל על, שהתחייבה לתקרת מחירים נמוכה יותר (99 דולר מלרנקה ו-149 דולר מאתונה), טרם החלה במכירת כרטיסים, כשהיא נותנת עדיפות ללקוחותיה התקועים בחו"ל.

הבוקר הפעילה ישראייר שש טיסות חילוץ מאתונה, לרנקה, בטומי, בודפשט, פלמה דה מיורקה ופראג, המיועדות בעיקר ללקוחות החברה ולמקרים הומניטריים, ללא מכירת כרטיסים נוספת. במקביל, כ-2,000 ישראלים חזרו הבוקר בנמל חיפה באמצעות ספינת נוסעים של מנו ספנות, ואלפים נוספים חצו את הגבולות היבשתיים בעקבה ובסיני.

חברות התעופה הישראליות טוענות כי המחירים הגבוהים נובעים מאילוצים תפעוליים וביטחוניים כבדים. על פי ישראייר, טיסות החילוץ מופעלות בכיוון אחד בלבד, מה שמגדיל את העלויות, שכן המטוסים חוזרים ריקים לאירופה. בנוסף, עלויות התפעול בחו"ל – כולל מיסי שדות תעופה, אבטחה, ותחזוקת צוותים ומטוסים – גבוהות משמעותית. לדוגמה, טיסה מלרנקה עשויה לכלול מסלול מורכב הכולל טיסה ריקה לבטומי, המראה לישראל, וחזרה ריקה ללרנקה.

בד בבד, משרד התחבורה הציג מתווה חדש המאפשר לוועדת חריגים לאשר יציאת אזרחים זרים, דיפלומטים וישראלים מהארץ, מה שצפוי לאפשר מילוי חלקי של טיסות החזרה ולצמצם את ההפסדים. ישראייר הדגישה כי הקצתה כ-1,500 כרטיסים בלבד ל-30 טיסות בשבוע הקרוב, וכי הביקוש העצום גרם לכרטיסים להימכר תוך דקות.

המחירים הגבוהים עוררו זעם בקרב ישראלים רבים, שחשים כי החברות מנצלות את המצב החירום לרווח כלכלי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנחם הוד 21/06/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
    חברת אל על עושה כסף על חשבוננו נותת עדיפות לאתונה ולרנקה שם הטווח קצר והרווח גדול פשוט גונבת אותנו ללא רחמים . לא ניתן להתחבר לוועדת חריגים כי צריך אימות בנייד ולא במייל תתבישו לכם . לא אטוס איתם שנית. לעולם לא
  • 1.
    בא 21/06/2025 10:07
    הגב לתגובה זו
    ראו נסראלה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.