רובינהוד
צילום: אתר רובינהוד

רובינהוד רוצה להפוך לבנק: מה זה אומר והאם זו תחרות עם הבנקים הישראליים?

מאיפה תגיע תחרות אמיתית לבנקים המקומיים, למה היא לא הגיעה עד עכשיו ולמה רובינהוד רוצה להיות בנק דיגיטלי? 

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה רובינהוד בנקים

רובינהוד (HOOD ), שהתחילה כפלטפורמת מסחר חינמית למניות וקריפטו, מתכננת להשיק שירותי בנקאות – חשבונות עו"ש וחיסכון – עבור מנויי "גולד" שלה עוד השנה. המהלך הזה, ימצב את רובינהוד משחקנית נישה לשחקנית שתיתן מגוון שירותים פיננסית - השקעות, בנקאות, עו"ש, מימון ועוד תחת מותג אחד. 

רובינהוד, לא מתכוונת להפוך לבנק מסורתי במובן הקלאסי – היא לא תהיה מוסד כמו הבנקים האמריקאים שממבוטח FDIC בעצמה. במקום זאת, היא משתפת פעולה עם Coastal Community Bank כדי להציע חשבונות עם ביטוח FDIC עד 2.5 מיליון דולר. השירותים החדשים כוללים חשבונות חיסכון עם תשואה שנתית צפויה של כ-4% – גבוהה משמעותית מהממוצע בבנקים מסורתיים בארצות הברית – ולקוחות יוכלו לגשת לייעוץ מס, תכנון עיזבון ואפילו משלוח מזומן עד הבית ביום הבקשה. בנוסף, החברה משיקה שירות ניהול עושר בשם "רובינהוד סטרטג'יס" למנויי גולד, עם דמי ניהול של 0.25% (מוגבלים ל-250 דולר לשנה), וכלי בינה מלאכותית בשם "רובינהוד קורטקס" שיספק ניתוחי שוק בזמן אמת.

המטרה, כפי שאמר סגן נשיא החברה דיפאק ראו בראיון ל"בלומברג" היא להציע חוויה דומה לבנקאות פרטית – אבל לכולם, לא רק לעשירים. לדברי סטף גילד, נשיאת ניהול הנכסים ברובינהוד, בראיון ל"רויטרס"  המודל משלב את היתרונות של יועץ אנושי עם הנגישות והעלות הנמוכה של רובו-אדווייזרים. המהלך הזה מגיע לאחר שרובינהוד כבר הרחיבה את פעילותה ב-2024 עם מוצרים כמו כרטיס האשראי "גולד" והימורים על אירועי ספורט, כחלק מחזון המנכ"ל ולד טנב להפוך את החברה ל"חנות אחת" לצרכים פיננסיים.

רובינהוד תהיה בנק - מה זה אומר?

זה אומר שרובינהוד רוצה להפוך למרכז פיננסי שמתחרה ישירות בבנקים מסורתיים ובשירותי ניהול עושר. השילוב של חשבונות בנקאיים עם תשואה גבוהה, כלי השקעה מתקדמים ושירותים נוספים כמו תכנון עיזבון מציב אותה כשחקנית היברידית: לא בדיוק בנק, לא בדיוק ברוקר, אלא משהו חדש שמותאם לדור הצעיר – מילניאלס ודור ה-Z – שמחפשים פתרונות פיננסיים נגישים, זולים ודיגיטליים. ההכרזה הזו, שפורסמה השבוע, מגיעה על רקע צמיחה מרשימה: ב-2024 רובינהוד דיווחה על הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר (עלייה של 58% מ-2023) וצברה 50 מיליארד דולר בהפקדות לקוחות בתיקי ההשקעות שלהם. .

אבל המהלך לא חף מבעיות. רובינהוד נקנסה לאחרונה ב-26 מיליון דולר על ידי FINRA בגין הפרות רגולטוריות, כולל כשלים בתוכניות למניעת הלבנת הון, מה שמעלה שאלות על יכולתה לנהל שירותים בנקאיים מורכבים תחת פיקוח מחמיר.

האם יש איום על הבנקים הישראליים?

כרגע, רובינהוד לא פועלת ישירות בישראל, ולכן אין איום מיידי על בנקים מקומיים. עם זאת, המודל שלה עשוי להשפיע בטווח הארוך, במיוחד אם תחליט להיכנס לשוק הישראלי או אם חברות מקומיות יאמצו גישה דומה. 

הבנקים הישראליים נשענים על לקוחות שמרניים יחסית, שרגילים לחשבונות עם ריבית נמוכה במיוחד ועמלות גבוהות יחסית. רובינהוד מציעה תשואה טובה על פיקודנות, אבל תשואה דולרית ולא שקלית. יש כאן חסם גדול בגלל המטבע, אבל כשעלויות ההמרה האפקטיביות הן אפסיות, אין לזה משמעות גדולה (בפועל אנחנו משלמים המון על עמלות המרת מט"ח, אבל ברוב העולם כבר משלמים פיפסים מעטים). מעבר לכך, הגופים האלו - רובינהוד והבנקים דרך האפליקציה, יכולים בעתיד לספק שירותים גם בשקלים. בנוסף, השירותים הדיגיטליים שלהם, כמו משלוח מזומן וייעוצים, עשויים לפנות לדור הצעיר שמתוסכל מהשירותים המסורבלים של הבנקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

התחרות בבנקים בישראל - לא קיימת

ניתוח של דו"ח בנק ישראל על התחרות בשוק הבנקאות הישראלי, מוכיח שהתחרות עדיין מוגבלת, והבנקים הגדולים שולטים ביותר מ-80% מהשוק. עם זאת, ישראל ראתה צמיחה של פינטק מקומי כמו פפר (של בנק לאומי) ו-One Zero, שמנסים להציע חלופות דיגיטליות. אם רובינהוד ודומותיה ייכנסו לישראל, הן תתמודדנה עם שוק שכבר מתחיל להתעורר – אבל היתרון שלהן יהיה במותג בינלאומי חזק ובטכנולוגיה מתקדמת. וזה רק מעלה את השאלה שכבר נשאלה בעבר ועדיין לא התממשה - מה מונע מאפל שיש לה מערכת תשלומים וסוג של ארנק לפעול בישראל? ובכלל - ענקיות הטק יכולות להיכנס לשוק שלנו, השאלה העיקרית היא אם הן מעוניינות בכך? השאלה השנייה היא האם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יאפשר זאת - צריך לזכור שמטרת העל של הפיקוח על הבנקים היא לדאוג ליציבותם של הבנקים המקומיים וזה אומר לשמור על הרווחים שלהם.  


כל גוף שרוצה להציע שירותים בנקאיים יצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רישוי והון. רובינהוד, שמסתמכת על שותפויות עם בנקים בארצות הברית, תצטרך למצוא מודל דומה בישראל – מה שיכול להאט את כניסתה. גם גופים אחרים יצטרכו ככל הנראה סוג של שת"פ כדי להיכנס לשוק המקומי, אחרית הרגולציה תחסום אותם. 


תחרות עקיפה

גם בלי כניסה ישירה, המודל של רובינהוד עשוי לעורר השראה לחברות ישראליות. למשל, פפר כבר מציעה חשבונות דיגיטליים עם ממשק ידידותי, וחברות כמו eToro (שמתמקדת בהשקעות) עשויות לשקול להוסיף שירותים בנקאיים. זה יכול להגביר את הלחץ על הבנקים הגדולים לחדש ולהוזיל עמלות.

רובינהוד אינה הראשונה שמנסה לשלב בנקאות והשקעות.  הנה כמה גופים נוספים - Revolut, פינטק בריטי שפועל באירופה ומציע חשבונות בנקאיים, מסחר במניות וקריפטו. חברת Chime מארה"ב שמציעה חשבונות דיגיטליים ללא עמלות וריבית גבוהה על חסכונות. ויש כמובן את SoFi הגדולה שהיא פלטפורמה אמריקאית שמשלבת הלוואות, השקעות וחשבונות בנקאיים.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפוליטיקאים עושים הכל למנוע תחתרות (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.