רובינהוד רוצה להפוך לבנק: מה זה אומר והאם זו תחרות עם הבנקים הישראליים?
מאיפה תגיע תחרות אמיתית לבנקים המקומיים, למה היא לא הגיעה עד עכשיו ולמה רובינהוד רוצה להיות בנק דיגיטלי?
רובינהוד (HOOD ), שהתחילה כפלטפורמת מסחר חינמית למניות וקריפטו, מתכננת להשיק שירותי בנקאות – חשבונות עו"ש וחיסכון – עבור מנויי "גולד" שלה עוד השנה. המהלך הזה, ימצב את רובינהוד משחקנית נישה לשחקנית שתיתן מגוון שירותים פיננסית - השקעות, בנקאות, עו"ש, מימון ועוד תחת מותג אחד.
רובינהוד, לא מתכוונת להפוך לבנק מסורתי במובן הקלאסי – היא לא תהיה מוסד כמו הבנקים האמריקאים שממבוטח FDIC בעצמה. במקום זאת, היא משתפת פעולה עם Coastal Community Bank כדי להציע חשבונות עם ביטוח FDIC עד 2.5 מיליון דולר. השירותים החדשים כוללים חשבונות חיסכון עם תשואה שנתית צפויה של כ-4% – גבוהה משמעותית מהממוצע בבנקים מסורתיים בארצות הברית – ולקוחות יוכלו לגשת לייעוץ מס, תכנון עיזבון ואפילו משלוח מזומן עד הבית ביום הבקשה. בנוסף, החברה משיקה שירות ניהול עושר בשם "רובינהוד סטרטג'יס" למנויי גולד, עם דמי ניהול של 0.25% (מוגבלים ל-250 דולר לשנה), וכלי בינה מלאכותית בשם "רובינהוד קורטקס" שיספק ניתוחי שוק בזמן אמת.
המטרה, כפי שאמר סגן נשיא החברה דיפאק ראו בראיון ל"בלומברג" היא להציע חוויה דומה לבנקאות פרטית – אבל לכולם, לא רק לעשירים. לדברי סטף גילד, נשיאת ניהול הנכסים ברובינהוד, בראיון ל"רויטרס" המודל משלב את היתרונות של יועץ אנושי עם הנגישות והעלות הנמוכה של רובו-אדווייזרים. המהלך הזה מגיע לאחר שרובינהוד כבר הרחיבה את פעילותה ב-2024 עם מוצרים כמו כרטיס האשראי "גולד" והימורים על אירועי ספורט, כחלק מחזון המנכ"ל ולד טנב להפוך את החברה ל"חנות אחת" לצרכים פיננסיים.
רובינהוד תהיה בנק - מה זה אומר?
זה אומר שרובינהוד רוצה להפוך למרכז פיננסי שמתחרה ישירות בבנקים מסורתיים ובשירותי ניהול עושר. השילוב של חשבונות בנקאיים עם תשואה גבוהה, כלי השקעה מתקדמים ושירותים נוספים כמו תכנון עיזבון מציב אותה כשחקנית היברידית: לא בדיוק בנק, לא בדיוק ברוקר, אלא משהו חדש שמותאם לדור הצעיר – מילניאלס ודור ה-Z – שמחפשים פתרונות פיננסיים נגישים, זולים ודיגיטליים. ההכרזה הזו, שפורסמה השבוע, מגיעה על רקע צמיחה מרשימה: ב-2024 רובינהוד דיווחה על הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר (עלייה של 58% מ-2023) וצברה 50 מיליארד דולר בהפקדות לקוחות בתיקי ההשקעות שלהם. .
- רובינהוד תשיק רשת חברתית בתוך אפליקציית המסחר שלה
- 3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל המהלך לא חף מבעיות. רובינהוד נקנסה לאחרונה ב-26 מיליון דולר על ידי FINRA בגין הפרות רגולטוריות, כולל כשלים בתוכניות למניעת הלבנת הון, מה שמעלה שאלות על יכולתה לנהל שירותים בנקאיים מורכבים תחת פיקוח מחמיר.
האם יש איום על הבנקים הישראליים?
כרגע, רובינהוד לא פועלת ישירות בישראל, ולכן אין איום מיידי על בנקים מקומיים. עם זאת, המודל שלה עשוי להשפיע בטווח הארוך, במיוחד אם תחליט להיכנס לשוק הישראלי או אם חברות מקומיות יאמצו גישה דומה.
הבנקים הישראליים נשענים על לקוחות שמרניים יחסית, שרגילים לחשבונות עם ריבית נמוכה במיוחד ועמלות גבוהות יחסית. רובינהוד מציעה תשואה טובה על פיקודנות, אבל תשואה דולרית ולא שקלית. יש כאן חסם גדול בגלל המטבע, אבל כשעלויות ההמרה האפקטיביות הן אפסיות, אין לזה משמעות גדולה (בפועל אנחנו משלמים המון על עמלות המרת מט"ח, אבל ברוב העולם כבר משלמים פיפסים מעטים). מעבר לכך, הגופים האלו - רובינהוד והבנקים דרך האפליקציה, יכולים בעתיד לספק שירותים גם בשקלים. בנוסף, השירותים הדיגיטליים שלהם, כמו משלוח מזומן וייעוצים, עשויים לפנות לדור הצעיר שמתוסכל מהשירותים המסורבלים של הבנקים.
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית...
התחרות בבנקים בישראל - לא קיימת
ניתוח של דו"ח בנק ישראל על התחרות בשוק הבנקאות הישראלי, מוכיח שהתחרות עדיין מוגבלת, והבנקים הגדולים שולטים ביותר מ-80% מהשוק. עם זאת, ישראל ראתה צמיחה של פינטק מקומי כמו פפר (של בנק לאומי) ו-One Zero, שמנסים להציע חלופות דיגיטליות. אם רובינהוד ודומותיה ייכנסו לישראל, הן תתמודדנה עם שוק שכבר מתחיל להתעורר – אבל היתרון שלהן יהיה במותג בינלאומי חזק ובטכנולוגיה מתקדמת. וזה רק מעלה את השאלה שכבר נשאלה בעבר ועדיין לא התממשה - מה מונע מאפל שיש לה מערכת תשלומים וסוג של ארנק לפעול בישראל? ובכלל - ענקיות הטק יכולות להיכנס לשוק שלנו, השאלה העיקרית היא אם הן מעוניינות בכך? השאלה השנייה היא האם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יאפשר זאת - צריך לזכור שמטרת העל של הפיקוח על הבנקים היא לדאוג ליציבותם של הבנקים המקומיים וזה אומר לשמור על הרווחים שלהם.
כל גוף שרוצה להציע שירותים בנקאיים יצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רישוי והון. רובינהוד, שמסתמכת על שותפויות עם בנקים בארצות הברית, תצטרך למצוא מודל דומה בישראל – מה שיכול להאט את כניסתה. גם גופים אחרים יצטרכו ככל הנראה סוג של שת"פ כדי להיכנס לשוק המקומי, אחרית הרגולציה תחסום אותם.
תחרות עקיפה
גם בלי כניסה ישירה, המודל של רובינהוד עשוי לעורר השראה לחברות ישראליות. למשל, פפר כבר מציעה חשבונות דיגיטליים עם ממשק ידידותי, וחברות כמו eToro (שמתמקדת בהשקעות) עשויות לשקול להוסיף שירותים בנקאיים. זה יכול להגביר את הלחץ על הבנקים הגדולים לחדש ולהוזיל עמלות.
רובינהוד אינה הראשונה שמנסה לשלב בנקאות והשקעות. הנה כמה גופים נוספים - Revolut, פינטק בריטי שפועל באירופה ומציע חשבונות בנקאיים, מסחר במניות וקריפטו. חברת Chime מארה"ב שמציעה חשבונות דיגיטליים ללא עמלות וריבית גבוהה על חסכונות. ויש כמובן את SoFi הגדולה שהיא פלטפורמה אמריקאית שמשלבת הלוואות, השקעות וחשבונות בנקאיים.
- 1.הפוליטיקאים עושים הכל למנוע תחתרות (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 13:30הגב לתגובה זו

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.