בלימת הנפילה, סיבוב, ונסיקה? קודם סטגפלציה
החלטת בנק ישראל לרכוש איגרות חוב מדינה, העלתה הדי ביקורת רבים.
לאחרונה מתעורר חשש כבד שמא התרחיש שממנו כה מפחדים כולם, ביניהם אנשי בנק ישראל עומד בפתח דלתי המשק הישראלי - תרחיש הנקרא: "סטגפלציה". מונח זה פירושו- צירוף של חוסר צמיחה או "מיתון", מלווה באינפלציה ועליית מחירים.שימוש במונח הינו מהווה איום מוחשי במיוחד עבור הכלכלנים.
על פי כללי הכלכלה, חוסר צמיחה נוצר מעודף ייצור או מחוסר ביקוש. לכן,ניתן היה לצפות כי על פי "כוחות השוק",המיתון הנוכחי יביא למגמת הורדת מחירים ולא לעלייתם. "סטגפלציה" מאופיינת במצב בו חברות חלשות מתמוטטות "ומאפשרות" לפירמות חזקות להעלות מחירים כתוצאה מהעדר מתחרים, ובניגוד למצב השוק.
רכישת הדולרים
בנק ישראל הבין את המתרחש, ומיקד את מטרותיו בהעלאת שער הדולר. זאת,במטרה להגדיל בהכנסות והרווחיות מיצוא הפירמות. הבעיה המהותית הינה ההפרש בין ההבנה לביצוע בשטח. ברבעון השני של שנת 2008 בנק ישראל יצא בשלל הצהרות מעורפלות בקשר לתמיכתו בשער: רוכש, לא רוכש.
האיחור בזמן התגובה עלה בחיי פירמות רבות, העלייה בשער הדולר היה כבר מאוחר מידי בשבילן.
בלימת הנפילה
בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות. אולי הגיע הזמן לומר את האמת בריש גלי ? רכישה זו מהווה 'מעין' הדפסת כסף במסווה ? וכידוע לכל ישנו חוק האוסר על הדפסת כסף . הבנק החל ברכישת אג"ח ארוך טווח בכדי להפחית את מחיר ההון להשקעות במשק.בתוך כך חלה ירידה בהשקעות, כמו כן הובילה הרכישה לפיחות השקל וירידה בפריון העבודה. התוצאה קריסת פירמות, ירידה בתחרות, העלאת מחירים ע"י הפירמות החזקות, קשיחות מחירים ?כניסה לסטגפלציה.
המדדים שלילים
מדדי המחירים לצרכן בתקופה האחרונה, הם התומכים בכיוון השוק באופן חד משמעי, ניכרת התכווצות בביקושים שמשמעותה שהמשק נכנס להאטה . בנוסף ירידת מחירי הנפט והסחורות בעולם גורמת להאטה בייבוא וייצוא סחורות .
העלייה הרצופה באבטלה
המובטלים הם עקב אכילס של המשק הישראלי, לא ניתן לעודד השקעות אדם שאין לו כסף, על ידי הורדת ריבית. לא ניתן לעודד מובטל לצאת לעבודה כשאין משרות חלופיות.
ירידה בעושר של הציבור
הרגשת המחסור בכסף זמין גורמת לרבים לוותר על מותרות. בנוסף, מצויה רמת צריכת מותרות במגמת ירידה. ההשקעות במשק מצויות בירידה תלולה ולא רק בגלל המשק הישראלי אלא בשל הירידה התלולה בביקוש העולמי לסחורות וכן ירידה בסחר עולמי.
סיבוב
ריבית - לא תהיה ברירה ובנק ישראל יצטרך להתחיל בתהליך העלאת הריבית. נקיטה בצעדים אלו תחל באופן משוער בסוף השנה הקרובה או בתחילתה של שנה הבאה וזאת במידה והאינפלציה תעלה מעל 3 אחוזים.
נסיקה
הנסיקה תתרחש במישור הכללי, רק כאשר תומצא תוכנית הבראה למשק. בימים אלו שרוי המשק במצב בו כולם חוששים להשקיע . במהלך השנה האחרונה כל "תחתית" בשוק ההון היוותה רק נקודת התחלה לירידות חדשות אל עבר "תחתית" חדשה דבר שהביא להרתעת משקיעים רבים מלהשקיע את מיטב כספם בהשקעה העתידה להניב בטווח הקרוב תשואה שלילית. הבעיה מקבלת משנה תוקף כאשר המשקיעים בוחנים את בתי ההשקעות שלהם בטווח הקצר דבר שאיננו מעיד על טיב יכולתם להניב תשואה חיובית במיוחד בימים קשים אלו.
עובדה זאת, בנוסף למשיכות מסיביות שמבצעים משקיעים מביאה למועקה על השקעות במשק. שלל המשתנים שהועלו במאמר הם אלו
מביאים לתמיכה בסטגפלציה שכנראה תפקוד את המשק שלנו בטווח השנה הקרובה וההתאוששות ממנה תחל רק לקראת 4 Q /תחילת 2010.
לסיכום, לדברי ביבי נתניהו " בלימת הנפילה, סיבוב, ונסיקה", צריך להשלים עם המצב ולבצע מספר צעדים מונעים. על הממונים לקחת את התרחיש הגרוע מכל ולדעת שיהיה קשה מאוד להתנתק מן המתרחש בעולם.
לא ניתן לעודד עליה בהשקעות כשאין ביקוש עולמי בעודנו בשפל כלכלי. פנינו אל בנימין נתניהו ראש הממשלה החדש בשאיפה שיהיה גם שר האוצר ואולי אף יצליח לנווט את ספינת המשק הישראלית במים הסוערים של הכלכלה העולמית.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
