ויינשטיין בכנס Bizportal: "ההשקעה מס' 1 היא הזהב, תוך שנתיים מחירו יוכפל"

מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון דיבר בכנס Bizportal על הזדמנויות ההשקעה ב-2009. "הזדמנות כמו שראינו באג"ח הקונצרני בחודש נובמבר לא תחזור יותר"
אריאל אטיאס |

אתר Bizportal ערך היום כנס גולשים מיוחד בו השתתפו בכירים מקהילת שוק ההון. במסגרת הנואמים, נשא דברים מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, יעקב וינשטיין, שדיבר על המשבר הפיננסי והשפעותיו על הכלכלה העולמית ושוקי המניות.

"המצב היום מאוד דומה למה שראינו ב-1930. מדובר במשבר פיננסי שלא רק שגרם להאטה אלא גרם להפסקה של הפעילויות", כך אמר וינשטיין בפתח הדברים.

"כל מי שפועל בכלכלה מהצרכן הקטן אל החברות הקטין את המינוף (Deleverage). ברור לכולם שאנחנו נמצאים במיתון עמוק. ב-2008 כל המחירים ירדו והשנה מגיעה ההתמודדות של כולם עם מחזור החוב. דבר שלא יכול להתבצע כפי שהתבצע בעבר, כיוון שהשחקנים הפועלים בשוק הם לא אלו שהיו בעבר. בנקים וחברות קרסו והביאו לכך שלצד הממן אין את אותו הכסף שהיה לו בעבר", הוסיף עוד מנהל ההשקעות הראשי במגדל.

"השנה תאופיין בקרבות על מחזור החוב, בין הקונצרנים הגדולים, מה שמכונה טייקונים, לבין הבנקים. כל אחד מושך לכיוון שלו והפעם בשונה מבעבר גם הממשלות הם צד בעניין".

"חשוב להבין שאין לנו מושג מתי יסתיים תהליך הקטנת המינוף. מה שבטוח זה לא הולך לקרות בחודשים הקרובים. במקרה הטוב זה בתחילת 2010".

"צריך להתכונן להתאוששות ב-2010"

"אבל להתאוששות בשנת 2010/11 צריך להתחיל להתכונן עכשיו", הסביר וינשטיין. "ההישרדות והערכות לקראת היציאה מהשפל והחזרה לצמיחה היא מה שצריך לעשות עכשיו. צריך להבין שהפעם בשונה מהעבר לא תהיה יציאה בצורה של V. כי אין כאן את הבנקים שיספקו מימון לצורך ההשקעות".

איפה לשים את הכסף? וינשטיין טוען שההשקעה מס' 1 היא הזהב. "זה המטבע החדש, כבר לא מדובר רק בסחורה. הזהב יחליף את המטבעות המודפסים. כולם היום מדפיסים ללא כיסוי. דבר שיגרום למשקיעים לברוח לעבר הזהב. צריך להבין שלא מדובר בהשקעה בתכשיטים. הזהב סגר כל שנה מאז 2001 בעלייה ואני מאמין שבקרוב מאוד נראה אותו נוגע ב-1000 דולר ועד 2012 הוא עוד יכפיל את עצמו ויעבור את ה-2000 דולר".

"כדי לשמור על הכסף צריך להשקיע בזהב ולא רק בגלל האינפלציה".

"מטבעות? הדולר עומד לקרוס"

מה יהיה עם הדולר? "בטווח הקצר הוא צפוי להמשיך להתחזק. צריך לשכוח מרמות של 3.5 ולהתחיל להכיר את ה-4.5 שקל לדולר", אומר וינשטיין. "אך בהמשך הדולר החזק יקרוס סימנים שכבר מתחילים לראות באירו. היין היפני זה כבר סיפור אחר. הוא ההשקעה הטובה היום אחרי הזהב. היין יהיה חזק יחסית למטבעות של האירו, סטרלינג. היתרון הגדול שלו הוא שיש להם (ליפן) חובות עצומים פנימה ופחות כלפי חוץ. היסטורית הוא מפלט טוב כאשר רוצים להגן על הכסף".

"את הדולר נראה בעתיד מתרסק ובמיוחד מול הזהב. האמריקנים זורקים דולרים לחור שחור. יש להם צורך לדאוג לכל כך הרבה חברות ואזרחים. ההדפסה תביא לאינפלציה, אך בישראל אתה נקרע היום בין רצון להיות במוצר שקלי לבין מצב בו אתה יודע שבעתיד תהיה אינפלציה".

וינשטיין התייחס גם למהלך של בנק ישראל והעיתוי שלו : "בנק ישראל עשה מהלך לא במקום, דבר שבסופו של דבר יביא לנו לחץ אינפלציוני. שום דבר במצב הנוכחי לא יעזור. לא בנושא הזה. כאשר אגרות החוב נסחרו בתשואות של 40% באוקטובר, בנק ישראל לא דיבר עליהן. כעת כאשר התשואה כבר ירדה הוא נזכר לדבר ולעשות, כדי להוריד את התשואה. אני לא רואה כאן היגיון וזה מהלך שיעלה לנו יקר".

"התשואות אפסיות בבנקים - השקיעו באגרות חוב"

"השקעה הטובה השנייה היא אגרות חוב. היום, אנחנו מקבלים היום תשואות אפסיות בבנקים. למרות העליות בשוק האג"ח הקונצרני ולמרות שההזדמנות של נובמבר לא תחזור ב-100 השנים הקרובות, גם היום יש הזדמנויות באג"ח הקונצרני. אך צריך לבדוק אגרות אחת, אחת ולבחור כאלו שלא מסובכות במשבר במזרח אירופה. למה מזרח אירופה, כי המצב שם בעייתי מאוד, מאחר שהכל קשור שם למימון בנקאי. אני בספק אם הרוסים יצלחו בשלום את המשבר הזה ולא יבוא עוד משבר בסביבתם", הוסיף עוד וינשטיין.

"בארה"ב ניתן לראות עוד אג"ח קצרות של חברות מבוססות שאפשר לקנות אותם בשקט, כאלו שיתנו לנו תשואה יפה בטווח הקצר, (פדיון עד 2012). שוק המניות עדיין לא רלוונטי. אני חושב שבחודשים הקרובים נראה עוד ירידות בשוק המניות לא רק בארץ אלא בעולם כולו. הסיבה לכך היא שאין לנו מושג לאיזה רמה של רווחיות יגיעו החברות המסחריות ולכן יש עוד לאן לרדת. אני מדבר על חברות כגון פרוקטר אנד גמבל ו-AT&T".

"בבורסה בארץ, בין היתר בגלל הייחודיות שלה, אנחנו מקבלים חוזקה הרבה יותר גדולה מאשר מה שהיה מתבקש אם השוק הזה היה חלק מעולם ההשקעות המלא".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.