ירידות שערים בשוקי העולם: "מקרה קלאסי של לקנות בשמועות ולמכור בידיעות"
מניות באירופה, אסיה וישראל יורדות והחוזים העתידיים בניו יורק מאבדים גובה בהמשך לפרסום דוחות מאכזבים מצד חברות ענק וספקולציות בקרב משקיעים שהצעדים בהם נוקטת ארצות הברית לא יצליחו להחיות את הכלכלה הגלובלית.
ביום שלישי, החלה המגמה השלילית כאשר שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר אמר, כי הוא צריך עוד זמן כדי לעבוד על תוכנית ההצלה לסקטור הפיננסים. המדד העולמי של MSCI נופל בהמשך לכך זה יום שלישי ברציפות, מאבד 0.7%. המדד המאגד בתוכו 23 מדינות מפותחות טיפס בשיעור של 5.8% בחמשת הימים הקודמים בעוד אופטימיות זעירה עטפה את משקיעים שהאמינו כי תוכניות התמריצים הגלובליות, תוכניתו של אובמה להצלת סקטור הפיננסים וריביות בשיעור אפס יצליחו להוציא את כלכלות ארה"ב, אירופה ויפן ממיתון.
"מדובר בעוד מקרה קלאסי של לקנות בשמועות ולמכור בידיעות", אומר בשיחה עם Bizportal רון אייכל האסטרטג הראשי של מיטב בית השקעות. "אנחנו רואים את זה קורה במניות הגז וזה דבר דומה למה שמתרחש בימים אלו בחו"ל".
המניות בוול סטריט רשמו אמש עליות שערים קלות בזמן שהמחוקקים האמריקנים הדינו על תוכנית בסך 789 מיליארד דולר המיועדת להציל את הכלכלה האמריקנית. בסופו של דבר, המחוקקים בבית הנבחרים ובסנאט הסכימו מאוחר אמש על פשרה, הצעת חוק בסכום נמוך יותר ממה שאושר תחילה ע"י 2 הקבוצות.
ממשלות ברחבי העולם מנסות לייצב כלכלה גלובלית הנאבקת ביותר מ-1 טריליון דולר של מחיקות והפסדים בקרב חברות פיננסים בשימוש בתוכניות תמריצים וחבילות תמיכה בבנקים. הסנאט באוסטרליה דחה היום חבילת תמריצים בסך 42 מיליארד דולר אוסטרלי (28 מיליארד דולר) המיועדת למנוע מאוסטרליה להיכנס למיתון הראשון מזה 18 שנה אחרי שחלק מהמחוקקים דרשו בתמורה להגדיל את ההוצאה למשרדם.
על השאלה האם הירידות מסמנות הרעה במצב אומר אייכל, כי "זה שיש ירידות שערים זה לא הופך אותי פאסימי אבל יש עוד הרבה עבודה בצד הפיסקאלי, בכל הנוגע לממשלות ומשרדי האוצר".
"השוק נמצא כרגע במצב בו הוא ממתין שהפיתרונות יצליחו ואני חושב שצריך ללכת למודל השוויצרי, כי המודלים האחרים פשוט נכשלים", אומר אייכל ומסביר, "בארצות הברית נותנים לבנקים כסף בתמורה לריבית ושיעורי אחזקה ואז כאשר מחירי הנכסים שלהם ממשיכים לרדת הם לא יכולים לבצע הפחתה של ערך ההשקעה".
באנגליה בחרו בהלאמה, דבר שגם לא טיפל בבעיה האמיתית. "גם כאשר בנק מולאם הוא פועל מתוך שיקולים כלכליים ולכן הוא ממשיך להימנע מלתת הלוואות וממשיך למחוק נכסים רעילים מהמאזנים. לעומת זאת, הפיתרון השוויצרי אומר שמקימים קרן מעין "בנק רע".
"ממשלת שוויץ השקיעה בקרן חיצונית 54 מיליארד דולר, ו-UBS השקיע 6 מיליארד דולר", מסביר אייכל. "לאחר מכן היא העבירה 60 מיליארד דולר של נכסים בעיתיים מ-UBS אל תוך הקרן. בכך UBS ניקה את המאזנים וסיכן רק 10%. כך המדינה עונה על הבעיה האמיתית - המערכת הפיננסית חוזרת לפעילות נורמלית שוטפת", אומר אייכל.
