תרמית הפירמידה – הגרסה המקומית, רצוי להיזהר
קוסמים נוהגים לכרות ביניהם ברית בלתי פורמאלית לפיה הם לא יחשפו את סודות התעשייה לגורמים חיצוניים. גם בתעשיית ניהול ההשקעות ישנם סודות שנהוג לשמור עמוק בבטן, ורוח השררה שאיתה הקצתי הבוקר דחקה בי לקחת החלטה לא פשוטה, לבגוד במחנכיי ולשתף את כולם באחד מסודות השיווק השמורים ביותר של תעשיית קרנות הנאמנות, סוד שהחשיפה שלו עשויה לגרום נזק ללא מעט בעלי אינטרס.
תרמית הפירמידה המכונה גם "הונאת פונזי" על שמו של יזם התרמית המימונית צ'ארלס פונזי, מהגר איטלקי בארה"ב, מבוססת על רעיון של הצגת כספם של משקיעים חדשים בקרן השקעות כתשואה על כספם של המשקיעים הותיקים. התרמית נחשפת רק כאשר מסתיימת מגמת גיוס הכספים החדשים לקרן, ואז מגלים המשקיעים הותיקים לדאבונם שהמלך הוא עירום, ומי שלא משך את כספו לפני פיצוץ הפרשה הפסיד את הכל.
הונאת פונזי אינה חוקית כמובן וביצועה מהווה מעשה פלילי, ואין בידיי כל מידע על פעילות לא חוקית שמתרחשת בתעשיית קרנות הנאמנות. "אתה מגייס כשאתה יכול, לא כשאתה צריך" אמר לי פעם איש חכם, והרעיון השיווקי שעומד מאחורי המשפט הזה בהקשר של קרנות הנאמנות מלמד שנכון לרכז מאמץ בגיוס נכסים מנוהלים דווקא בקטגוריית ההשקעה שהניבה בתקופה האחרונה את התשואה הגבוהה ביותר, גם אם אתה מעריך שהגל העולה עומד להתנפץ על החוף בקרוב והאלטרנטיבה בקטגוריות האחרות עדיפה משמעותית.
האפיק השקלי הניב למשקיעיו בשבועות האחרונים תשואה שלא הייתה מביישת רווחיות של תיק מניות בשנה שלמה, כאשר המדד הממשלתי השקלי עלה בכמעט 9% מראשית השנה וזינק בלמעלה מ-5% מתחילת חודש נובמבר בלבד. האפיקים השקליים הארוכים השלימו עליה חדה אף יותר כאשר המריאו בלמעלה מ-14% מתחילת השנה ומתוכם 11% רק בחודש וחצי האחרונים. בשנה שבה שוק המניות נחתך בחצי ומדדי האג"חים הקונצרנים צנחו ב-15%, האפיק השקלי הוא באמת כוכב וכנראה שנכון היה, בדיעבד, לרכז את עיקר ההשקעה בתיק באלטרנטיבה נטולת סיכון זו.
The trend is your friend טוענת האמרה המפורסמת ביותר בתנ"ך לסוחר המתחיל, אבל חשוב לבחון מה עומד מאחורי הטרנד לפני שמחליטים להצטרף למגמה. משקיע צריך לשאול את עצמו בכל בוקר איפה נכון להשקיע את כספו החל מהיום, ולא להתעסק בשאלה איפה היה נכון להשקיע אתמול, ומי שיקבל החלטות השקעה על בסיס ביצועי האפיק בעבר מבלי לבחון את המשמעות הכלכלית של מהלכיו עשוי לגלות לתדהמתו שהטרנד בגד בו והביצועים הפנומנאליים לא חזרו על עצמם דווקא בתקופת ההשקעה שלו.
הורדת הריבית האגרסיבית בארה"ב לשפל היסטורי ע"י הפדרל ריזרב הביאה לגל רכישות מאסיבי באפיק השקלי, וההערכה הייתה שכעת לא נותר לנגיד בנק ישראל אלא לחתוך את הריבית ב-0.75% עד סוף השנה. המשקיעים המופתעים לכאורה לא שמו לב שהתשואות הגלומות באג"ח הממשלתי כבר מגלמות הורדת ריבית ל-1.75%, וגם אם תרד הריבית באחוז שלם ל-1.5% באופן מיידי, לא תהיה הצדקה לרכוש את האג"ח השקלי ל-11 שנים בתשואה נמוכה מ-5.5%. האינפלציה בחודשים הקרובים תהיה שלילית לכל הדעות, אבל התשואות בהם נסחרים האג"חים הממשלתיים כבר היום מגלמות דפלציה עמוקה בשנתיים הבאות, בניגוד לקונצנזוס הכלכלנים המציג הערכות מתונות הרבה יותר.
אז מה הקשר בין תשואת השקלי לתרמית הפירמידה, ואיפה ההונאה בשוק קרנות הנאמנות הישראלי? אין הונאה ואין מעשה פלילי, אבל הקלות בה ניתן לגייס כספים בקרן המנוהלת באפיק שדרכו צלחה לאחרונה מושכת את מנהלי הקרנות להבליט את תשואתן ולהמליץ על רכישת היחידות בהן, גם אם אותם יועצים מבינים שהתשואה שהושגה עד כה לא תתקבל בעתיד, והסיכון בנקודת הזמן הזו גדל באופן ניכר.
שיווקן האגרסיבי של הקרנות השקליות בתקופה הקרובה יחד עם התשואה הפנומנאלית שהציגו עד כה ועוד בשנת משבר, יביאו לגיוסי ענק באפיק גם בשבועות הקרובים לאחר שמיליארדים כבר עשו את דרכם בימים האחרונים לקרנות אלו. מנהלי אותן קרנות יאלצו להוסיף ולרכוש אג"ח שקלי ולהפיל את התשואות לפדיון כך שרמת הסיכון תעלה עד לנקודת הפיצוץ. המשקיעים הותיקים ייהנו מגיוסי כספם של המשקיעים החדשים ומי שלא ידע לברוח מהפירמידה בזמן, יגלה בקרוב שהסיכון התממש ושגם באג"ח ממשלתי אפשר לאבד אחוזים לא מבוטלים.
יש מי שיטען שדבריי מגיעים מפוזיציה והאמת שהצדק איתו. מטבע הדברים אני נוהג ליישם את המלצותיי שלי ובמהלך השבוע החולף דיללתי את ההחזקות בשקלים והגדלתי החזקות בצמודים הבינוניים ובאג"ח בריבית משתנה. בעולם אי הודאות ישנה נטייה טבעית ללכת עם הזרם ולהיסחף להרפתקאות על בסיס תוצאות העבר, אלא שבתקופה משוגעת בה מגמות רבות עוצמה משנות כיוון בחדות חדשות לבקרים אין מקום למאחרים, וכשל התנהגותי של הצטרפות מאוחרת לטרנד עלול לפגוע במי שיטפס על הפירמידה רגע לפני שזו תתמוטט ותקרוס תחתיו.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".