סקר TIM לנובמבר: mako, נענע 10 ופייסבוק מזנקים. אתר 'מקושרים' משתחל לרשימה
סקר TIM של חברת TNS טלסקר לחשיפת המדווחת של הגולשים בישראל לאתרי האינטרנט מפרסם את נתוניו לחודש נובמבר 2008. להבדיל מחודש אוקטובר בו נרשמה סטטיות בחשיפה לאתרים והורגשה גם ירידה, נובמבר מחזיר את החיוכים לחלק מהאתרים.
המחייכים העיקריים, לאחר השלישייה הפותחת שלא משתנה (גוגל, וואלה, Ynet) הם אתרי זכייניות הטלוויזיה של קשת וערוץ 10. 'האח הגדול' מצליח להגדיל לקשת ומוסיף למדד החשיפה של mako כ-4% השווים לכ-130 אלף גולשים. היקף הגולשים השבועי של mako (מקום 7) שהעוגן המרכזי בו היה השידור הרציף והחי מבית האח הגדול זינק מ-862 אלף גולשים באוקטובר ל-995 אלף גולשים בנובמבר.
נענע 10, הוותיק יותר שהצליח לגבש לו קהל קבוע עוד משידורי הישרדות בשנה שעברה שיפר גם הוא את מצבו עם עלייה של כ-113 אלף גולשים. היקף החשיפה השבועי לאתר עומד על כ-1.16 מיליון גולשים והוא ממוקם במקום ה-6 בדירוג.
אתר הרשת החברתית פייסבוק, הוא פה כדי להישאר לזמן רב. האתר שלאורך השנה החולפת העלה תהיות לגבי כושר ההישרדות שלו מוכיח שאין מקום לספק - האתר מתחזק בכ-4.3%, מתמקם במקום ה-5 ונהנה מתנועת גולשים שבועית של כ-1.17 מיליון גולשים.
אורח חדש ברשימה הוא אתר נוסף של רשת חברתית, אבל 'מייד אין יזראל'. האתר 'מקושרים' מצליח להשתחל לרשימה, אמנם במקום האחרון אבל גם זה סוג של כבוד לא קטן עם חשיפה של כ-11.3% המהווים כ-398 אלף גולשים מידי שבוע.
חשיפה שבועית לאתרים מובילים על פי סקר TIM לנובמבר
דפי זהב משיבה לבזק מלחמה
לוח יד 2 עלה בכ-1% והתמקם במקום ה-8 עם 814 אלף גולשים מידי שבוע. את השעירייה הראשונה סגרו NRG ו-MSN במקומות 9 ו-10 עם 802 ו-791 אלף גולשים מידי שבוע, בהתאמה.
דפי זהב מחזירה לאתר בזק-B144 מלחמה בגזרת אתרי האינדקס. שני האתרים צמודים מאוד בטבלה כיאה ליריבים שקולים. דפי זהב נמצאת מקום אחד מעל, ב-13 עם 626 אלף גולשים מידי שבוע מול 586 אלף של בזק. דפי זהב רשמה עלייה של 1.4% לעומת ירידה של 1.2% לבזק מאוקטובר.
טלוויזיה ב-PC: רבע מהגולשים ברשת צופים בשידורים חיים
כנראה בהשפעת 'האח הגדול' - בסקר הנוכחי של TIM נבחנו הרגלי הגולשים באשר לצפיה באמצעות האינטרנט בתוכניות טלוויזיה בשידור חי. 24% מהגולשים בגילאי 13 ומעלה דיווחו כי הם נוהגים לצפות באינטנרט בשידורים חיים של תוכניות טלוויזה.
התופעה בולטת יותר בקרב צעירים בגילאי 13 עד 29 ובמיוחד בקרב בני נוער בגילאי 13-17 (33% מהם צופים בשידורים חיים). הצפיה בשידורים חיים באינטרנט בולטת גם בקרב קבוצות האוכלוסיה הבאות: מסורתיים (31%) בהשוואה לחילוניים (20%), וגברים (28%) בהשוואה לנשים (19%).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
