הפסדים בשוק ההון ניתנים לקיזוז רק אם מומשו בפועל, ולכן מכירה של ניירות ערך, שגלומים בהם הפסדים, יסייעו בידי המוכר לחסוך מסים במקום שכבר מכר באותה שנת מס נכס הוני אחר החייב במס. כמו כן באשר לאמור, הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], קובעות כי הפסדים מניירות ערך ניתנים לקיזוז גם כנגד כל דיווידנד החייב במס בשיעור של עד 25%.

הוראות הפקודה אינן מגבילות את קיזוז ההפסדים כאמור לניירות ערך כאלה או אחרים, ואלה ניתנים לקיזוז הן כנגד דיווידנדים והן כנגד ריביות שהתקבלו בידי המוכר. ניתן לומר כי בהיבט זה, הנוגע לשוק ההון המקומי בכללותו, אפשר להתייחס אל כל ההפסדים והרווחים כאל סל אחד, כפוף להוראות הפקודה.

כך, בעלי שליטה בחברות, אם הן נסחרות ואם לאו, יכולים להמיר משיכת משכורות, שעליהן היו אמורים להתחייב במס שולי מרבי, בחלוקת דיווידנדים, אשר בתכנון מס נכון לא יתחייבו עליהם במס כלל אם יקזזו כנגדם הפסדי הון מניירות ערך. יש לציין כי בדרך זו, על ידי "סיווג אקטיבי" של משיכות, יוכלו בעלי השליטה ליהנות גם מאי חיוב בדמי ביטוח לאומי.

נוסיף כי בימים טרופים אלה, לסיווג עסקאות בשוק ההון כהכנסות עסקיות יש השפעה מכרעת על נטל המס הכולל שיושת על אדם. לכך יתרון או חיסרון, תלוי בנקודת המבט; כהכנסה עסקית יוטל עליה מס בשיעורים גבוהים של עד 47%, אך ככזו - הפסדים מאותו מקור יוכלו להתקזז כנגד כל הכנסה מכל מקור בשנת המס השוטפת, ואילו לאחר מכן, בשנות המס העוקבות, כנגד כל הכנסה עסקית, לרבות רווח הון בעסק. אין ספק - גמישות קיזוז גבוהה יותר.

בהקשר זה נוסיף כי רשות המסים בישראל בוחנת כל מקרה לגופו, ואינה מאפשרת שינוי סיווג אלא בהסתמך על נתוני עבר הנוגעים לנישום. הכנסה כאמור לא תיחשב הכנסה עסקית, אם אין מעידים על כך תדירות העסקאות, היקף הפעילות, מינוף הפעולות, עיסוקו של העוסק בכך ועוד.

אם מבקשים להרחיב את תכנוני המס כאמור לעיל, אזי נציין כי ניתן לקזז את אותם הפסדים לא רק כנגד רווחים הוניים, כגון: רווחים ממכירת מניות שאינן נסחרות, ורווחים שנובעים ממכירת מכשירים פיננסיים שונים הנסחרים בשוק ההון, אלא גם כנגד מכירת נכסי נדל"ן בחו"ל או בישראל.

כך, כאשר שוקלים היבטי קיזוז וניצול הפסדים כנגד רווחים ממכירת נדל"ן, והממכר הוא מכירת דירת מגורים למשל, ניתן לשקול דווקא את מכירתה בחיוב במס ואי ניצול פטור כדי לקזז כנגדה הפסדי הון, במקום מכירתה בפטור ממס ואיבוד זכות הפטור למשך ארבע השנים הבאות.

בצל המשבר נכנסים יחידים וחברות לקשיים כספיים, ולא אחת ממומשות ערבויות, לרבות ערבויות אישיות שחולטו בשל אי פירעון חובות. נציין כי גם כאן דינו של חילוט ערבות, בתנאים מסוימים, כדינו של כל הפסד הון בר קיזוז, והאמור ברשימה זו טוב גם לעניין זה.

ערבויות כאמור ניתן יהיה לקזזן, לאחר חילוטן, כנגד רווחי הון אחרים. כמובן, חשיבות מיוחדת יש לעיתוי שבו נכיר בהפסד ממימוש הערבות. במקרים מיוחדים יש מקום לשקול לאפשר את חילוטה, מאשר לשלם את התשלום עצמו אשר הערבות באה להגן עליו.

נוסיף כי לצערנו המערכת הבנקאית מסורבלת, ולפיכך אינה ערוכה לטפל נכון ובאופן שוטף בניצול וקיזוז הפסדים בשוק ההון כנגד רווחי הון אחרים, או הכנסות אחרות בשוק ההון או נכסים אחרים שמהם ניתן לקזז את ההפסדים.

אשר על כן, יש לפנות לפקיד שומה עם כל הנתונים הנוגעים לתיק ניירות הערך שבו אתם מחזיקים ולפעולות אחרות שנעשו במהלך שנת המס החולפת, כולל אלה הנוגעות לשנות מס קודמות, ולהוציא בו במקום פטור מניכוי מס במקור מכל מכירה שתיעשה בעתיד באמצעות הבנקים או הברוקרים. את האישור יש להמציא לידי פקידי ההשקעות בגופים הפיננסיים השונים. על האישור לכלול התייחסות לכל חשבונות הבנק ולכל הגופים הפיננסיים שבהם מתנהלת פעילות בניירות ערך.

באשר לאמור, ניתן לפנות לפקיד השומה עוד בטרם הוגש הדוח, עם ההוכחות בדבר אי קיומו של חוב מס, ולנסות להקטין מקדמות ו/או לקבל פטור גם לגבי פעילויות אחרות שיש למבקש בתיק האישי.

הכותב - מומחה למסים, משרד א' שגיב ושות', עורכי דין. לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים.

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ