דירוג הבנקים של דן אנד ברדסטריט: הפועלים ממשיך לצעוד בראש
חברת המחקר דן אנד ברדסטריט מפרסמת היום (ב') את דירוג הבנקים המסחריים בישראל. היקף הנכסים הכולל של הבנקים המסחריים בישראל עומד על 1.75 טריליון שקל. בנק הפועלים ממשיך לצעוד בראש דירוג הבנקים (מבחינת היקף הנכסים). בנק לאומי במקום הראשון בדירוג הרווח הנקי.
מסקירת דן אנד ברדסטריט עולה, כי למרות המשבר הפיננסי הגלובלי, נכסי הפועלים ולאומי ירדו ב-1.3% ו-2.7% בלבד. הבנקים הבינוניים הצליחו להגדיל את היקף הנכסים: מזרחי-טפחות גדל ב-10.5% והבינלאומי ב-7.3%. היקפי האשראי לציבור גדלו בכל הבנקים.
"הבנקים הגדולים בישראל נמצאים במצב פיננסי יציב יחסית למקרים שראינו בעולם", כך אומרים כלכלני דן אנד ברדסטריט ישראל, בעקבות פרסום הדירוג של הבנקים המסחריים במסגרת דירוגי "דנ'ס 100".
"בארה"ב קרסו 22 בנקים. ברוסיה קרסו 12 בנקים, ועוד מאות בנקים ברחבי העולם נמצאים בסכנת קריסה", אומרים כלכלני דן אנד ברסטריט. לדברי הכלכלנים, מערכת הבנקאות בישראל שונה מהותית ממערכות בנקאיות במדינות מערביות מפותחות. "לאור לקחי העבר (משבר הבנקים בשנת 83'), ולאור העובדה כי מדובר במספר קטן יחסית של בנקים, בנק ישראל מפקח בצורה הדוקה יחסית על מערכת הבנקאות בישראל, ובעיקר על חמשת הבנקים הגדולים. פיקוח הדוק זה, כמו גם התנהלותם האחראית של מנהלי הבנקים, עוזרים לבנקים הישראלים לעבור את המשבר הפיננסי הגלובלי בצורה "חלקה" יחסית".
בדירוג הבנקים המסחריים, שביצעו כלכלני "דנ'ס 100" בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2008, ממשיך להוביל בנק הפועלים עם היקף נכסים של כ-298 מיליארד שקל. מייד אחריו במקום השני נמצא בנק לאומי עם היקף נכסים של כ-294 מיליארד שקל.
בדירוג על-פי הרווח הנקי מוביל בנק לאומי במקום הראשון עם רווח נקי של כ-1.3 מיליארד שקל. מהדירוג עולה עוד כי שני הבנקים הגדולים מציגים עלייה גם בקטגוריית האשראי לציבור, וזאת למרות התחושה הרווחת בציבור על הקטנת וצמצום האשראי.
במקום השלישי בדירוג נמצא בנק דיסקונט עם היקף נכסים של כ-170 מיליארד שקל ועלייה משמעותית של כ-17.5% בהיקף האשראי לציבור. מנגד רשם הבנק ירידה של כ-70% ברווח הנקי. במקום הרביעי נמצא מזרחי-טפחות עם היקף נכסים של 107 מיליארד שקל, לצד רווח נקי של 506 מיליון שקל ועלייה בהיקף האשראי.
במקום החמישי נמצא הבנק הבינלאומי עם היקף נכסים של כ-97 מיליארד שקל ועלייה של 18.3% (העלייה החדה ביותר מבין הבנקים הגדולים) בהיקף האשראי לציבור.
במקום השישי והשביעי ניתן לראות את בנק אגוד ובנק מרכנתיל דיסקונט עם היקפי נכסים של 31 ו-20 מיליארד שקל בהתאמה. מרכנתיל השיג רווח נקי של 138 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-75 מיליון שקל שמציג בנק אגוד.
במקום השמיני והתשיעי נמצאים בנק אוצר החייל ובנק יהב, המציגים היקפי נכסים של 13.2 ו-10.8 מיליארד שקל בהתאמה. בנק יהב מציג רווח נקי של 126 מיליון שקל, ובנק אוצר החייל מציג רווח נקי של 48.7 מיליון שקל.
את העשירייה סוגר בנק ירושלים עם היקף נכסים של 9.2 מיליארד שקל ורווח נקי של 32.4 מיליון שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
