האלטרנטיבות למשקיעים הסולידיים הולכות ונשחקות

אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי, ממליץ למשקיעים שברחו מהשוק למצוא מכסה באג"ח ממשלתיות ארוכות, אשר התשואה בהן צפויה להישחק ככל שתרד רמת אי הודאות בשווקים.
אלדר גנזל |

כשבוחנים את השינוי בעוגת נכסי הציבור הנזילים לאורך השנים, התמונה שמתגלית משום מה לא מצליחה להפתיע והיא משקפת באופן הבהיר ביותר את טבעו המעוות של האדם, לפחות בכל מה שקשור לקבלת החלטות בני"ע. אחוז החשיפה לרכיבי סיכון גדל משמעותית במהלך הגל העולה ומגיע לשיאו בתקופת הגאות, ומנגד, במהלכים דוביים קטן רכיב הסיכון בתיק נכסי הציבור ומגיע לערכים זניחים, בזמן שרכיב ההשקעה הסולידי הולך ותופח ומגיע לנקודת רוויה בסופו של הגל היורד.

בראיה רחבה ומפוכחת, ברור ומובן לכל אדם שפוי שנכון דווקא להגדיל את רכיב הסיכון בתקופות שפל ולהקטינו בתקופות גאות, אלא שתחושה טבעית הניעה רבים גם בשבועות האחרונים להעריך כי המשבר הנוכחי שונה בתכלית מכל משבר היסטורי קודם והאינטואיציה דחקה בנו לחשוש שמא הפעם לבור לא תהיה תחתית. תחושות שווא אלה האיצו את מהלך תנועת ההון הסחיר בכיוון אחד אל עבר אפיקים נזילים וחסרי סיכון, בזמן שרמת התשואה הלכה ופחתה בחדות נוכח מגמת הורדת הריבית הגלובאלית.

מגמת הורדת הריבית הגיעה לשיאה בחודש האחרון והביאה את הריביות במערב לרמות שפל היסטוריות, ובזמן הקרוב יושלם מהלך זה נוכח ציפיות האינפלציה השליליות לטווח הקצר והתגברות המיתון במערב וההאטה במזרח. ריבית פוחתת בחדות מעודדת את הלווים לקחת על עצמם התחייבויות ולהשקיע בצמיחה, ומצד שני דוחקת בציבור החוסכים להוציא את כספם מהחסכונות נטולות הסיכון ודלות התשואה, להגדיל את הצריכה וכך להניע את המשק.

הפאניקה שליוותה אותנו בחודשיים האחרונים והציפיות הפתאומיות לאינפלציה שלילית והורדת ריבית בטווח הקצר גרמו למהלך של "ריצה אל המזומן" ועקום התשואה הנומינאלי הפך תלול, כך שבמח"מ של שנה התשואה לפדיון הגיעה ל-2.7% בעוד שבמח"מ 11 שנים הגיע התשואה עד לשיא של 7%.

פרמיית נזילות אדירה שכזו לא יכולה להחזיק מעמד זמן רב והצניחה ברמת הפחד בשבוע החולף הביאה את המשקיעים למתן את העקום, כך שרמת התשואה הנומינאלית לפדיון ירדה ועומדת כעת על 6.3% למח"מ 11 שנים.

גם מעבר לים הורגשה תכונה דומה והתשואה על האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמות שפל הנמוכות ביותר מאז שהחל המעקב אחריה בשנת 1962, והתייצבה על רמה של 3%. מרווח של למעלה מ-3% בין האג"ח הממשלתי בישראל למקבילו האמריקאי הוא מרווח גבוה ביותר, וההנחה היא כי ככל שהפאניקה תתמוגג לה כך יצטמצם הפער במהירות אל מתחת לרמה של 2%.

יהיה חסר אחריות מצדי להניח שהתחתית בשוק המניות כבר מאחורינו וכי אנו עומדים לפתחו של הגל העולה למשך 5 השנים הבאות, אך עובדה היא שרמת המחירים נמוכה היום בחצי מזו שהייתה רק לפני קצת יותר משנה, מה שמרמז אולי על קרבה לנקודת השפל של המשבר הנוכחי. כשמרבית נכסיו הנזילים של הציבור מושקע כעת באפיקים נטולי סיכון והר המזומנים שהצטבר מחפש מקום חם לשמור על ערכו ומבלי לקחת סיכון כלל, לבטח יחל בקרוב מהלך של שחיקה מהירה ברמת התשואה של כל אחד מאלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות.

בשלב הראשון תשחק תשואת האג"ח הממשלתי הארוך והעקום הנומינאלי יוסיף ויתמתן עד שפרמיית הנזילות תחזור לערכים שפויים. בשלב השני יתחיל הציבור לגלום עניין באג"ח קונצרניות ברמת סיכון נמוכה בלבד. חזרתם המאסיבית של כספים להשקעה באפיקים נושאי סיכון גבוה כמו מניות ואג"ח לא מדורגות תחל בעוד זמן רב להערכתי, רק לאחר שגל העליות יגמע כברת דרך מנקודת השפל ואינדיקאטורים מאקרו כלכליים יאשרו כי המשבר הנוכחי מאחורינו.

כפי שארע במשברי עבר, את גל העליות הראשון והמהיר יעשו האפיקים המסוכנים במחזורים נמוכים עם כסף קטן, כשעיקר נכסי הציבור הנזילים נאבקים על מקומם מתחת למכסה באפיקים נושאי תשואה אפסית.

מי שמכר את תיק ההשקעות שלו במהלך המפולת וחושש ממהלכים צפויים של פשיטות רגל ברגע שיגיע המשבר הריאלי במלוא עוצמתו אל החברות עצמן, לא חייב להותיר את כספו שנותר בתשואה של 2.5%. משקיע כזה יכול למצוא מפלט גם היום באג"ח ממשלתי ארוך, שאינו מגלם סיכון לחדלות פירעון אלא סיכוני ריבית ואינפלציה בלבד. תשואה של מעל 5% נומינאלי נטול סיכון בעידן של ריבית אפסית היא אלטרנטיבת השקעה שיש לנצלה, וסביר להניח שלא תוותר בשטח עוד זמן רב.

מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי

* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".