האלטרנטיבות למשקיעים הסולידיים הולכות ונשחקות
כשבוחנים את השינוי בעוגת נכסי הציבור הנזילים לאורך השנים, התמונה שמתגלית משום מה לא מצליחה להפתיע והיא משקפת באופן הבהיר ביותר את טבעו המעוות של האדם, לפחות בכל מה שקשור לקבלת החלטות בני"ע. אחוז החשיפה לרכיבי סיכון גדל משמעותית במהלך הגל העולה ומגיע לשיאו בתקופת הגאות, ומנגד, במהלכים דוביים קטן רכיב הסיכון בתיק נכסי הציבור ומגיע לערכים זניחים, בזמן שרכיב ההשקעה הסולידי הולך ותופח ומגיע לנקודת רוויה בסופו של הגל היורד.
בראיה רחבה ומפוכחת, ברור ומובן לכל אדם שפוי שנכון דווקא להגדיל את רכיב הסיכון בתקופות שפל ולהקטינו בתקופות גאות, אלא שתחושה טבעית הניעה רבים גם בשבועות האחרונים להעריך כי המשבר הנוכחי שונה בתכלית מכל משבר היסטורי קודם והאינטואיציה דחקה בנו לחשוש שמא הפעם לבור לא תהיה תחתית. תחושות שווא אלה האיצו את מהלך תנועת ההון הסחיר בכיוון אחד אל עבר אפיקים נזילים וחסרי סיכון, בזמן שרמת התשואה הלכה ופחתה בחדות נוכח מגמת הורדת הריבית הגלובאלית.
מגמת הורדת הריבית הגיעה לשיאה בחודש האחרון והביאה את הריביות במערב לרמות שפל היסטוריות, ובזמן הקרוב יושלם מהלך זה נוכח ציפיות האינפלציה השליליות לטווח הקצר והתגברות המיתון במערב וההאטה במזרח. ריבית פוחתת בחדות מעודדת את הלווים לקחת על עצמם התחייבויות ולהשקיע בצמיחה, ומצד שני דוחקת בציבור החוסכים להוציא את כספם מהחסכונות נטולות הסיכון ודלות התשואה, להגדיל את הצריכה וכך להניע את המשק.
הפאניקה שליוותה אותנו בחודשיים האחרונים והציפיות הפתאומיות לאינפלציה שלילית והורדת ריבית בטווח הקצר גרמו למהלך של "ריצה אל המזומן" ועקום התשואה הנומינאלי הפך תלול, כך שבמח"מ של שנה התשואה לפדיון הגיעה ל-2.7% בעוד שבמח"מ 11 שנים הגיע התשואה עד לשיא של 7%.
פרמיית נזילות אדירה שכזו לא יכולה להחזיק מעמד זמן רב והצניחה ברמת הפחד בשבוע החולף הביאה את המשקיעים למתן את העקום, כך שרמת התשואה הנומינאלית לפדיון ירדה ועומדת כעת על 6.3% למח"מ 11 שנים.
גם מעבר לים הורגשה תכונה דומה והתשואה על האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמות שפל הנמוכות ביותר מאז שהחל המעקב אחריה בשנת 1962, והתייצבה על רמה של 3%. מרווח של למעלה מ-3% בין האג"ח הממשלתי בישראל למקבילו האמריקאי הוא מרווח גבוה ביותר, וההנחה היא כי ככל שהפאניקה תתמוגג לה כך יצטמצם הפער במהירות אל מתחת לרמה של 2%.
יהיה חסר אחריות מצדי להניח שהתחתית בשוק המניות כבר מאחורינו וכי אנו עומדים לפתחו של הגל העולה למשך 5 השנים הבאות, אך עובדה היא שרמת המחירים נמוכה היום בחצי מזו שהייתה רק לפני קצת יותר משנה, מה שמרמז אולי על קרבה לנקודת השפל של המשבר הנוכחי. כשמרבית נכסיו הנזילים של הציבור מושקע כעת באפיקים נטולי סיכון והר המזומנים שהצטבר מחפש מקום חם לשמור על ערכו ומבלי לקחת סיכון כלל, לבטח יחל בקרוב מהלך של שחיקה מהירה ברמת התשואה של כל אחד מאלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות.
בשלב הראשון תשחק תשואת האג"ח הממשלתי הארוך והעקום הנומינאלי יוסיף ויתמתן עד שפרמיית הנזילות תחזור לערכים שפויים. בשלב השני יתחיל הציבור לגלום עניין באג"ח קונצרניות ברמת סיכון נמוכה בלבד. חזרתם המאסיבית של כספים להשקעה באפיקים נושאי סיכון גבוה כמו מניות ואג"ח לא מדורגות תחל בעוד זמן רב להערכתי, רק לאחר שגל העליות יגמע כברת דרך מנקודת השפל ואינדיקאטורים מאקרו כלכליים יאשרו כי המשבר הנוכחי מאחורינו.
כפי שארע במשברי עבר, את גל העליות הראשון והמהיר יעשו האפיקים המסוכנים במחזורים נמוכים עם כסף קטן, כשעיקר נכסי הציבור הנזילים נאבקים על מקומם מתחת למכסה באפיקים נושאי תשואה אפסית.
מי שמכר את תיק ההשקעות שלו במהלך המפולת וחושש ממהלכים צפויים של פשיטות רגל ברגע שיגיע המשבר הריאלי במלוא עוצמתו אל החברות עצמן, לא חייב להותיר את כספו שנותר בתשואה של 2.5%. משקיע כזה יכול למצוא מפלט גם היום באג"ח ממשלתי ארוך, שאינו מגלם סיכון לחדלות פירעון אלא סיכוני ריבית ואינפלציה בלבד. תשואה של מעל 5% נומינאלי נטול סיכון בעידן של ריבית אפסית היא אלטרנטיבת השקעה שיש לנצלה, וסביר להניח שלא תוותר בשטח עוד זמן רב.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי
* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
