מהימים של 2005 ועד היום - דרך נוספת לראות את השינוי

אמיר אביבי |

באחד מהימים העליזים של שלהי 2005 נפגשתי עם חתם אשר בפנים זחוחות ניסה לשווק למנהלי ההשקעות בחברה בה עבדתי דאז, פקדונות מובנים או בשמם הידוע סטרקצ'רים. לכל אורך המצגת תאר החתם באוזניי את נפלאות המכשיר שמאגד כמאה חברות מדורגות הכוללות בנקים ותעשיה מדורגים וכל זאת בתשואה פנטסטית ובדירוג AAA.

בסף המצגת שאלתי על הסיכונים הגלומים בסטרקצ'ר והוא הקריא את הרשימה שכהוא הגיע לסיכון המנפיק שאלתי אותו (למען האמת רק לפרוטוקול) ו "ומה יקרה אם הבנק יכנס לקשיים". החתם הביט בי במבט משועשע מהול ברחמים ואמר לי "נראה לך שיש סיכוי שבנק X יקרוס.. נו באמת" (אגב בסוף הוא קרס..) מיד הצטנפתי בפינה מבויש ונזוף.

ואכן ביומיים האחרונים לאחר קריסת ליהמן ברדרס הודיעה אקסלנס על שני סטקצ'רים , אשר ליהמן שימש כמנפיק הנכסים המגבים: מדובר בקשת אג"ח א' ו- מטבעות עולם.

פתאום צץ לו סיכון המנפיק אם עד היום בבואי לרכוש פקדון מובנה שאלתי את עצמי (ואני מתאר לעצמי שעוד רבים) אם הדולר יגע ברצועה שבין X ל- Y או לחילופין ריבית התלבור תעבור גבול מסוים הרי שמהיום נוספה בדיקה חדשה ולא פחות חשובה בדיקת המנפיק.

הקריטריונים לבדיקה הם פשוטים ראשית אני מפריד בין מנפיק שהוא בנק להשקעות כדוגמת ליהמן ברדרס לבין מנפיק שהוא בנק מסחרי שלו למיטב הבנתנו ברוב המקרים, איתנות גבוהה יותר ומערכת בקרה שמרנית. ולאחר מכן אנו מבצעים את כל הבדיקות החשבונאיות הרגילות: מאזן, מינוף, התחיבויות מול נכסים וכו'.

לצורך הדוגמה אקח מספר סטקצרים ואבחן את המנפיקים שלהם:

הבנק המסחרי הגרמני Dresdner Bank, A.G. עומד מאחורי האגרות מסוג "שחרית" מהסדרות ד' ו- ח' . זהו בנק מסחרי אשר נרכש לאחרונה על ידי ענקית הביטוח הגרמנית אליאנץ שלו נכסים בשווי 500 מליארד אירו על פניו הבנק נראה כיציב (בינתיים..).

הבנק האוסטרלי המסחרי Commonwealth Bank of Australia (CBA) מגבה את הסדרות ה' , ו' ו- ז'. גם במקרה זה מדובר בבנק מסחרי מהמובילים באוסטרליה שלו נכסים בהיקף של כ-450 מליארד ד' אוסטרלי. בשנים האחרונות מציג הבנק רווחיות יפה.

ואכן אנו רואים שהסט קצרים המגובים הנ"ל נפגעו אמנם במפולת האחרונה אך עדיין ניתן לבצע בהם עיסקאות במרווח "נורמלי" (עד כמה שמילה זו רלוונטית בימינו..). מאידך, סטרקצ'רים שהונפקו על ידי ליהמן ברדרס כגון : "קשת" ו"מטבעות עולם" הגיעו כמובן לחדלות פרעון בעיקבות קריסת הבנק. אבל גם סטרקצרים כגון: כוכב פועלים, כוכב הבנקים , כוכב אפריקה ועוד שמגובים על ידי JP MORGAN, שהוא בנק אמריקאי שאמנם לא פשט רגל (עדיין..) אבל בהחלט נמצא בעין הסערה. ואכן מי שרצה למכור ניירות אלה התקשה לקבל BID נורמלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".