תמיר פישמן על נצבא החזקות: הרווח התפעולי מצדיק עלייה של כ-40% במחיר המניה
בית ההשקעות תמיר פישמן החל לסקר את מניות החברת נצבא החזקות והעניקו למניות החברה המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 41.2 שקל למניה, מחיר המשקף דיסקאונט של כ-50% ביחס למחיר המנייה כיום.
לדברי שחר כרמי מתמיר פישמן, לנצבא שני שוכרים משמעותיים - אגד ו-FRANCE TELLCOM, כאשר החוזים מתחדשים מדי 10 שנים, וחלק מהחוזים הקודמים הוארכו בשנת 2004 לתקופה נוספת תוך ייקור שכר הדירה במלמעלה מ-160%. כרמי מסביר, כי החוזים העתידיים צפויים להתייקר בשיעור דומה.
נצבא, המחזיקה במספר בנכסי מקרקעין רבים בפרסיה ארצית במרכזי הערים. "ייזום הפרוייקטים יביא להאמרה משמעותית של שווי הנכסים", ציין כרמי. "החברה מקדמת הליכי אישור תוכניות במספר מוקדים. להערכתנו, נתחיל לראות תחילת ביצוע של פרויקטים אלה בשנים הקרובות. יש לציין, כי במודל הערכת השווי לא נתנו כל ערך להשבחה זו".
למרות שכשליש מנכסי החברה בצרפת פנויים ולמרות ששכר הדירה בחלק מהחוזים מול אגד טרם עודכן, הרווח התפעולי הנקי השנתי מסתכם ב-280 מיליון שקל - די בכדי להצדיק עליית מחיר המניה ב-30% עד 40%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
