5 שנים של עליות במעו"ף נקטעו - מה עושים?
בשבוע החולף חצה מדד ת"א 25 לזמן ממושך את קו התמיכה שהחזיק את מגמת העלייה המובהקת בה שהה שוק המניות בחמש השנים האחרונות, וכך ניתן האות להמשכה של מגמת ירידות השערים בתקופה הקרובה, לפחות על בסיס הניתוח הטכני. מתנגדי השיטה בוודאי יטענו כי כל ניסיון לנבא את העתיד נוכח נתוני העבר הינו חסר בסיס רציונאלי והוא משול לפעילותם של שרלטנים מיסטיים ומדיומים רדופי רוחות.
עקרונות השיטה מושתתים על הרעיון שטבעו של האדם הנורמאלי לא משתנה ובממוצע, ינהגו המשקיעים יחדיו בפעילות מחזורית ובתבניות קבועות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר כאשר מזהים את היווצרותן. האמת שאינני חסיד של השיטה ואיני מוצא עניין ברזיה, אך הניסיון מלמד אותי שכאשר מתרחשים מאורעות בנאליים הקשורים בכלים טכניים פשוטים המוכרים לרבים, גדלים הסיכויים להצלחתה וכך ההסתברות לקיום המאורע המנובא גדלה באופן משמעותי.
האם השיטה היא זו שצפתה נכונה את המהלך או שמא המשתמשים בה הם אלו שגרמו למהלך להתרחש כך שהנבואה הגשימה את עצמה, זו כבר שאלה של ביצה או תרנגולת. לי לא אכפת מה גרם למה, ואני מנסה לנצל לטובתי כל מהלך טכני פשוט שמתרחש. בממלכת אי-הודאות, כל פנס עכור שמאיר באפלה, עשוי לסייע במציאת הדרך בשביל המטושטש.
אם כך, כפי שניתן לראות בגרף השבועי של מדד ת"א 25 המצורף, קו התמיכה (מסומן בצבע שחור) אשר סימן את התחתיות בכל המשברים שאירעו החל מראשית שנת 2003, אז החלה מגמת העלייה, נשבר בשבוע שעבר. עצם העובדה כי באותה ההזדמנות נשברה גם רמת התמיכה הפסיכולוגית העומדת על 1,000 הנקודות, מגבירה את משמעות המאורע ומחזקת את ההערכה הטכנית כי המדד פונה כעת בדרכו הכואבת אל עבר שערים נמוכים הרבה יותר. כפי שהיה בתקופת המשבר שנבע אז מפיצוץ בועת הדוט.קום בשנים 2000-2002 (מסומן בקווים בצבע ירוק), גם במשבר הנוכחי צפוי המדד להלך בין גבולות הרצועה היורדת (מסומנת בקווים בצבע אדום), עד שתסתיים מגמת ירידות השערים וייפרץ כלפי מעלה קו ההתנגדות.
אז איפה התחתית? כמובן שלא ניתן לדעת, אבל התורה הטכנית בפשטותה טוענת כי שוק מניות צועד שלושה צעדים לפנים וחוזר בין צעד לצעד וחצי לאחור. תיקון אגרסיבי יותר של שני צעדים לאחור מרמז אולי על סוף מגמת העליות הראשית, אזי לא אתייחס לאפשרות קיצונית זו במקרה הנדון. תיקון 1/3 אם כן יושיב את מדד ת"א 25 ברמת 900 נקודות, שהייתה רמת התנגדות מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה והפכה לרמת תמיכה מספר חודשים אחריה. תיקון של 50% ישכיב את המדד ברמת 780 נקודות, שנשברה למספר ימים בלבד רק עם פרוץ אותה מלחמה ארורה.
אז בהנחה שאכן השיטה תוכיח את עצמה גם הפעם, נשאלת השאלה מה נכון לעשות. ראוי לציין שאין איש שיודע מה יוליד יום ולצערי כלל זה אינו פוסח גם עליי. ובכל זאת, מי שמניח כמוני כי שבירתו של קו תמיכה בן חמש שנים הוא מאורע שיש לתת עליו את הדעת, יאלץ לקחת בחשבון כי הסיכון בהשקעה במניות בטווח החודשים הקרובים רב על הסיכוי לרווח.
שחקני המעו"ף בוודאי ימנעו בתקופה שכזו מכתיבת פוט (Put) ללא כיסוי ויעדיפו כתיבת קול (Call) למימון האסטרטגיה, לפחות עד שהמדד יתקרב לרמות התמיכה. למשקיעים בעלי ראיית השקעה ארוכת טווח המעדיפים השקעה במניות ברכיב כלשהו מתיק ההשקעות שלהם הייתי ממליץ לבלוע את הצפרדע ולא להקטין החשיפה למניות. נהפוך הוא, משקיע מתוחכם יבחר להגדיל החשיפה למניות ככל שיעמיק המשבר והשערים יהיו נוחים יותר לרכישה.
מדד ת"א 25 הונפק בשער 100 נקודות בראשית שנת 1992. מאז ובמהלך 16 השנים האחרונות הניב המדד למשקיעים שדבקו בהשקעה בו 900% תשואה נומינאלית. אם אינך מאמין כי "עשור אבוד" מונח לפתחנו, לא נותר לך אלא להעריך כי שערו של המדד יהיה קרוב ל-10,000 נקודות בעוד 16 שנה, כך שלנפילה אפשרית בתקופה הקרובה אין השפעה מכרעת על רווחיותו של התיק במונחי הזמן הראויים להשקעה במניות.
* הכותב הוא מנכ"ל מאור לוסקי בית השקעות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
