חוק מס הכנסה שלילי
ביום 5.8.2008 פורסם ברשומות החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס"ח-2008 (להלן: "התיקון לחוק"). להלן עיקרי התיקון לחוק:
הפחתת המענק בשל הכנסה נוספת
סעיף 4 לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007 (להלן: "החוק") מסדיר את הזכאות למענק לעובד, שיש לו הכנסה נוספת, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, בשנת המס שבשלה נתבע המענק.
על פי התיקון לחוק, הזכאות תיבחן ביחס להכנסה הנוספת הממוצעת, שהינה סך כל ההכנסות הנוספות בשנת מס, מחולק ב-12.
תנאי הזכאות למענק
סעיף 2 לחוק מסדיר את תנאי זכאותו של עובד למענק. עפ"י סעיף 2(2)(ג) לחוק, עובד שלו שלושה ילדים לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 ש"ח, ואינה עולה על 5,700 ש"ח, זכאי למענק בגובה 400 ש"ח, בניכוי 23.5% מחלק ההכנסה החודשית הממוצעת, העולה על 4,000 ש"ח. בהתאם לתיקון לחוק, אם הסכום האמור נמוך מ- 19.5 ש"ח (במקום 20 ש"ח), לא יהא העובד זכאי למענק.
הפחתת המענק בשל הכנסות בן הזוג
בהתאם לסעיף 5 לחוק, חישוב המענק לשכיר או לעצמאי מושפע גם מרמת ההכנסה של בן זוגו. כלומר, אם ההכנסה המצטברת של שני בני הזוג עולה על רמה מסוימת, סכום המענק יפחת, כפונקציה של גובה "ההכנסה העודפת".
במסגרת התיקון לחוק, נקבעה שיטה הדרגתית, שנועדה למנוע את תשלום המענק למשקי בית מבוססים יחסית, שבהם לאחד מבני הזוג הכנסה נמוכה המזכה אותו, לכאורה, במענק, אך לבן הזוג השני הכנסה גבוהה.
תנאים לקבלת המענק
סעיף 7 לחוק קובע את תנאי הסף לזכאות למענק, שבעיקרם הם רכיבי המידע, שלהם נדרשת רשות המסים, כדי לקבוע את הזכאות למענק ואת סכומו.
על פי התיקון לחוק, במסגרת רכיבי המידע, המהווים תנאי לקביעת הזכאות של המבקש, תיכלל גם הגשת הדוח השנתי ע"י בן זוגו של העובד, אם, כמובן, הוא חייב בהגשתו.
קביעת זכאות
סעיף 9 לחוק מסדיר את המועדים בהם על המנהל, כהגדרתו בחוק, לקבוע את זכאותו של העובד למענק.
על פי התיקון לחוק, יקוצר משך הזמן, העומד לרשות המנהל, לקבוע את זכאותו של העובד למענק. בהתאם לכך, על המנהל לקבוע את זכאותו של העובד למענק עד תום 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, לפי המאוחר. כמו כן, קביעת הזכאות לעובד תיעשה גם בהסתמך על המידע, שנמסר על ידי בן זוגו, ובלבד שאותו בן זוג חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה.
באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל
רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.
לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".
בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.