כללים למשקיע באופציות מעו"ף
שום דבר חשוב לא אירע בשוק המניות בת"א בחודש האחרון. האינפלציה מרקיעה שחקים ומכה את כל התחזיות, הדולר טס ואז הופך כיוון פתאום וצולל, הנפט נוגע בשפל של חצי שנה וברגע אחד ממריא בחזרה, ובזמן שכל זה קורה מדדי המניות האפתיים נמנעים מלהראות סימני חיים. אפילו השינויים החדים בבורסות העולם בהובלת מדדי המניות האמריקנים לא הצליחו לסחוף אחריהם את השוק בישראל.
אז מי המרוויח הגדול של חודש כזה? כותבי אופציות המעו"ף כמובן. אלא שבמשחק סכום אפס, כשמישהו מרוויח אז מישהו מפסיד, ובקזינו של שוק המעו"ף, גם החודש היו אלה המהמרים, רוכשי היחידות ומשלמי הפרמיות, אלה המפנטזים על רווחים מהירים תוך הגבלת הסיכון.
את תשומת ליבי משכה השבוע תגובתו של צעיר בן 23 להמלצה שפרסם מנתח טכני ידוע, בה מתאר המגיב כי הוא נפרד מסך של 20 אלף שקל, עלות רכישתן המוגזמת של אופציות פוט (Put) על המעו"ף לחודש הנוכחי. הערכתם של מרבית "המומחים" גורסת כי אנו רק באמצע הדרך והמשבר לא יחלוף לפני שנראה את מדדי המניות צונחים ב-20% נוספים. הערכה קונקרטית יותר מדברת על מדד מעו"ף בשער 900 הנקודות כבר בקרוב. פרמיית הרכישה ששילם הצעיר יכלה להניב לו רווחים בגובה של מאות אלפי שקלים במידה ואכן היה מתקיים תרחיש האימים לפני מועד הפקיעה, כך שלא מפתיע שפעל כפי שפעל והוא לבטח לא היה היחיד.
אי אפשר להבטיח שיצא דווקא "עץ" בהטלת מטבע אחת, אבל בוודאי תסכימו איתי שקרוב מאוד ל-500 הטלות מתוך 1000 יפלו על הצד הנבחר. חוק המספרים הגדולים רלוונטי גם לשוק המעו"ף, ובממוצע הבית זוכה. כותב האופציה חשוף אמנם לסיכון אין סופי, אך אם יפעל באופן מחושב, יגדר סיכונים כחלק מהאסטרטגיה ויפעיל פקודת סטופ-לוס (Stop loss) בזמן, תוחלת הרווח שלו תהיה חיובית. משמע שהקונה, בדומה למהמר בקזינו, פועל במשחק בעל תוחלת הפסד ולאורך זמן ימחק את הכל. אז אם אתה כבר מכור להימורים, תגלה בוודאי שנחמד יותר לבזבז את כל מה שיש לך בשייט תענוגות בזמן שמלצרית הקזינו החביבה משקה אותך על חשבון הבית, מאשר להזין פקודות רכישה על מסך המחשב.
השימוש הקלאסי באופציות הוא לצרכי הגנה, ורכישתן של אופציות פוט בתקופת משבר עשויה לצמצם באופן ניכר הנזק שיגרם לתיק מניות במהלך המפולת. ואולם, עיקר הפעילות במעו"ף מונעת דווקא מספקולציות של משקיעים תאווי בצע ואוהבי סיכון. ההמלצה הכי טובה שאוכל לתת מעל במה זו היא לא לגעת בכלל, אך אם כבר נחשפת למשחק כנראה שהמקרה שלך אבוד ואותך לא ניתן לעצור, אז כדאי לפחות שתבין במה אתה מתעסק. יותר חשוב לא להפסיד מאשר להרוויח, והינה כמה מהכללים ששווה לך להכיר לפני שלא יהיה לך עוד עם מה לשחק:
זה שירד לעומקה של התיאוריה ויצבור שעות ארוכות של צפייה ופעילות "על יבש" לפני שיכניס את היד לכיס; זה שידע להימנע מהוצאת כסף בכניסה לפוזיציה ולממן את הרכישות בכתיבה עד כמה שניתן; זה שידע לפעול נגד מגמה וכך ינצל לטובתו את הנטייה האנושית להיסחף עם הזרם; זה שייקח החלטות על בסיס השינויים בסטיית התקן וייעזר בכלים טכניים כדי לנסות ולחזות את התנהגות נכס הבסיס; זה שידע להגביל את ההפסד ולחתוך פוזיציה כושלת בזמן; זה שיפעל בראיה ארוכת טווח ולא ינסה לעשות מיליונים במכה אחת; רק זה שיפעל עפ"י כללים מוגדרים במשמעת ברזל הוא זה שצפוי לשרוד בעולמם של כרישים ולצלוח בביטחה את משחק המעו"ף.
מחזורי המסחר הדלים המאפיינים את הימים החמים וחופשת הפעילים בשוק מעכבים כל מהלך, אך אל תתנו לעונת המלפפונים להרדים אתכם. המצב עודנו נפיץ ואינני יכול שלא להצטרף להערכה כי אנו צפויים להיות עדים לצניחה נוספת במדדי המניות כבר בתקופה הקרובה. בצד העליות, רק שבירתה של רמת ה-1,070 נקודות תוכל לרמז על מגמת עלייה, בעוד שבכיוון למטה נראה שהכל פתוח. שחקן שמנתח את המצב כמוני יעדיף כתיבת אופציות קול (Call) מחוץ לכסף למימון האסטרטגיה, ויחד עם ההכרה כי סטיית התקן הגלומה של אופציה עולה כאשר המדד נופל ויורדת כאשר הוא עולה, ימנע בוודאי מכתיבה של אופציות פוט ללא כיסוי בעידן שכזה.
שוק המניות מטבעו נוטה להפתיע ולהכות בבטן הרכה בדיוק כשאתה לא עושה שריר. קבלת החלטות פזיזה במשחק המעו"ף ואי ביצוע של מירב הבקרות עשויה לגרום נזקים אדירים. המלצתי החמה אם כן היא להימנע מלשחק במגרש לא מוכר, ולהסתפק בהשקעה ארוכת טווח בכלים פיננסיים מסורתיים שהזמן פועל לטובתם.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
