המחזורים ביתר נעלמו: "מלכודת חוסר הסחירות מונעת ירידות חדות בהרבה במניות היתר"
קודם כל מגיע מזל טוב, יש לנו משבר בן שנה. אז נכון שהשם סאב-פריים פרץ אל התודעה הציבורית כבר בחודש פברואר 2007 ונכון שהשיא האחרון במעו"ף נקבע באוקטובר 2007. אבל אין חולק על כך שהמגמה בבורסה התהפכה בעצם ב-19 ביולי 2007.
אם נסתכל על התשואות מאז שלהי יולי אשתקד, המעו"ף רשם ירידה של 13.5% (לא מהשיא שנרשם באוקטובר), ת"א-75 רשם ירידה של 43% והיתר-50 רשם נפילה של כ-55%.
הנתון שמסביר טוב מכולם את הירידה החדה במדדי היתר הוא הנתח שהם תופסים ממחזור המסחר הכולל במניות והמירים בבורסה. בעוד מחזור המסחר היומי ב-2008 דווקא עלה ביחס ל-2007 מרמה של 2.075 מיליארד שקל לרמה של 2.165 מיליארד שקל, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות היתר צנח מ-263 מליון שקל ב-2007 ל-125 מיליון שקל בלבד ב-2008.
מעבר לירידה החדה בפעילות המשקיעים במניות היתר, מבחינת נתח המסחר, מדובר בשפל של שנים ארוכות. מאז 2001 ועד 2007 תפסו מניות היתר נתח של 8%-12% ממחזור המסחר היומי בבורסה. ב-2008 הנתח של מניות היתר צנח ל-6% בלבד ובאפריל נרשם השפל - נתח של 4% מהמסחר הכולל (!).
אז נכון שהירידה בנתח המסחר של מניות השורה השלישית קשורה לפעילות הזרים בת"א, שעומדת על כ-25%-30% מהמסחר היומי ומתרכזת במספר מניות מעו"ף בודדות; אך הדבר היה נכון גם ב-2007, אז רשמו מניות היתר היקף וגם נתח שיא מהמחזור הכולל. אגב, יש לציין כי תעשיית התעודות הפכה בשנים האחרונות לשחקן דומיננטי ביותר ומחזיקה השנה כ-19% מהיקף המסחר היומי בבורסה וזאת בדומה לנתח שתפסה בשנה שעברה. אם נלך כמה שנים אחורה, נגלה שתעשיית התעודות ב-2004 (שהסתכמה ב-2-3 תעודות בלבד) תפסה נתח של 6%, כך ששיעור הגידול הוא עצום.
אגב, לאחרונה הצטרפו למדד היתר מספר מניות גדולות במיוחד, בינהן אידיבי פיתוח ואחזקות. בזמן שגאידמק עשה ככל יכולתו ונכשל בהשארת אוסיף במדד ת"א-100, נראה כי דנקנר לא מייחס חשיבות של ממש להישארות במדד כזה או אחר והפחית לאחרונה את אחזקות הציבור במניות אידיבי פיתוח, דבר שיקשה עליו מאוד לחזור אל המדד המוביל בזמן הקרוב.
רונן אביגדור, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מנורה-מבטחים, התייחס לחוסר הסחירות במניות היתר, "מדובר ב'מלכודת חוסר הסחירות', קיימים גופים מוסדיים שמחזיקים בפוזיציית יתר רחבה ויודעים שבסיטואציה הנוכחית הם לא יצליחו למכור ולכן הם יושבים על הפוזיציה ואפילו מעדיפים להתנזל מכיוון מניות במדד ת"א-100. מעבר לכך, חלק גדול מהמוסדיים רואים עצמם כמשקיעי ערך שרואים לטווח הארוך."
בעניין זה אומר אביגדור, "אותה מלכודת דווקא מונעת במצב הנוכחי את התגברות הירידות במניות היתר. מי שכן מוכנים למכור הם תעודות הסל ובעיקר קרנות הנאמנות שסובלות מפדיונות וחייבות לממש. את האצמבע אפשר לשים על קרנות ה-90-10 למיניהן שבזמנו החזיקו פוזיציית יתר לא קטנה. הקרנות הללו סובלנות כבר יותר משנה מפדיונות וזה מוביל למכירות קבועות במניות היתר".
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
