שוק הסחורות: להשקיע בקלות בגז טבעי

אריה גורן מכלל פיננסים מסכם את השבוע החולף בשוק הסחורות ומסביר כיצד להשקיע בגז טבעי
אריה גורן |

שבוע סוער נוסף עבר על השווקים הפיננסיים בעולם. המשך משבר האשראי בארצות הברית שהביא להתמוטטות בנק המשכנתאות אינדי-מק והחשש לגורלן של ענקיות המשכנתאות פרדי-מק ופאני-מיי המשיך להדאיג את ציבור המשקיעים.

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא הייתה מגמה אחידה, מחירי אחדות מהסחורות עלו עלייה תלולה ומחירי אחרות ירדו ירידה תלולה. הדולר נחלש ב-1.49% ביחס לאירו ל-1.594 דולר לאירו, שער הרחוק רק ב-0.5% משערו הנמוך בכל הזמנים, 1.60 ביחס לאירו, שנרשם ב-22 באפריל השנה. גם פרסום נתוני מאזן הסחר של ארצות הברית לחודש מאי ביום שישי האחרון, שהיו טובים מהתחזיות והראו ירידה בגירעון הסחר ל-59.8 מיליארד דולר לעומת תחזית לגירעון של 62.5 מיליארד דולר, לא עזר לחזק את הדולר.

המשך הירידות בשוק המניות בארצות הברית בשבוע האחרון הכניס את השוק הזה למצב המוגדר כ"שוק דובי", כלומר שוק במגמת ירידה. הדבר קרה לאחר ירידה של יותר מ-20% במדדים המובילים: מערכם הגבוה באוקטובר 2007 ירד מדד S&P 500 ב-21.4%, מדד הדאו ג'ונס ב-21.8% ומדד הנאסד"ק ב-21.7%.

על הקשר ההיסטורי בין מחירי הסחורות למחירי המניות אפשר גם .

אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד ב-2.31%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 1.85% במדד המניות האמריקאי, S&P 500, ושל 0.28% במדד מניות הנאסד"ק.

מתכות תעשייתיות

מחירי המתכות התעשייתיות, מלבד הפלדה והנחושת, עלו עלייה תלולה בשבוע שעבר: מחיר העופרת עלה ב-29.8%, האבץ ב-16.3%, האלומיניום ב-6.5%, הניקל ב-6.1% והבדיל ב-3.5%. לעומתם ירדו מחירי הפלדה והנחושת ב-3.7%.

מחיר העופרת עלה בשבוע שעבר ב-29.8% ל-2,006 דולר לטון, לאחר שבשבוע הקודם ירד ב-13.9% לשפל של 1,547 דולר לטון. מחיר העופרת הגיע כמעט ל-4,000 דולר לטון באוקטובר 2007, אבל המשבר בתעשיית הרכב העולמית, שחל בעקבות העלייה התלולה במחיר הדלק ועמה הירידה בביקוש למצברים, גרם לנפילה הדרמטית במחירי העופרת (העופרת מהווה את המרכיב העיקרי בעלות יצור המצברים, ותעשייה זו מהווה כ-75% מצריכת העופרת בעולם). אולם יבוא מסיבי של עופרת לסין הוביל לעלייה החדה במחיר העופרת בשבוע שעבר. כלכלני הבנק Barclays, המתמחה במסחר בסחורות ומנפיק תעודות סל לסחורות, צופים המשך עלייה במחיר העופרת לסביבות 2,500 דולר לטון וממליצים לנצל ירידה זמנית במחיר העופרת כהזדמנות השקעה.

איך משקיעים? תעודת הסל החדשה לעופרת, ,iPath DJ-AIG Lead ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול LD החל מ-25 ביוני השנה.

מחיר האלומיניום עלה בשבוע שעבר ב-6.5%: חוזה לאלומיניום למסירה מיידית בבורסת המתכות של לונדון נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 3,292 דולר, ערכו הגבוה ביותר מאז שנת 1988, מתחילת השנה עלה כבר מחיר האלומיניום ב-40%. הגורם לעלייה במחיר האלומיניום השבוע היה הודעת ממשלת סין ש-20 מיצרני האלומיניום הגדולים במדינה, המייצרים ביחד 70% מהאלומיניום בסין, הסכימו להקטין את כמות הייצור ב-10% החל מחודש זה בגלל המחסור באספקת החשמל בסין. תהליך האלקטרוליזה להפקת אלומיניום צורך כמות גדולה של חשמל, ולפיכך מפעלי הפקת אלומיניום רבים ממוקמים ליד תחנות כוח הידרואלקטריות.

סין היא יצרנית וצרכנית האלומיניום הגדולה בעולם, היא מייצרת וצורכת כשליש מהכמות העולמית. כלכלני הבנק Barclays צופים המשך עלייה במחיר האלומיניום וממליצים לנצל ירידה זמנית במחיר האלומיניום כהזדמנות השקעה.

איך משקיעים? תעודת סל לאלומיניום, iPath DJ-AIG Aluminum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJU החל מ-25 ביוני השנה.

גז טבעי ונפט

מחיר הנפט פתח את השבוע האחרון בירידות: ממחיר של 144.18 דולר לחבית בסוף השבוע הקודם ירד מחיר הנפט ביום שלישי שעבר ב-6.3% ל-135.14 דולר לחבית במסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק. התגברות המתח והאיומים ההדדיים בין ישראל לאיראן גרמו בהמשך השבוע לעלייה במחיר הנפט, והיא הגיעה לשיאה במסחר התוך יומי ביום שישי שעבר: מחיר הנפט עלה ל-147.27 דולר, לחבית מחירו הגבוה בכל הזמנים, לאחר מכן נסוג מעט מחיר הנפט ונסגר בסופו של יום המסחר ב-145.08 דולר לחבית. בסיכום שבועי עלה מחיר הנפט ב-0.62%.

לעומת העלייה במחיר הנפט, ירד מחיר הגז הטבעי ירידה חדה של 12.3% בשבוע שעבר: חוזה עתידי לחודש אוגוסט נסגר בבורסת הסחורות של ניו יורק במחיר של 11.90 דולר למיליון BTU. זאת לאחר שבסוף השבוע הקודם הגיע מחיר הגז הטבעי ל-13.58 דולר למיליון ,BTU מחירו הגבוה ביותר אי פעם (אם לא ניקח בחשבון את מחיר הגז הטבעי בסוף שנת 2005, אז הגיע המחיר ל-16 דולר למיליון BTU כתוצאה מפגיעת ההוריקן קטרינה שגרם להפסקה זמנית בהספקת הגז ממפרץ מקסיקו). תחזיות אקלימיות שהתפרסמו לאחרונה, המראות שהקיץ השנה בארצות הברית לא יהיה חם מהרגיל, כך שצריכת החשמל למזגנים לא צפויה לעלות על המקובל, היו הסיבה לירידה במחיר הגז הטבעי בשבוע שעבר. הגז הטבעי משמש בעיקר להפקת חשמל ומחירו עולה כאשר הביקוש לחשמל גובר.

גם אחרי הירידה החדה במחירו בשבוע האחרון הגז הטבעי הוא הסחורה שמחירה עלה בשיעור הגבוה ביותר מתחילת השנה – 59%, מחיר הנפט לצורך השוואה עלה בשיעור 51% באותה תקופה. החשש שקצב הפקת הגז הטבעי בארצות הברית לא יצליח לספק את הביקוש העתידי הוא הסיבה לעלייה הדרמטית במחיר הגז הטבעי השנה. הנתונים האחרונים שפרסם משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מראים על ירידה בכמות מלאי הגז במתקני האחסון התת-קרקעיים בארצות הברית בשיעור של 15% יחסית להשנה הקודמת וב-3% יחסית לממוצע של חמש השנים האחרונות. את המחסור בגז מהפקה מקומית משלימה ארצות הברית מיבוא של גז טבעי במכליות ענק במצב צבירה נוזלי, LNG, (גז טבעי הופך בקירור ל-163 מעלות צלזיוס מתחת לאפס לנוזל, ואז קטן נפחו פי 600).

אספקת ה-LNG העולמית אינה עונה על הדרישה העולמית למקור אנרגיה זה בעיקר בגלל מחסור בתשתיות ובאמצעי הובלה, דבר הגורם לכך שמחירו גבוה יותר ממחיר הגז הטבעי, המופק ישירות מבארות ונקבע במשא ומתן חסוי בין הספקים. יפן, ספרד ודרום קוריאה גם הן מייבאות כמויות גדולות של LNG. היצואנית הגדולה ביותר של LNG היא אינדונזיה, קטאר ולאחרונה טרינידד וטובגו גם הן יצואניות חשובות של LNG.

איך להשקיע בגז טבעי

תעודת הסל החדשה United States Natural Gas Fund נסחרת בבורסת AMEX בסימול UNG החל מ-18 באפריל השנה. התעודה עוקבת אחר מחירי החוזים העתידיים לגז טבעי בבורסת הסחורות של ניו יורק, החברה המנפיקה היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.60% לשנה.

החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה כמה תעודות סל על גז טבעי:

תעודת הסל ETFS Natural Gas נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה NGAS. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הגז טבעי, המבוסס על מחיר חוזי הגז טבעי בבורסת NYMEX. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Short Natural Gas נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SNGA. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הגז טבעי, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הגז טבעי ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Natural Gas נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LNGA. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הגז טבעי, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הגז טבעי יעלה, ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הגז טבעי יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הגז טבעי. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: עופרת – 29.7%, אבץ – 16.3%, אלומיניום – 6.5%, ניקל – 6.1%, חזיר לפיטום – 4.9%, בדיל – 3.5%, כסף – 3.4%, זהב – 2.7%, אורניום – 1.6%, חזיר קפוא – 1.3%, פלטינה – 1.3% ונפט – 0.6%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: גז טבעי – 12.3%, תירס – 8.8%, קקאו – 7.1%, חיטה – 6.4%, קפה – 6.4%, רכז תפוזים – 5.2%, שמן סויה – 4.3%, שיבולת שועל – 3.9%, פלדה – 3.7%, נחושת – 3.7%, אורז – 3.5%, בקר חי – 2.7%, גומי – 2.3%, כותנה – 2.2%, עץ – 2.1%, סויה – 2.0% ואתנול – 1.9%.

* מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.