חובה להחזיר מס למנכה בשל אירוע מס שלא חל
העובדות: -------- במהלך חודש ספטמבר 1984 שילמה גיל חברה לפיתוח ותעשיות בע"מ [להלן - "המערערת"] לבעלי מניותיה סכום, השווה ל-10 מיליון דולר, כדיווידנד. מן הדיווידנד נוכה מס במקור. לאחר מכן נקבע, שהדיווידנד חולק לבעלי המניות שלא כדין, ועל בעלי המניות להחזירו. המערערת ביקשה לקבל בחזרה את המס שנוכה במקור. כנגד המערערת הוצא צו פירוק בשנת 1986. המפרק ביקש לראות את התשלום האמור לא כדיווידנד. ואכן כך נקבע בבית המשפט, והדבר אושר אף בבית המשפט העליון, בפסק הדין, בעניין ע"א 3154/95, בשנת 1997. גם בהסכם פשרה, שנחתם בין המערערת לפקיד השומה [להלן - "המשיב"], שאף אושר בבית המשפט, נקבע ש-10 מיליון הדולר, שחולקו מן המערערת לבעלי מניותיה, לא היוו דיווידנד. המפרק של המערערת פנה למשיב בשנת 1994, בבקשה להחזיר את המס שנוכה במקור. המפרק נימק את דרישתו בכך שנקבע, שהכסף שחולק אינו דיווידנד, ולפיכך יש להחזיר את המס שנוכה במקור, הן מכוח דיני חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 [להלן - "חוק עשיית עושר"], והן מכוח הסכם הפשרה. המשיב טען מנגד, שלאור הוראות סעיף 160 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], התביעה התיישנה, וכן מי שרשאי לבקש את המס שנוכה בחזרה הנם בעלי המניות, כי הרי הסכום נוכה בעבורם. בית המשפט המחוזי קבע, בהסתמך על פסק הדין בעניין ע"א 3602/97, נציבות מס הכנסה נ' דניאל שחר, כי ההסדר הקבוע בסעיף 160 לפקודה מהווה דיני עשיית עושר ולא במשפט ספציפי לצורך הפקודה, ואין לפנות להוראותיו הכלליות של חוק עשיית עושר. נוסף על כך, בית המשפט המחוזי קבע, שסעיף 160 לפקודה חל על כל אדם ששילם מס, לרבות המערערת בענייננו. אולם, זכות המערערת להשבת המס שהיא ניכתה (שילמה) כפופה להחזרת הסכומים, שקיבלו בעלי המניות כדיווידנד. כמו כן המערערת לא עמדה בתנאֵי סעיף 160 לפקודה. בבקשה להחזר המס חלפו יותר משש שנים, ולכן דין התביעה להידחות. טענות הצדדים על פי הוראות סעיף 160 לפקודה, טענת המערערת חלה על הנישומים בלבד, והמערערת אינה נישום. המערערת מוסיפה לטעון, שאין לתלות בין השבת המס שנוכה במקור ובין החזרת הכסף שמשכו בעלי המניות. המערערת ביקשה רק את המס שהעבירה כצד שלישי בחזרה, ולפיכך, אין מקום לתלות בין החזרת המס להחזרת הכספים שנמשכו. המערערת טענה, שגם אם יש מקום, שיחולו כאן הוראות סעיף 160 לפקודה, הרי מירוץ ההתיישנות אמור לחול משנת 1998, שזו השנה שבה המערערת עמדה על כך, שהמס נוכה ושולם למשיב שלא כדין. המשיב טען, שבעלי המניות צריכים להחזיר את התשלומים ברוטו, וכך ייצא מצב, שבו המערער יקבל פעמיים את המס שנוכה במקור. כן טען המשיב, שכל זמן שלא הוחזרו הכספים למערערת, היא לא הוכיחה שהכספים לא היוו הכנסה בידי בעלי המניות, ולכן ניכוי המס במקור היה כדין. רק בעלי המניות יכולים לבקש בחזרה את המס. עוד טוען המשיב, שגם ללא הוראות סעיף 160 לפקודה, על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 [להלן - "חוק ההתיישנות"], עילת התביעה קמה בשנת 1984 והתביעה הוגשה רק בשנת 1994, כאשר על פי דיני חוק ההתיישנות היה צריך להגיש את הבקשה - לא מאוחר משנת 1991. זאת, נוסף על כך, שבאי כוח המערערת ידעו, החל משנת 1984, על "הבעיה" שבמשיכת הדיווידנד. המערערת ענתה על טענת המשיב, שהוא אינו יכול לטעון שכל זמן שייתכן, שהכספים מהווים הכנסה בידי בעלי המניות, זכותו לנכות את המס במקור עומדת בעינה. דיון בכל מקרה ובהסכמת שני הצדדים, הכספים שבעלי המניות של המערערת משכו ממנה לא היו דיווידנד. מנגד נוכה "מס ביתר". מס ביתר הנו גם מס ששולם, במקרה שהיה צריך להיות משולם אפס מס. כך נקבע בפסק הדין, בעניין שחר לעיל. אולם, מס ששילם ביתר צד שלישי (המערערת, בענייננו) אינו אמור להיות מטופל בסעיף 160 לפקודה. סעיף 160 לפקודה אמור לטפל במס ששילם ביתר הנישום. קיימת גם טענת המשיב, שלאחר שהמערערת ניכתה את המס והעבירה אותו למשיב, היא לא הייתה צד לעניין החזרת הכספים, ורק בעלי המניות יהיו צד לעניין החזרתם. משהגענו למסקנה, שאין מקום להחיל כאן את הוראות סעיף 160 לפקודה, החוק שיחול יהיה חוק עשיית עושר. המשיב טען, שלבעלי המניות יש הכנסה, ולכן מכוח הוראות סעיף 170 לפקודה היה מקום לנכות מס במקור. אולם, בית המשפט טען שחשוב להדגיש, שסעיף 170 לפקודה חל רק במקום שהסעיפים 161 ו-164 לפקודה אינם חלים. מדובר במקרים פרטניים מאוד ו"פינתיים" מאוד, ולכן המשיב היה צריך להצביע על הכנסה ספציפית ולבדוק, שאכן הוראות סעיף 170 לפקודה אמורות לחול. ייתכן מאוד שאין כאן הכנסה כלל, ולכן אין מקום להחיל כאן את הוראות סעיף 170 לפקודה. כמו כן על אף שהתשלום בעבר היה על פי דין, הרי משנקבע שאין כאן דיווידנד, אין כאן מקום לטענה שהמס נוכה כדין. מועד ההתיישנות אמור להימנות, החל מתום שנת 1987, שזהו המועד שבו נודע לראשונה, שאין כאן דיווידנד וממילא המס נוכה שלא כדין. לפיכך, תביעת המערערת נעשתה במועד, על אף שמדובר בחודש לפני תום תקופת ההתיישנות. הערעור נתקבל. בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים לפני כב' השופטים: א' פרוקצ'יה, י' דנציגר, ע' פוגלמן ניתן ב-11.6.2008
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
