החיסול השיטתי בחיסכון שלכם - להלן השאלות הקשות
הפרסום בתקשורת כי משרד האוצר מתכנן לבטל בקרוב את הטבת המס על החסכון בקרנות ההשתלמות, ובכך לממן את ההורדות המתוכננות בשיעורי מס הכנסה, חושף עוד פינה מהנעשה במסדרונות הרגולטור חסר המנוח שיושב בירושלים. עם הצגת התוכנית החדשה, מסתמן כי לאחר רפורמת בכר, החל חיסול שיטתי וממוקד של ההטבות שניתנו באפיקי החסכון ארוכי הטווח של הציבור.
קרנות ההשתלמות היו שמורת הטבע האחרונה שדרכן ניתן היה לחסוך בכדי להנות מהטבת מס, בסוף התקופה. משרד האוצר, כך הכריז אתמול שר האוצר, מקווה לחסוך 3.7 מיליארד שקל כתוצאה מביטול ההטבה. אבל לאחר שהפך את תחום קופות הגמל לאפיק עם התוויות שונות ומשתנות, ולא הותיר למעשה כל דרך לישראלי בגילאי 25 עד 45, לחסוך לתקופה של 15 שנים ולהנות מהטבות במס על כך, מבקש האוצר לסתום את הגולל על האפיק הקצר והחשוב שעוד נותר.
נשאלות מספר שאלות קשות, במיוחד עבור כל אזרח המעוניין לחסוך חלק מכספו. השאלה הראשונה היא האם לנוכח תכיפות הרפורמות של משרד האוצר אפשר בכלל לסמוך שהאפיקים ארוכי הטווח שנותרו כיום יספקו את הסחורה? הכוונה היא לאפיקים כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הרי, גם אם קיימות שם הטבות מס בסוף התקופה, וגם אם מצליחים להבין את פשרן, מי ערב לכך שבעשורים הקרובים עד לפנסיה – האפיקים האלה יישארו כמות שהם? אם שופטים לפי מידת הספונטניות של הגזירות שיוצאות מירושלים חדשות לבקרים, נראה שאיש לא ערב לכך. היום האפיק הקצבתי הוא המלך, והאפיק ההוני הוא האביון. מחר אולי יתהפכו פני הדברים? במקום רפורמות סדורות, קיבלנו התנהגות של שליפות מהמותן. התנהגות שכזאת, מגבירה מאוד את הקושי לתכנן לטווח ארוך.
שאלה נוספת היא מה מנסה להשיג משרד האוצר. האם מדובר בעוד רפורמה "סוציאלית" מבית מדרשו? כל מיני טיעונים בדבר העובדה שקרנות ההשתלמות מנוצלות רק על ידי העשירונים העליונים, הם פופוליזם טהור. העניים, למרבה הצער, לא חוסכים – כי הם לא מסוגלים. ביטול ההטבות למי שכן מסוגלים לחסוך לא ישנה זאת. גם אם יפחיתו את מס הכנסה. הדבר המדכדך הוא המסר שמשדר האוצר– לא כדאי לחסוך. חסכון אליבא דמשרד האוצר כיום הוא רק לפנסיה. באמצע – בזבוזים והנאות. אך בינתיים, שבו בשקט אזרחי ישראל, אנו הרי מורידים לכם את המס. ואם אנו מורידים את המס ופוגעים באטרקטיביות החסכון – אז בעצם... כדאי לכם לבזבז (אבל לא שמעתם את זה מאתנו...).
כן. המדיניות של שינוי קופות הגמל שהחלה בועדת בכר, לאפיק פחות רלוונטי עבור מרבית הישראלים, וההמשך המפתיע בדמות התוכנית לבטל את הטבת המס על קרנות ההשתלמות, יחד עם הורדת שיעורי המס על השכר, מובילים למסקנה – האוצר לא מעודד חיסכון לטווח בינוני ואפילו ארוך, הוא כן מעודד את הגדלת הנטו. כלומר, את הכסף שזורם לכיסנו בהווה. המשמעות היא שהאוצר פשוט מעודד צריכה ובזבוז. אחר מתפלאים כשהאינפלציה מתפרצת.
מאת: חזי שטרנליכט
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -1.09% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.
