הפרסום בתקשורת כי משרד האוצר מתכנן לבטל בקרוב את הטבת המס על החסכון בקרנות ההשתלמות, ובכך לממן את ההורדות המתוכננות בשיעורי מס הכנסה, חושף עוד פינה מהנעשה במסדרונות הרגולטור חסר המנוח שיושב בירושלים. עם הצגת התוכנית החדשה, מסתמן כי לאחר רפורמת בכר, החל חיסול שיטתי וממוקד של ההטבות שניתנו באפיקי החסכון ארוכי הטווח של הציבור.

קרנות ההשתלמות היו שמורת הטבע האחרונה שדרכן ניתן היה לחסוך בכדי להנות מהטבת מס, בסוף התקופה. משרד האוצר, כך הכריז אתמול שר האוצר, מקווה לחסוך 3.7 מיליארד שקל כתוצאה מביטול ההטבה. אבל לאחר שהפך את תחום קופות הגמל לאפיק עם התוויות שונות ומשתנות, ולא הותיר למעשה כל דרך לישראלי בגילאי 25 עד 45, לחסוך לתקופה של 15 שנים ולהנות מהטבות במס על כך, מבקש האוצר לסתום את הגולל על האפיק הקצר והחשוב שעוד נותר.

נשאלות מספר שאלות קשות, במיוחד עבור כל אזרח המעוניין לחסוך חלק מכספו. השאלה הראשונה היא האם לנוכח תכיפות הרפורמות של משרד האוצר אפשר בכלל לסמוך שהאפיקים ארוכי הטווח שנותרו כיום יספקו את הסחורה? הכוונה היא לאפיקים כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הרי, גם אם קיימות שם הטבות מס בסוף התקופה, וגם אם מצליחים להבין את פשרן, מי ערב לכך שבעשורים הקרובים עד לפנסיה – האפיקים האלה יישארו כמות שהם? אם שופטים לפי מידת הספונטניות של הגזירות שיוצאות מירושלים חדשות לבקרים, נראה שאיש לא ערב לכך. היום האפיק הקצבתי הוא המלך, והאפיק ההוני הוא האביון. מחר אולי יתהפכו פני הדברים? במקום רפורמות סדורות, קיבלנו התנהגות של שליפות מהמותן. התנהגות שכזאת, מגבירה מאוד את הקושי לתכנן לטווח ארוך.

שאלה נוספת היא מה מנסה להשיג משרד האוצר. האם מדובר בעוד רפורמה "סוציאלית" מבית מדרשו? כל מיני טיעונים בדבר העובדה שקרנות ההשתלמות מנוצלות רק על ידי העשירונים העליונים, הם פופוליזם טהור. העניים, למרבה הצער, לא חוסכים – כי הם לא מסוגלים. ביטול ההטבות למי שכן מסוגלים לחסוך לא ישנה זאת. גם אם יפחיתו את מס הכנסה. הדבר המדכדך הוא המסר שמשדר האוצר– לא כדאי לחסוך. חסכון אליבא דמשרד האוצר כיום הוא רק לפנסיה. באמצע – בזבוזים והנאות. אך בינתיים, שבו בשקט אזרחי ישראל, אנו הרי מורידים לכם את המס. ואם אנו מורידים את המס ופוגעים באטרקטיביות החסכון – אז בעצם... כדאי לכם לבזבז (אבל לא שמעתם את זה מאתנו...).

כן. המדיניות של שינוי קופות הגמל שהחלה בועדת בכר, לאפיק פחות רלוונטי עבור מרבית הישראלים, וההמשך המפתיע בדמות התוכנית לבטל את הטבת המס על קרנות ההשתלמות, יחד עם הורדת שיעורי המס על השכר, מובילים למסקנה – האוצר לא מעודד חיסכון לטווח בינוני ואפילו ארוך, הוא כן מעודד את הגדלת הנטו. כלומר, את הכסף שזורם לכיסנו בהווה. המשמעות היא שהאוצר פשוט מעודד צריכה ובזבוז. אחר מתפלאים כשהאינפלציה מתפרצת.

מאת: חזי שטרנליכט