ארבעת הפרשים בדרכם? שלושה סקטורים להתמקד בהם
ראש ממשלת בריטניה נפגש השבוע עם "בכירי וול סטריט" על מנת "להבין טוב יותר את הבעיה שנוצרה כתוצאה ממשבר הסאב-פריים וכו'". אין שום ספק שיבין את הבעיה שהרי האנשים אתם נפגש הם שיצרו אותה בתאוות הבצע שלהם.
אנחנו מפנים אתכם לכתבה של ד"ר פול פארל, אחד הפרשנים הכלכלים היותר ותיקים ומוכשרים, שכותב ב – CBS Marketwatch ושכתב את רב המכר, "המדריך למשקיע העצלן".
בכתבה, 11 reasons 'investor literacy' is a big hoax, מה 15.4, מלגלג פארל על החלטת בית הנבחרים של ארה"ב להקדיש משאבים על מנת ללמד את משקיעי ארה"ב כיצד צריך משקיע לנהוג. מקורה של ההחלטה בוול סטריט. "ללמד את המשקיעים? זה, במקרה הטוב בדיחה. לא את מיין סטריט צריך ללמד התנהגות". ואכן, מפעם לפעם מדרדרת וול סטריט, בתאוות הבצע שלה, את הכלכלה החופשית-קפיטאליסטית אל פי תהום. וול סטריט כמעט הצליחה לגרום לחורבן המערכות הפיננסיות והכלכליות ב-1987, ב-1994, ב-1998 ב– 2000 וכעת היא מנסה שוב. אם תבחנו את השתלשלות ספור הסאב-פריים תסכימו אתנו שכולו על טהרת הבצע, שום דבר אחר.
יש לנו עדיין חברים ברצועת התנ"ך של ארה"ב, בין פלורידה לניו מקסיקו. אלו חברים מהימים בהם שיווקנו טבע למאמינים. אנחנו שומעים מהם שארבעת פרשי האפוקליפסה מתקרבים. הפרשים הללו, על פי הספר האחרון של הברית החדשה, מביאים עמם מלחמה, רעב, מגפה ומוות. "המטיפים בכנסיות", מספר לנו חבר מהעיר פנסיקולה, "מדברים חופשי על האפוקליפסה המתקרבת". אנחנו חייבים להתחשב בדעותיהם כיוון שאלו הידידים האמיתיים היחידים שנותרו למדינת ישראל בעולם.
שלא תטעו ידידי, אהבתם של אלו ליהודים ולישראל אינה בגלל השורשים אלא בגלל הבשורה עתיקת היומין של הנצרות הפאונדמנטליסטית שבואו של משיח מותנה בשיבת ציון. למה? כי רק לאחר שבני עמנו יתקבצו לציון, יבינו את טעותם ההיסטורית וימירו דתם לנצרות. זה התנאי לשובו של ישו מן המתים. כאשר אנחנו מנסים להסביר לידידים שלנו, מפנסיקולה, מונטגומרי ואטלנטה, שלא בא לנו להתנצר הם עונים, "בסדר, אבל עד שזה יקרה מדוע אינכם מנצלים אותנו?".
אנחנו לא יודעים אם ארבעת הפרשים המתקרבים הם שמביאים את המשבר שכולם כבר החליטו שהגיע או וול סטריט היא שמקרבת אותו אבל ברור לנו שהמצב בעולם, במיוחד בתחומים שבאחריותם של הפרשים, ממש מדאיג. המלחמות מתפשטות והרעב גם כן. המגפות מתפשטות ובחלקן הגדול הן תוצאה של איכות מי השתייה והחוסר בהם (שזו הבעיה הגדולה של האנושות לעשור הבא) וגם מוות לא חסר.
אבל אם קץ העולם עדיין לא מגיע ומיתון אמיתי לא יהיה, בארה"ב נוצרת הזדמנות ייחודית כי להבדיל מתקופות שפל בעבר הפעם יש לנו תחומים ברורים היכן להשקיע, בתחומים שהפרשים אמורים להביא, כמו מלחמה, רעב ומגיפות. חברות בתחומים אלו ושבגלל המשבר מחירי מניותיהן ירדו הן השקעה בטוחה יחסית לעתיד. על כל אחד מהתחומים הרחבנו בעבר אבל לאור השמועות בואו ונסכם אותם אחד לאחד.
מלחמה (בטחון): אין שום ספק שלחברות שפועלות בתחום הביטחון החכם-טכנולוגי צפויות שנים טובות ובמיוחד בגלל העובדה שהמלחמה נגד הטרור של היום (שאין סיכוי שתקטן בעתיד הנראה לעין) בנויה על תחכום בין אם מדובר בנשק מתוחכם או איסוף מודיעיני. זו הסיבה שאנחנו, מאז 9/11, כ"כ אוהבים את אלביט מערכות (ESLT ). החברות המעניינות באמת בתחום הן LLL (L-3 Communication Holdings), RTN (רייטיאון), LMT (לוקהיד מארטין) ו- BA (בואינג ). יש בעיה אחת עם המניות של כל החברות הללו, במיוחד עם אלביט שלנו, שיחסית הן כרגע יקרות. כל מניות הביטחון החכם ירדו הרבה פחות מהנאסד"ק ולכן אין מה למהר. אם אכן המשבר יימשך תוכלו לקבלן זול יותר.
למשקיע שאינו מתמצא בדקויות התחום מוצע לרכוש מניות-קרן, ETF וכאלו לא חסרות. אנחנו מכירים את ה – PPA, PowerShares Aerospace & Defense שמכילה את מיטב החברות בתחום ונמצאת היום בכ - % 18 מתחת לשיא של שנה שעברה. אתם צריכים לבקש מהברוקר שיחפש עבורכם מכשירים מהסוג הזה וזה נכון בכל תחום.
רעב: לפני שמתחילים לאגור תפוחי אדמה וקמח צריכים המשקיעים שממהרים לקנות חוזי מזון עתידיים לדעת שמחירי המזון בעלייה כה חדה לא בגלל חוסר ולבטח לא בגלל שהחקלאות אינה יכולה לעמוד בביקושים. מחירי המזון מאמירים משתי סיבות. האחת היא כשלון טוטאלי של חלוקת המשאבים בחקלאות והשנייה בגלל בורסות החוזים העתידיים. שימו לב רבותיי כיצד עלה מחירה של חבית נפט מאז החלו הכול להאמין שמיתון מתקרב. האם מחיר הנפט עולה כך בגלל שחוששים שהביקוש יהיה כל כך גדול מההיצע? במיתון?
בחתימת קולמוס יכולים חקלאי ארה"ב להטביע העולם בתירס, חיטה וכל מוצר חקלאי אחר אבל כשגדולי עולם מתייעצים עם גדולי וול סטריט כיצד לפתור בעיות אין ספק בכלל שהבעיה תישאר ותחמיר. לנו אין ספק בכלל שחברות שעיסוקן בתמיכה בחקלאות (להבדיל מהסוחרים) הן חברות הצמיחה והרווחיות של העשור הבא.
כתבנו כאן בזמנו על סינגנטה (SYT ) שעוסקת בשלושת התחומים החשובים ביותר בחקלאות: 1. הגנה על יבולים והשבחתם. 2. טיפול בזרעים ו – 3. אגרוביזנס, הכנה והקמה של תשתיות לחקלאות. התחומים הללו הם המבוקשים לעתיד. כאשר ספרנו על סינגנטה היה זה בשל ירידת המניה, ב - 20% בתחילת פברואר, משיא היסטורי. בינתיים המניה חזרה והיא שוב בשיא היסטורי.
יש ETF שכולל את כל המניות מהסוג הזה, MOO. ETF זה כולל בתוכו, לצד סינגאנטה, חברות כמו מונסנטו (MON ), The Mosaic Co. (MOS ), ארצ'ר דניאל מידלנד הענקית (ADM ), אגריום הקנדית (AGU ) ועוד. ושוב, לא להתפתות לחברות שמשחקות בשיקאגו אלא להתרכז ביצרניות מהסוג שהזכרנו בלבד.
מים: אין שום ספק שמים זו הבעיה הגדולה של האנושות (אפילו ובעיקר אם כל הקרחונים יימסו). הרחבנו בנושא מספר פעמים. חברות כמו ויולה (Ve ) וסואץ (SZEZY.PK ) הצרפתיות לצד החברות האמריקאיות כמו פל (PLL ), ITT ואחרות או החברות סימנס (SI ) הגרמנית ו ABB השוויצרית. מדובר בחברות שעיסוקן במה שמוגדר, "טיפול במים". הקרן שאנחנו מאוד אוהבים ומכילה את כל המי ומי בתחום היא קרן המים של בנק פיקטאט (Pictet Funds Lux – Water בבלומברג). מי שרוצה ETF ישנה ה – PHO. הקרן וה ETF נמצאות היום כ % 20 מתחת למחירי השיא שלהן. רוב חברות הטיפול במים הן גם בתחומי האנרגיה הנקייה כך שאתם צדים "שתיים במחיר של אחת". אה, לא לשכוח את אלרון (ELRN ) שגם לה יש נגיעה בעניין.
על המוות אין לנו כמובן מה לומר אבל לסיום אנחנו מרגישים עצמנו מחויבים לעצה אחת שהוזכרה כאן ושכדאי שתדונו בה בכובד ראש. מי שכן מאמין בפרשים הללו ובמשבר המתפתח שישקיע באמונתו ויקנה Open-end Shorty certificates, מכשיר השקעה שדרכו אפשר למכור בשורט את מדד הנפט הגולמי של סטאנדארט אנד פור. אם הוא צודק זה יהיה הרווח של החיים שלו.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
