הפוזיציה הנכונה לשעה זו

רכישת איגרות חוב אירופאיות, ובעיקר איגרות חוב של ממשלת אנגליה, אל מול מכירה בחסר של איגרות חוב של ממשלת ארה"ב הינה פוזיציה נכונה בשעה זו
מגדל שוקי הון |

הנתונים הכלכליים המתפרסמים בשבועות האחרונים מעידים באופן ברור על ההאטה הנרשמת בפעילות הכלכלית בארה"ב. למעשה, על בסיס הנתונים האחרונים ברור כי המשק האמריקאי צועד כעת לקראת מיתון. עדות ברורה לכך ניתנה ביום שישי עם פרסומם של נתוני התעסוקה לחודש מרץ אשר הצביעו על ירידה של 80,000 משרות ועלייה גבוהה מן הצפוי בשיעור האבטלה לרמה של 5.1%.

עם זאת, נראה כי המשקיעים הפנימו כבר את מצבו הקשה של המשק האמריקאי, והנתונים האחרונים אינם משפיעים באופן שלילי על התנהגות השווקים. יתרה מכך, גם דבריו של נגיד הבנק הפדראלי, בן ברננקי, אשר העיד השבוע בפני הקונגרס וציין כי הכלכלה האמריקאית עומדת לרשום צמיחה שלילית בשני הרבעונים הראשונים של השנה, מה שנחשב למיתון, לא השפיעו באופן קשה על האווירה בשווקים. נראה כי מרבית החדשות הרעות כבר מגולמות במחירי המניות ואיגרות החוב, וכעת כל ידיעה חדשה, כל עוד אינה מהווה הפתעה רעה, עשויה להתפרש לחיוב.

כתוצאה מכך, השבוע האחרון היה חיובי מאד, הן בשוקי המניות, והן בשוק האשראי. מדדי המניות טיפסו בחדות, ומרווחי הסיכון הצטמצמו בשיעורים ניכרים. להערכתנו עדיין ניתן למצוא הזדמנויות מעניינות בשוק האשראי. למשל, איגרות חוב בריבית משתנה של גופים בנקאיים בדירוגים גבוהים מ-A לטווחים הבינוניים-ארוכים, הנסחרים כעת בתשואה של למעלה מ-2% מעל לריבית ה-LIBOR. חשוב לשים לב, כי על אף התיקון החד שנרשם לאחרונה בשוקי המניות, התיקון בשוק האשראי היה מתון בהרבה – אחת הסיבות לכך הינה כמובן העובדה כי שוק האשראי היווה סיבה מרכזית למשבר הנוכחי, וחלק מן המחירים בו היו למעשה מחירי בועה. עם זאת, אנו מעריכים כי התיקון בשוק האשראי יימשך, גם אם באופן מתון יחסית.

השתטחות עקום התשואות האמריקאי נמשכה גם השבוע. תשואת איגרת החוב של ממשלת ארה"ב לשנתיים עלתה ב-0.16% ל-1.82%, בעוד תשואת איגרת החוב לעשר שנים טיפסה ב-0.2% בלבד, ועמדה בסיומו של שבוע המסחר על 3.47%. מרווח התשואות בין התשואה לשנתיים ובין התשואה לעשר שנים אשר הרקיע לפני זמן קצר לרמות הקרובות ל-2% עומד עתה על כ-1.6% בלבד. גם המרווח בין תשואת איגרת החוב לשלושים שנה ובין התשואה לעשר שנים הצטמצם, אולם המרווח בין תשואת איגרת החוב לשלושים שנה לתשואת איגרת החוב לשנתיים הצטמצם באופן החד ביותר והוא עומד כעת על 2.5% בלבד.

ביום שלישי השבוע יתפרסם פרוטוקול ישיבתה האחרונה של ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדראלי, בה הוחלט על הורדת ריבית בשיעור של 0.75%. ההערכות הן כי הריבית תורד גם בפגישה הקרובה של ועדת השוק הפתוח בסוף באפריל, בשיעור שבין 0.25% ל- 0.50%.

השבוע צפוי הבנק המרכזי של אנגליה להודיע על הורדת ריבית של 0.25%, בעוד הבנק המרכזי של אירופה צפוי להותיר את הריבית על כנה. כפי שציינו כבר, להערכתנו תהליך הורדת ריבית באירופה הינו בלתי נמנע, ולאור זאת אנו ממשיכים להאמין כי רכישת איגרות חוב אירופאיות, ובעיקר איגרות חוב של ממשלת אנגליה, אל מול מכירה בחסר של איגרות חוב של ממשלת ארה"ב הינה פוזיציה נכונה בשעה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).