סוגרים רבעון - הבטן מלאה על בנק הפועלים
אתמול פרסם בנק פועלים את הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2007. שנת 2007 הייתה שנה סוערת בלשון המעטה לבנק הפועלים, בעלי המניות והנהלת הבנק.
שוב הוכח כי כוח והשפעה, כפי שיש להנהלת בנק הפועלים גוררים בעקבותיהם יחס של התנשאות וזלזול באדם מהרחוב, ולענייננו בבעלי המניות הקטנים. מיד בתחילתו של משבר הסאב-פריים בארה"ב באמצע 2007 התעלמה הנהלת הבנק מנורות האזהרה שנדלקו ומקולות בעלי המניות והאנליסטים. בנוסף, לא מיהרה הנהלת הבנק לדווח על חשיפות שנמצאות במאזן למכשירי השקעה מגובי משכנתאות השונים בהן היא השקיעה.
נהפוך הוא, הנהלת הבנק עשתה את אחת הטעויות הבסיסיות והחמורות של משקיע ממוצע – "התאהבות בפוזיציה" ובעקבותיה השקיעה "כסף טוב" אחרי "כסף רע" דהיינו השקעת כסף נוסף ב MBS , בשיאו של משבר פיננסי בארה"ב.
התנהלות הנהלת הבנק הביאה את המשקיעים, האנליסטים ואני בתוכם להסתובב עם "בטן מלאה" על הנהלת הבנק. המצב אף הגיע לידי כך שנשמעים קולות רבים ורמים המפקפקים ביכולות הנהלת הבנק לנווט אותו בצורה אופטימלית בתקופה כה קשה.
רבים מהאנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות בישראל יצאו בגלוי כנגד הנהלת הבנק וביכולתה, וזה לאחר שבמשך שנים אותם אנליסטים הללו את אותה הנהלה והציגו את הבנק כטוב בישראל.
לטעמי, המשקיעים והאנליסטים האלו עושים גם הם טעות של משקיעים ממוצעים ופועלים "מהלב" או לפי תחושת בטן. כשמשקיעים נוהגים כך התוצאה בפעמים רבות הינה קבלת החלטות לא רציונאליות. הכעס משתלט על קבלת ההחלטות , ו"הלב" אומר למכור, בדרך כלל מצב זה קורה במצבי קיצון בשוק. בשוק קשה כמו היום יש נטייה ל"לב" לנצח את השכל הישר.
בוא ונבחן בקצרה את הדוחות שפרסם הבנק לא באמצעות הלב אלה באמצעות השכל הישר:
הרווח הנקי של הבנק מהמגזר העסקי ב 2007 גדל ל 1,142 מיליארד ש" לעומת 740 מיליון ב 2006. הרווח הנקי מהמגזר המסחרי עלה ל 174 מיליון שק לעומת 110 מיליון ב 2006, הרווח הנקי ממגזר עסקים קטנים, ומבנקאות פרטית אומנם ירד, אך הסיבה לכך היא מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל ע"י הבנק, כך שתוצאותיהן לא נכללו במסגרת רווחי מגזרים אלו.
הוצאות הבנק נותרו יציבות והעלייה שנרשמה בהוצאות השכר נובעת מהוצאות בגין פרישה מרצון של עובדים בסך 250 מיליון שקל, הוצאה שצפויה להוריד את הוצאות השכר ב-2008.
בשורה התחתונה, ב-2008 הבנק (אם נתעלם מהפרשות נוספות להשקעות "הפלא", שעשה הבנק באג"ח מגובות משכנתאות למיניהן בארה"ב), צפוי להרוויח כ- 4 מיליארד שקל לפני מס או כ-2.4 מיליארד שק רווח נקי.
בנק הפועלים נסחר לפי שווי שוק של כ – 17.5 מיליארד שקל והון עצמי בסך 18.7 מיליארד שקל . רווח בסך 2.4 מיליארד בשווי שוק הנוכחי משקף מכפיל 7 לרווחי 2008 או תשואה של כ 13.7% שנתית למשקיעים. אגרת חוב שיקלית של בנק הפועלים ל 11 שנה (אג"ח סידרה 11 - פועלים הנפ יא) נסחרת בתשואה של 6.8% שקלי , דהיינו השקעה במניות הבנק צפויה להניב תשואה שנתית ממוצעת כפולה מהתשואה שמקבלים משקיעי האג"ח של הבנק.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
