על הדולר ושוק המניות: האם יש קשר הפוך?
בשבועות האחרונים נחבט הדולר האמריקני, ושערו התדרדר לשפל של למעלה מעשור למול השקל – פחות מ-3.4 שקלים לדולר. אומנם בימים האחרונים התחזק הדולר בעקבות מהלכים שביצע בנק ישראל, אולם שערו הממוצע ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך משמעותית בהשוואה לרבעונים האחרונים. בכתבה זו לא נדון במצבו של המטבע האמריקני, או בסיבות שהביאוהו עד הלום, כי אם בהשפעתו על החברות השונות בחלוקה ענפית. נשאלת השאלה, האם להחלשות הדולר השפעה חיובית או שלילית על שוק המניות המקומי?
לתיסוף בשקל השפעה בכמה מישורים:
1. חברות דואליות: כיום נסחרות בבורסה בתל אביב 55 מניות דואליות, קרי מניות שנסחרות בבורסות נוספות מלבד זו שבתל אביב. על פי רוב מדובר בחברות שנסחרות בארה"ב (בעיקר בנאסד"ק). בחלק ממניות אלו המחיר נקבע למעשה בחו"ל, כשהשוק המקומי עוקב אחר המסחר בחו"ל על מנת למנוע ארביטראז' (למשל: מניות טבע, נייס ועוד).
2. חברות מוטות יצוא: נכון לשנת 2006, 58% מהכנסותיהן של חברות המעו"ף נבעו מחו"ל. עדיין אין בידינו את נתוני 2007, שכן מרבית חברות המעו"ף טרם פרסמו את דוחותיהן, אך סביר להניח כי חלקן של ההכנסות מחו"ל מסך הכנסות חברות המעו"ף עודנו גבוה מ-50%. חלק ניכר מההכנסות הללו מתקבל בדולרים (גם אם המכירות לא נעשו לארה"ב, אלא למדינות המזרח הרחוק), ולכן להחלשות הדולר השפעה שלילית על הכנסותיהן של חברות אלו.
3. חברות עם הוצאות דולריות: לחברות רבות ישנן הוצאות צמודות לדולר. למשל: חברות התקשורת, האנרגיה וכו'. להחלשות הדולר השפעה חיובית על דוחות חברות אלו, שכן הוצאותיהן קטנות.
בעבר היה מקובל להניח שהדולר והמניות הם אפיקי השקעה אלטרנטיביים, שאמורים לפעול בכיוונים מנוגדים. האם נכון הדבר?
בחינת התנהגות שני אפיקים אלו על פני העשור האחרון מגלה, כי אין עקביות בהתנהגות שני האפיקים הללו:
• באמצע שנות ה-90 (1995-1998), לאחר משבר הבועה בבורסה, ועל רקע התחזקות הדולר למול השקל, ניתן לראות כי הדולר והבורסה אופיינו במתאם גבוה יחסית.
• בשנת 1998, על רקע משבר המט"ח העולמי, ניכרה התנתקות בין הדולר לבורסה. עד אמצע שנת 2000, התהפך המתאם בין האפיקים, כשהבורסה נהנתה מגאות חדה על רקע הנעשה בתחום ההיי טק, ואלו הדולר דווקא נחלש בשל זרימת כספים זרים להשקעות בישראל.
• בשנים 2000-2003, הלכו הבורסה והדולר בכיוונים מנוגדים, כשהבורסה סבלה מחולשה על רקע המשבר הכלכלי, והדולר טיפס על רקע ההדרדרות במעמדה הכלכלי של ישראל בעולם. גם בשנים 2003-2006 חלה התנתקות בין הדולר לבורסה, על רקע העליות שרשמו המניות והתחזקות השקל, כתוצאה מהשיפור הכלכלי במשק.
• בחודשים האחרונים, הדולר ושוק המניות המקומי, נעים באותו כוון – מטה. שוק המניות מושפע מהנעשה בשווקים המקבילים בעולם, בעוד שהדולר נחלש בישראל כחלק מטרנד עולמי ובהשפעת הגורמים שצויינו לעיל.
המסקנה המתקבלת הינה כי לאורך זמן אין מתאם קבוע בין שער הדולר למחירי המניות, והמתאם משתנה בהתאם לגורמים השונים שפועלים על כל אחד מהשווקים. עם זאת, יש לזכור כי במקרים חריגים, תנודות חריפות בשער החליפין מביאות לתגובה של בנק ישראל ולשינוי הריבית במשק – מה שלרוב גורר תגובה גם בשוק המניות, בשל היחס ההפוך שבין הריבית לבין שוק המניות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
