על הדולר ושוק המניות: האם יש קשר הפוך?
בשבועות האחרונים נחבט הדולר האמריקני, ושערו התדרדר לשפל של למעלה מעשור למול השקל – פחות מ-3.4 שקלים לדולר. אומנם בימים האחרונים התחזק הדולר בעקבות מהלכים שביצע בנק ישראל, אולם שערו הממוצע ברבעון הראשון צפוי להיות נמוך משמעותית בהשוואה לרבעונים האחרונים. בכתבה זו לא נדון במצבו של המטבע האמריקני, או בסיבות שהביאוהו עד הלום, כי אם בהשפעתו על החברות השונות בחלוקה ענפית. נשאלת השאלה, האם להחלשות הדולר השפעה חיובית או שלילית על שוק המניות המקומי?
לתיסוף בשקל השפעה בכמה מישורים:
1. חברות דואליות: כיום נסחרות בבורסה בתל אביב 55 מניות דואליות, קרי מניות שנסחרות בבורסות נוספות מלבד זו שבתל אביב. על פי רוב מדובר בחברות שנסחרות בארה"ב (בעיקר בנאסד"ק). בחלק ממניות אלו המחיר נקבע למעשה בחו"ל, כשהשוק המקומי עוקב אחר המסחר בחו"ל על מנת למנוע ארביטראז' (למשל: מניות טבע, נייס ועוד).
2. חברות מוטות יצוא: נכון לשנת 2006, 58% מהכנסותיהן של חברות המעו"ף נבעו מחו"ל. עדיין אין בידינו את נתוני 2007, שכן מרבית חברות המעו"ף טרם פרסמו את דוחותיהן, אך סביר להניח כי חלקן של ההכנסות מחו"ל מסך הכנסות חברות המעו"ף עודנו גבוה מ-50%. חלק ניכר מההכנסות הללו מתקבל בדולרים (גם אם המכירות לא נעשו לארה"ב, אלא למדינות המזרח הרחוק), ולכן להחלשות הדולר השפעה שלילית על הכנסותיהן של חברות אלו.
3. חברות עם הוצאות דולריות: לחברות רבות ישנן הוצאות צמודות לדולר. למשל: חברות התקשורת, האנרגיה וכו'. להחלשות הדולר השפעה חיובית על דוחות חברות אלו, שכן הוצאותיהן קטנות.
בעבר היה מקובל להניח שהדולר והמניות הם אפיקי השקעה אלטרנטיביים, שאמורים לפעול בכיוונים מנוגדים. האם נכון הדבר?
בחינת התנהגות שני אפיקים אלו על פני העשור האחרון מגלה, כי אין עקביות בהתנהגות שני האפיקים הללו:
• באמצע שנות ה-90 (1995-1998), לאחר משבר הבועה בבורסה, ועל רקע התחזקות הדולר למול השקל, ניתן לראות כי הדולר והבורסה אופיינו במתאם גבוה יחסית.
• בשנת 1998, על רקע משבר המט"ח העולמי, ניכרה התנתקות בין הדולר לבורסה. עד אמצע שנת 2000, התהפך המתאם בין האפיקים, כשהבורסה נהנתה מגאות חדה על רקע הנעשה בתחום ההיי טק, ואלו הדולר דווקא נחלש בשל זרימת כספים זרים להשקעות בישראל.
• בשנים 2000-2003, הלכו הבורסה והדולר בכיוונים מנוגדים, כשהבורסה סבלה מחולשה על רקע המשבר הכלכלי, והדולר טיפס על רקע ההדרדרות במעמדה הכלכלי של ישראל בעולם. גם בשנים 2003-2006 חלה התנתקות בין הדולר לבורסה, על רקע העליות שרשמו המניות והתחזקות השקל, כתוצאה מהשיפור הכלכלי במשק.
• בחודשים האחרונים, הדולר ושוק המניות המקומי, נעים באותו כוון – מטה. שוק המניות מושפע מהנעשה בשווקים המקבילים בעולם, בעוד שהדולר נחלש בישראל כחלק מטרנד עולמי ובהשפעת הגורמים שצויינו לעיל.
המסקנה המתקבלת הינה כי לאורך זמן אין מתאם קבוע בין שער הדולר למחירי המניות, והמתאם משתנה בהתאם לגורמים השונים שפועלים על כל אחד מהשווקים. עם זאת, יש לזכור כי במקרים חריגים, תנודות חריפות בשער החליפין מביאות לתגובה של בנק ישראל ולשינוי הריבית במשק – מה שלרוב גורר תגובה גם בשוק המניות, בשל היחס ההפוך שבין הריבית לבין שוק המניות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
