למה מחיר הנפט מטפס? להלן 8 סיבות

שחף פרקש ממרקט פלייס. למה הנפט עולה?
שחף פרקש |

בימים האחרונים, מחירי חוזי הנפט הנסחרים בארה"ב שוברים שיאים. לדוגמא, ביום חמישי, 13 למרץ 2008, המחיר היומי הגבוה של חבית נפט אחת, נרשם על רמה של 111.00 דולרים. אז אם אתה שואל את עצמך למה מחיר הנפט מרקיע שחקים הנה רשימה של הסיבות העיקריות לכך:

ספקולציה של מקצוענים

תאגידי הפיננסים הגדולים, קרנות הפנסיה וקרנות הגידור, מגוונות את סל ההשקעות שברשותן באמצעות השקעה בסחורות. מנהלי ההשקעות המקצוענים שלהם פועלים כבר כמה שנים בכניסה מאסיבית לשוק הנפט, בעיקר בכיוון מעלה. ספקולנטים אלה מחזיקים בהסתכלות מגמתית על השוק כך שבכל רמת שיא חדשה הם מוסיפים לאחזקותיהם עוד ועוד חוזים. צורת עבודה זו גורמת לתנועה החדה, יותר ויותר מעלה, אבל היא גם זו שתגרום לבסוף, במקרה של חולשה מעבר לרמה מסוימת, להפוך לצלילה חופשית מטה.

חולשה של הדולר

ההיחלשות של הדולר האמריקני אל מול שאר מטבעות העולם הופכת את רכישת הנפט לזולה יותר עבור משקיעים מחוץ לארה"ב. לכן, אם מנקים את השפעות האינפלציה והמדד מגלים כי בעצם מחיר הנפט עלה אבל בצורה פחות חדה מזו הנראית לעין. בנוסף, משקיעים המחפשים הגנה בפני המשך הפיחות מגיעים, בנוסף לזהב, גם לרכישת נפט ובכך מעלים את מחירו.

ביקוש אמיתי לסחורה

עד עתה, מחירים גבוהים של הנפט היו מאופיינים בהפרעה לרכיב של היצע הנפט ופחות לשינוי ברכיב הביקוש. לדוגמא, בזמן מלחמת המפרץ, החשש היה מפגיעה באספקת הנפט לעולם ולא בעליית הדרישה לנפט. כעת המצב השתנה. הגידול בדרישת האנרגיה מצד סין הודו ושאר המדינות המתפתחות גרם למצב בו הביקוש לנפט מתגבר בקצב העולה בהרבה על יכולת הפקת הנפט בעולם. גם ההאטה הנוכחית במשק האמריקאי, אמורה רק להאט את המגמה אבל לא לבלום אותה.

השפעה של ארגון אופ"ק

ארגון אופ"ק (Organization of the Petroleum Exporting Countries) משתמש בכוחו ומגביל את האישור להפקת נפט כדי להשאיר את המצב על כנו. ישנן מספר חברות בארגון (וונצואלה, אירן ואלג'יר) אשר רואות במחירי נפט גבוהים חלק מאסטרטגיה רחבה יותר בעמידתן מול מדינות המערב.

וונצואלה

הסכסוך המתוקשר בין ממשלת וונצואלה לבין תאגיד אקסון (Exxon Mobil Corp.) הדגיש עד כמה ההשקעה במדינה זו בעייתית עבור חברות הנפט הגדולות. הסכסוך שלה מול שכנתה קולומביה הרע עוד יותר את המצב וכעת בלתי אפשרי לסמוך על אספקת נפט סדירה מאזור זה.

ניגריה

מאז פברואר 2006, אספקת הנפט מניגריה נמצאת בשפל בעקבות התקפות של מיליציות חמושות על צינורות נפט ודלק. כל עוד המצב הביטחוני העדין של מדינה זו אינו מתייצב, קשה לצפות להגדלת ההיצע ממנה לטובת שוק הנפט העולמי.

עיראק

לאחר שני עשורים של מלחמות מתוקשרות, מנסה ארה"ב לעזור לעיראק לשקם את תעשיית הנפט שלה. בינתיים השיקום מתקדם בצורה חלקית בלבד (אבל דווקא מחירי נפט גבוהים תורמים להחשת הקצב).

אירן

המתיחות בין אירן לכלל העולם המערבי באה לידי ביטוי באמברגו חלקי על תוצרת הנפט של מעצמה זו. אירן ממשיכה לטעון כי היא מעשירה אורניום לצרכי שלום (הפקת חשמל) ואילו ארגון האו"ם מתעקש כי העשרת האורניום מהווה איום ממשי על שלום העולם. מבחינת אירן הרווח הוא כפול. היא גם יכולה להפיק (מבחינתה לבזבז) פחות נפט והיא גם יכולה למכור אותו ביוקר.

לסיכום

מחיר הנפט נמצא עתה באזור קיצוני עבורו. כל ידיעה, טובה כרעה, אמורה לטלטל את השוק ולהניע את המחירים בחוזקה. סוחר שאיננו מקצוען, טוב יעשה אם יניח למסחר על חוזה זה ויתמקד בהשקעה בשווקים פחות תנודתיים.

מאת: שחף פרקש, אנליסט בכיר במרקט פלייס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

רן קידר |

בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.    


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.