ניתוח טכני: מדד המעו"ף – בדרך לרמות תלת ספרתיות

תיקון או לא תיקון, הכיוון הכללי היה ויישאר שלילי גם בתקופה הקרובה
אייל גורביץ |

בסופו של דבר, דברים לא נשפטים על סמך יום מסחר בודד. חזק ככל שיהיה, נוגד את המגמה הכללית ככל שיהיה, ומאיזו סיבה שלא תהיה. מרגע שהכיוון נקבע והוא מחוזק ונתמך על ידי מומנטום שלילי ומחזורים תואמים, קשה להפוך את המגמה על פיה באחת. ההיסטוריה לימדה אותנו שהיפוכי מגמה הם עניין הדורש זמן. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר במגמת ירידה מבוססת כמגמת הירידה שחווה מדד המעו"ף.

מה שקרה השבוע היה שיעור מעניין לכולם. התקוות שניעורו מיד לאחר ההתערבות הברוטאלית של הנגיד האמריקאי, נגוזו והתנפצו על חומת מגמת הירידה שרק הולכת ומעצימה.

בסקירה האחרונה הערכתי שכיוונו של שוק המניות האמריקאי אמור להיות מטה כאשר שלושת המדדים המובילים אמורים לחצות את השפל אותו כרו בינואר.

ואחרון חביב הנפט, לפני שבועיים הערכתי שעוד נתגעגע למחיר של 100 דולר לחבית. מחירה של חבית בדרך למחיר של לפחות 115 דולר לחבית בודדה אחת.

האינדיקטורים

1. אין עוררין על העובדה ולפיה המגמה היא מגמת ירידה. ברמת התנהלות המדד אפשר לראות זאת בגרף השבועי על ידי האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל. כאשר נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה יורד, מעיד הדבר על מגמת ירידה ברורה. למגמת ירידה זו, מתלווים היקפי פעילות שמחזקים את מבנה המחירים השלילי.

2. אלא שמגמת הירידה לא מספרת את מלוא הסיפור. אליה מתלווה המומנטום. ככל שהמומנטום חזק יותר, כך סביר יותר להניח שלמגמה יהיה קשה יותר להתהפך. וכאן, כאשר משתמשים בכלים שנועדו למטרה זו, כגון ממוצעים נעים ומדדי עוצמה, מגלים שהתנופה שנצברה במהלך הירידות האחרונות כה גבוהה, עד שהסיכוי ולפיו תסתיים המגמה בנקודה זו, קלושה למדי. גם לפי ניתוח המומנטום הקיים, עולה המסקנה ולפיה כיוונו של מדד המעו"ף צפוי להמשיך ולהיות כלפי מטה.

לכן, על רקע הפרמטרים הללו גורסת הנחת העבודה שכיוונו של מדד המעו"ף מטה. בדרך יתכנו תיקונים כאלה או אחרים אך כל ניסיון עליות יוביל לדרך ללא מוצא ובסיומו תתחדש מגמת הירידה. מדד המעו"ף בדרך לרמות תלת ספרתיות.

רמות תמיכה והתנגדות

1. רמת התמיכה המשמעותית הבאה מצויה רק ב-950 הנקודות.

2. רמת התנגדות בין 1,050 – 1,070. ברצועת התנגדות זו מצוי פוטנציאל העליות המקסימאלי של מדד המעו"ף. אין הכרח שיגיע לשם.

היכן התחתית ?

מן הסתם, השאלה שתישאל הכי הרבה בשבועות הקרובים היא "היכן התחתית"? לפי מיטב ניסיוני בלתי אפשר לזהות מבעוד מועד היכן תסתיים מגמת הירידה וכל ניסיון לחזות את סיום המגמה מראש, הוא חסר משמעות ותוחלת. בבחינת "כל מספר זוכה".

סיכום

שוק המניות המקומי, כמו גם בורסות אחרות סביב הגלובוס, מצוי במגמת ירידה שעדיין לא הגיע לידי מיצוי. סביר להניח, על רקע הנתונים הקיימים, שנראה את מדד המעו"ף נסוג לרמות תלת ספרתיות.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.