הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

בהלת מכירות בשוקי אסיה: הבורסות צנחו בעד 4.8% בעקבות נפילת הדולר והזינוק בנפט

שנחאי נסוגה 2.4%; כלכלנים: "המשקיעים מודאגים מהעלאות ריבית אפשריות בסין"
עדי בן ישראל |

בורסות אסיה ננעלו הבוקר בירידות שערים חדות על רקע החולשה המתמשכת במניות הפיננסים, ובמקביל משכו מניות התעופה לירידות על רקע השיאים החדשים במחיר הנפט. גם המסחר השלילי אמש בוול סטריט לא היטיב עם המדדים באסיה.

מבין המדדים המובילים, הניקיי ביפן ירד ב-3.3%, ההאנג סנג בהונג קונג השיל 4.8%, הקוספי בדרום קוריאה איבד 2.6% ושנחאי נסוגה 2.4%.

"המשקיעים בסין מודאגים מכך שהממשל הסיני יודיע בקרוב על העלאות ריבית נוספות", אומר קוניטה הנג, ראש מחלקת מניות ב-Delta Asia Financial Group. המדד הסיני נפל עד כה ב-22% מתחילת השנה. לגבי הונג קונג, הנג ציין כי המסחר בוול סטריט ונפילת הדולר הם אלה שמעיבים על המסחר, וכי הבורסה בהונג קונג תמשיך להגיב לנעשה בארה"ב.

המשך הידרדרות הדולר פוגעת בייצוא מאסיה, מה ששלח את מניות החברות היצואניות לירידות ומעיק על המדדים. בנוסף, מחיר הנפט הגבוה ממשיך להעסיק את המשקיעים, באסיה ובעולם כולו בכלל, שכן החשש הוא מפני התפרצות אינפלציונית שתיאלץ את הבנקים המרכזיים להעלות את הריביות - חרף המשבר הכלכלי שמצריך דווקא הורדות ריבית.

"מחירי הנפט הגבוהים מגיעים דווקא בתקופה בה המצב הכלכלי פגיע", מסביר לים קוק-בון, מנהל השקעות ב-Fortis Private Banking. "התכנית הטרייה של הפדרל ריזרב רק קונה לנו עוד קצת זמן. אינני סבור שהרע מכל כבר מאחורינו".

מניות במרכז

מניות חברות התעופה נפגעו היום מהזינוק במחיר הנפט. בסין, מניית China Southern Airlines נפלה 10% ומניית China Eastern Airlines איבדה 8.3%. במקומות אחרים באסיה, מניית Cathay Pacific Airways ירדה ב-5.9% בהונג קונג ומניית Qantas Airways נסוגה 4.2% באוסטרליה.

מניות הפיננסים המשיכו לסבול מחולשה גם היום על רקע משבר האשראי המתמשך. מניית Mitsubishi UFJ ירדה ב-6.8% ומניית Mizuho Financial Group מאבדת 6.5%. מניית הבנק האוסטרלי Commonwealth Bank of Australia השילה 5.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן