סמנכ"ל הכספים של טאואר: "השפעת המשבר עלינו אינה גדולה - נעמוד בתחזית הרבעון הראשון"

לאחר נפילה של כ-45% השנה: Bizportal שוחח עם אורן שירזי, סמנכ"ל הכספים, ועם ערן יעקבי מלידר וניר זוננברג ממיטב. בטאואר מתכוננים לכנס משקיעים ואנליסטים בשבוע הבא
עדי בן ישראל |

המשבר בשווקים הפיננסיים לא פסח בחודשים האחרונים על מניית טאואר, אשר נפלה מתחילת השנה בלבד בכ-45% לרמת שפל של כל הזמנים. אנליסטים בשוק מאמינים כי המניה סובלת מחולשה בענף, אולם הם מדגישים כי אין כל בעיה בעסקי החברה. גם סמנכ"ל הכספים בטאואר מנסה לשדר עסקים כרגיל.

בתחילת פברואר פרסמה החברה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007, והודיעה על צמצום ההפסד ב-30% ל-25 מיליון דולר, לצד גידול של 11% בהכנסות ל-61.6 מיליון דולר. החברה גם שחררה תחזיות לרבעון הראשון של 2008, בו היא צופה הכנסות של 57-62 מיליון דולר, קרי צמיחה של 3%-11% בהשוואה לרבעון הראשון של 2007.

האנליסט ניר זננברג מבית ההשקעות מיטב מסביר את הירידות החדות במניה כחלק מתופעה כוללת של חולשה בענף, ולאו דווקא בבעיות בחברה עצמה. "כל סקטור השבבים בירידה", אומר זננברג. "ניתן להסתכל גם על אינטל שהנמיכה תחזיות לרבעון הראשון וזה גם משפיע על טאואר. הענף בו פועלת טאואר נמצא בחוד התנודתיות, כלומר התנודות במניה הן חדות למעלה או למטה.

"מבחינת החברה, יכול להיות שכשהיא ירדה מתחת ל-1 דולר בארה"ב אז היו גופים שהיו צריכים לזרוק סחורה. האירוניה היא שההרעה במניה מגיעה דווקא כשהחברה משתפרת. קשה לי להגיד שאני אופטימי, בגלל המצב בתעשייה".

גם האנליסט ערן יעקבי מלידר שוקי הון סבור כי הבעיות במניית טאואר קשורות לחולשה ענפית ולא לביצועי החברה. "כשמתחילות בעיות בכלכלה באופן כללי, ענף הסמיקונדקטור מגיב חזק מאוד", אומר יעקבי. "בהיבט של טאואר, לא קרה כלום. החברה פרסמה דוחות ותחזיות, מרחיבה את כושר הייצור... יכול להיות שתגובת השוק מוגזמת מדי".

יעקבי התייחס גם לחוב הגדול של טאואר, ואמר כי "חוב כזה גדול תמיד מטריד, אבל היא מייצרת תזרים חיובי מפעילות כבר כמה רבעונים". יעקבי סבור כי הנהלת החברה לא תקים מפעל פאב 3 בישראל, אלא תעדיף לבצע רכישה בחו"ל.

"אם תהיה האטה בהזמנות ולחצי מחירים - גם טאואר לא חסינה. מה שעוזר לה זה שהיא פועלת בנישות שהגדולים לא פועלים בהם", אומר יעקבי. בהתייחסו למצב הכללי בענף, אומר האנליסט כי "תחזיות בענף מדברות על צמיחה מתונה מאוד השנה, 2%-3% בלבד, אולם בשנה הבאה צפויה התאוששות משמעותית. כיום, הענף משפיע על המניה הרבה יותר מביצועי החברה".

סמנכ"ל הכספים שירזי: "השפעת המשבר על טאואר אינה גדולה"

אורן שירזי, סמנכ"ל הכספים בטאואר, משדר עסקים כרגיל ומבהיר כי החברה תעמוד בתחזיות שסיפקה לרבעון הראשון, ובנוסף תמשיך בתכניותיה ללא שינוי.

"עסקי החברה חזקים מאוד; נעמוד בתחזית הרבעון הראשון", אומר שירזי ל-Bizportal. "השפעת משבר האשראי על טאואר היא לא גדולה. אמנם רוב לקוחותינו הם בארה"ב אך הרכיבים שאנו מייצרים מיועדים למוצרים בני קיימא כמו מקררים וטלוויזיות וכו', בניגוד למוצרים שהם קדמת הטכנולוגיה כמו טלפונים סלולרים דור 3. הנתון הזה משחק לטובתנו כרגע. הביקוש למוצרינו רק עולה בשוק כי החדירה של המוצרים בני הקיימא הולכת גדלה. צריך לזכור שהשווקים בסין והודו מתעוררים עכשיו ובעתיד גם אפריקה תתעורר".

שירזי מבהיר כי האפקט היחידי שיש על טאואר מהמשבר הוא זהירות מצד הלקוחות, אולם אין הדבר בא לידי ביטוי בהזמנות. "פאב 2 פועל בתפוקה מלאה כרגע זה הרבעון החמישי ברציפות", אומר שירזי. "פאב 1 ירד ברבעון השלישי של 2007 ל-60% ניצולת והיום הוא באזור ה-80%".

שירזי התייחס גם הוא לחוב הגדול של טאואר, והדגיש כי עד ספטמבר 2009 אין לחברה שום החזר מהותי של הקרן מבחינת החוב. לאחר מכן מתחיל להיפרע החוב הגדול של הבנקים. "ישנם 2 תסריטים", מסביר שירזי. "אם העסק יתרומם כמו שאנו צופים אז נוכל להחזיר את החוב. אם לא, אז נזכיר שבעבר כבר דחינו את החוב, או לחלופין נוכל לגייס אג"ח לטווח ארוך יותר".

שירזי שולל אפשרות של הקמת מפעל פאב 3 בישראל. "אין סיכוי", הוא אומר, תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה למדינת ישראל: "הבטיחו לנו מענקים של 250 מיליון דולר והגענו ל-170 מיליון דולר. אנחנו מייצרים מקומות תעסוקה ל-2,500 משפחות בצפון והמדינה לא עוזרת לנו. כבר 3 שנים לא קיבלנו שקל למרות ההתחייבויות מצד המדינה. הכיוון הוא רכישות בחו"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.