מניות שלפני הפריצה - נסחרות במקום הלא נכון
מה המשותף לרוב המכריע של החברות הישראליות הציבוריות בחו"ל? מה המשותף לחברות כמו : אמפ"ל (AMPL), פורמולה (FORTY), פארמוס (PARS ), קומפיוג'ן (CGEN), קירקס (KERX), טי טי איי (TTIL), אי סי טל (ECTX ), נור (NURMF.PK ), סייטקס (SCIXF.OB ), טי וי ג'י (TVGTF.PK ), אלטק (ELTK), טופ איטמאג' (TISA), ג'אקאדה (JCDA) , נובה (NVMI ), אלביט מערכות ראייה (EVSNF.OB ), מג'יק (MGIC ), מאיינד (MNDO ), או טי איי (OTIV ) , סימטרון (CIMT ), באקוואב (BWEBF.PK), דלתא 3 (DDDC ), ווקאלטק (VOCL ), נאטמאנאג' (NETM), ואיו (VYYO), ראדא (RADA ), רובומטיקס (RBMXF.PK), בי וי אר (BVRSF.OB), אוטוניטי (ATTU.PK), אירוטק (ARTX), ישראמקו (ISRL) ואחרות שכמותן? נראה שמלבד העובדה שכולן ציבוריות וכולן רשומות למסחר בבורסת הנאסד"ק כלום לא משותף אבל זו בדיוק הבעיה. תנו לנו סיבה אחת בעולם מדוע החברות שהזכרנו נסחרות בנאסד"ק? זה לא רק שהנוכחות עולה להן הון (שלרובן אין) אבל גם כבוד גדול הן אינן מפיקות מכך, ההפך. דעתנו היא שהחברות הנ"ל ורבות אחרות כמותן, יעשו בחוכמה אם ינצלו את ההאטה הבאה עלינו לרעה ויפרשו מהנאסד"ק (חלקן לפני שיגורשו משם במילא) לבורסה הורודה למשל. זו לא בושה, זה הליך, שאם מקדישים לו קצת מחשבה אז לחברות מהסוג הזה הוא יכול להיחשב כטקטי. ענקית התרופות הגרמנית BASF למשל נרשמה שם השבוע ולצד חברות כמו טושיבה, סאמסונג, קומברס ותרו אפילו חיי החברה שלהן ישתפרו מה גם שהן תחסוכנה כסף רב. האם הבושה לעזוב את הנאסד"ק היא הסיבה להשארות שם? בחייכם, הבושה האמיתית היא להסתכל על המניות שלך בנאסד"ק ולשמוע מה שהחברים שהשקיעו בך לוחשים מאחורי גבך. הבושה נעלמה כמה חודשים לאחר ההנפקה כאשר המניה ירדה מתחת למחיר ההנפקה ומאז לא חזרה לשם. לטענה שהנאסד"ק הוא "חלון הראווה" של החברות התשובה היא, "חלון ראווה למה? לכשלון?". חלון ראווה זה, לחברות הללו, גורם הרבה יותר נזק מתועלת. נכון, כדאי להישאר בנאסד"ק אם הבעלים וההנהלה יודעים שהחברה נכנסת למסלול הצלחה מהסוג של בלו-פניקס (BPHX ) או אם-סיסטמס (FLSH לשעבר) אבל כמה כאלו יש? וגם אם אתה, כבעלים או מנהל מאמין שאכן תהיה הבלופניקס הבאה אז כאשר תהיה מוכן תוכל תמיד לחזור ולשלם את דמי החבר המטורפים בנאסד"ק, אם תרצה. שואלים אותנו, "היכן תקבל הערכות בהנפקה כפי שמאפשר הנאסד"ק?" נכון, הנאסד"ק נדיב הערכות הוא אז מה? בשביל רגע של הנאה צריך לסבול כל החיים? והאם מישהי מהחברות שהוזכרו עומדת להנפיק בקרוב? מסוגלת להנפיק בקרוב? ובכלל, בבורסה הורודה לא מנפיקים? אומרים שהבורסות שמעבר לדלפק אינן מעניינות אנליסטים ומשקיעים מוסדיים. אכן, לחברות שהזכרנו יש כיסוי אנליסטים גדול ומשקיעים מוסדיים בנאסד"ק עומדים בתור להשקעה. אנחנו טוענים שלחברות ישראליות זנוחות שכל מה שהן מקבלות מהנאסד"ק היום זה חשבון הוצאות עתק ומערכת חוקים ותקנות בשם סארבאנס-אוקסלי הדרקוניים, בורסת הדפים הורודים היא התשובה וגם הפתרון. בורסת הפינק היא בורסה פרטית, לא בפקוח הרשות לנ"ע ולא חברה בארגון הברוקרים והדילים (הנאסד"ק). זו מערכת ממוחשבת שמביאה ציטוטים של מחירים של מניות שנסחרות מעבר לדלפק. היא פועלת בדיוק כמו בורסת הבוליטין, "פח האשפה של הנאסד"ק", ששם נסחרות כל אותן חברות שלא עמדו בקריטריוני המסחר של הנאסד"ק. הפינק, למעשה, היא המתחרה הזולה של הבולוטין. ההבדל? מלבד העלויות ההבדל הגדול הוא ברמת הפיקוח. בפינק הפקוח הוא של המשקיעים בלבד, החברה אינה חייבת בדיווח. איך נרשמים לפינק? פשוט מאוד. כל ברוקר-דילר, שמוכר ע"י הרשות לנ"ע בארה"ב, יכול לרשום את החברה למסחר ולעשות במנויותיה שוק. תמצאו כמעט כל עושה שוק בנאסד"ק גם כעושה שוק בפינק כולל עשרת בתי ההשקעה המובילים בעולם. אין צורך באישור הרשות לנ"ע או ארגון הברוקרים דילרים. החברה אינה נדרשת בדיווח כלל כאמור, לא הודעות עסקיות ולא דיווח פיננסי. הדיווח היחיד הוא במסגרת ה - SEC Rule 10b-17 , שמחייב הודעה של 10 ימים מראש על דיבידנד, הנפקה משנית, דיווח כספי או כל דיווח אחר. אין K-10 ואין F – 20 ואין כלום, נרשמים ונסחרים וזה אפילו לא עולה לחברה כלום. דוחות כספיים מתפרסמים כשהם בלתי מבוקרים אבל חייבים לעמוד בסטנדרטים של GAAP או של הארץ ממנה באה החברה. בקצור, הבורסה נותנת במה למסחר לכל חברה שחפצה ואחריות הבדיקה היא על המשקיע לחברה הנסחרת בפינק אין שום חובת דיווח לבעלי מניותיה !!. אין שום ספק שרוב ההנהלות ובעלי המניות של החברות הישראליות, לאחר שנים של הופעה בנאסד"ק, יודעים שאינם מתאימים להיסחר שם ולגייס אפשר כאמור באותה מידה גם בפינק שיטס אז מי בעצם צריך את הנאסד"ק? מבחינת האינפורמציה של המשקיע כל מה שהוא יכול להשיג בנאסד"ק יש לו בפינק. על כל השאלות תמצאו תשובה באתר www.pinksheets.com, אתר מאוד מפורט. אגב, הסימול של חברות שנסחרות בפינק שיט מסתיים (ברוב המקרים) ב PK. למשל, קומברס, CMVT.PK או תרו TAROF.PK. קומברס ותרו נסחרות בבורסת הפינק והן דוגמאות של חברות שהוצאו מהנאסד"ק בשל אי עמידה בדרישות השונות. האם מישהו מהמשקיעים הבחין באיזה שהוא הבדל מבחינת הסחירות? האם "חלון הראווה פחות שקוף? אפילו חברות ענק כמו KMART (היום סירס) או וין-דיקסי בילו זמן בפינק. אנחנו חושבים שאין שום סיבה בעולם מדוע צריכות חברות להתאמץ ולהשאר בבורסה כמו הנאסד"ק אם אין להן מכך שום תועלת. רוב החברות הישראליות יטיבו עם עצמן ועם המשקיעים שלהן אם יצאו לשנה-שנתיים של גלות בפינק ומדוע? כי בהיותן בפינק יוכלו להקדיש Management attention אמיתי לביזנס ולשיפורו במקום לבזבז זמן יקר על מנת להסביר לאנליסטים מדוע החברה אינה פורצת. כאשר החברה תפרוץ יוכלו לחזור להיסחר בנאסד"ק והאמינו לנו, המשקיעים יבינו זאת.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.