מניות שלפני הפריצה - נסחרות במקום הלא נכון
מה המשותף לרוב המכריע של החברות הישראליות הציבוריות בחו"ל? מה המשותף לחברות כמו : אמפ"ל (AMPL), פורמולה (FORTY), פארמוס (PARS ), קומפיוג'ן (CGEN), קירקס (KERX), טי טי איי (TTIL), אי סי טל (ECTX ), נור (NURMF.PK ), סייטקס (SCIXF.OB ), טי וי ג'י (TVGTF.PK ), אלטק (ELTK), טופ איטמאג' (TISA), ג'אקאדה (JCDA) , נובה (NVMI ), אלביט מערכות ראייה (EVSNF.OB ), מג'יק (MGIC ), מאיינד (MNDO ), או טי איי (OTIV ) , סימטרון (CIMT ), באקוואב (BWEBF.PK), דלתא 3 (DDDC ), ווקאלטק (VOCL ), נאטמאנאג' (NETM), ואיו (VYYO), ראדא (RADA ), רובומטיקס (RBMXF.PK), בי וי אר (BVRSF.OB), אוטוניטי (ATTU.PK), אירוטק (ARTX), ישראמקו (ISRL) ואחרות שכמותן?
נראה שמלבד העובדה שכולן ציבוריות וכולן רשומות למסחר בבורסת הנאסד"ק כלום לא משותף אבל זו בדיוק הבעיה. תנו לנו סיבה אחת בעולם מדוע החברות שהזכרנו נסחרות בנאסד"ק? זה לא רק שהנוכחות עולה להן הון (שלרובן אין) אבל גם כבוד גדול הן אינן מפיקות מכך, ההפך. דעתנו היא שהחברות הנ"ל ורבות אחרות כמותן, יעשו בחוכמה אם ינצלו את ההאטה הבאה עלינו לרעה ויפרשו מהנאסד"ק (חלקן לפני שיגורשו משם במילא) לבורסה הורודה למשל.
זו לא בושה, זה הליך, שאם מקדישים לו קצת מחשבה אז לחברות מהסוג הזה הוא יכול להיחשב כטקטי. ענקית התרופות הגרמנית BASF למשל נרשמה שם השבוע ולצד חברות כמו טושיבה, סאמסונג, קומברס ותרו אפילו חיי החברה שלהן ישתפרו מה גם שהן תחסוכנה כסף רב.
האם הבושה לעזוב את הנאסד"ק היא הסיבה להשארות שם? בחייכם, הבושה האמיתית היא להסתכל על המניות שלך בנאסד"ק ולשמוע מה שהחברים שהשקיעו בך לוחשים מאחורי גבך. הבושה נעלמה כמה חודשים לאחר ההנפקה כאשר המניה ירדה מתחת למחיר ההנפקה ומאז לא חזרה לשם.
לטענה שהנאסד"ק הוא "חלון הראווה" של החברות התשובה היא, "חלון ראווה למה? לכשלון?". חלון ראווה זה, לחברות הללו, גורם הרבה יותר נזק מתועלת. נכון, כדאי להישאר בנאסד"ק אם הבעלים וההנהלה יודעים שהחברה נכנסת למסלול הצלחה מהסוג של בלו-פניקס (BPHX ) או אם-סיסטמס (FLSH לשעבר) אבל כמה כאלו יש? וגם אם אתה, כבעלים או מנהל מאמין שאכן תהיה הבלופניקס הבאה אז כאשר תהיה מוכן תוכל תמיד לחזור ולשלם את דמי החבר המטורפים בנאסד"ק, אם תרצה.
שואלים אותנו, "היכן תקבל הערכות בהנפקה כפי שמאפשר הנאסד"ק?" נכון, הנאסד"ק נדיב הערכות הוא אז מה? בשביל רגע של הנאה צריך לסבול כל החיים? והאם מישהי מהחברות שהוזכרו עומדת להנפיק בקרוב? מסוגלת להנפיק בקרוב? ובכלל, בבורסה הורודה לא מנפיקים?
אומרים שהבורסות שמעבר לדלפק אינן מעניינות אנליסטים ומשקיעים מוסדיים. אכן, לחברות שהזכרנו יש כיסוי אנליסטים גדול ומשקיעים מוסדיים בנאסד"ק עומדים בתור להשקעה.
אנחנו טוענים שלחברות ישראליות זנוחות שכל מה שהן מקבלות מהנאסד"ק היום זה חשבון הוצאות עתק ומערכת חוקים ותקנות בשם סארבאנס-אוקסלי הדרקוניים, בורסת הדפים הורודים היא התשובה וגם הפתרון.
בורסת הפינק היא בורסה פרטית, לא בפקוח הרשות לנ"ע ולא חברה בארגון הברוקרים והדילים (הנאסד"ק). זו מערכת ממוחשבת שמביאה ציטוטים של מחירים של מניות שנסחרות מעבר לדלפק. היא פועלת בדיוק כמו בורסת הבוליטין, "פח האשפה של הנאסד"ק", ששם נסחרות כל אותן חברות שלא עמדו בקריטריוני המסחר של הנאסד"ק.
הפינק, למעשה, היא המתחרה הזולה של הבולוטין. ההבדל? מלבד העלויות ההבדל הגדול הוא ברמת הפיקוח. בפינק הפקוח הוא של המשקיעים בלבד, החברה אינה חייבת בדיווח.
איך נרשמים לפינק? פשוט מאוד. כל ברוקר-דילר, שמוכר ע"י הרשות לנ"ע בארה"ב, יכול לרשום את החברה למסחר ולעשות במנויותיה שוק. תמצאו כמעט כל עושה שוק בנאסד"ק גם כעושה שוק בפינק כולל עשרת בתי ההשקעה המובילים בעולם. אין צורך באישור הרשות לנ"ע או ארגון הברוקרים דילרים. החברה אינה נדרשת בדיווח כלל כאמור, לא הודעות עסקיות ולא דיווח פיננסי. הדיווח היחיד הוא במסגרת ה - SEC Rule 10b-17 , שמחייב הודעה של 10 ימים מראש על דיבידנד, הנפקה משנית, דיווח כספי או כל דיווח אחר. אין K-10 ואין F – 20 ואין כלום, נרשמים ונסחרים וזה אפילו לא עולה לחברה כלום. דוחות כספיים מתפרסמים כשהם בלתי מבוקרים אבל חייבים לעמוד בסטנדרטים של GAAP או של הארץ ממנה באה החברה.
בקצור, הבורסה נותנת במה למסחר לכל חברה שחפצה ואחריות הבדיקה היא על המשקיע לחברה הנסחרת בפינק אין שום חובת דיווח לבעלי מניותיה !!.
אין שום ספק שרוב ההנהלות ובעלי המניות של החברות הישראליות, לאחר שנים של הופעה בנאסד"ק, יודעים שאינם מתאימים להיסחר שם ולגייס אפשר כאמור באותה מידה גם בפינק שיטס אז מי בעצם צריך את הנאסד"ק? מבחינת האינפורמציה של המשקיע כל מה שהוא יכול להשיג בנאסד"ק יש לו בפינק.
על כל השאלות תמצאו תשובה באתר www.pinksheets.com, אתר מאוד מפורט. אגב, הסימול של חברות שנסחרות בפינק שיט מסתיים (ברוב המקרים) ב PK. למשל, קומברס, CMVT.PK או תרו TAROF.PK. קומברס ותרו נסחרות בבורסת הפינק והן דוגמאות של חברות שהוצאו מהנאסד"ק בשל אי עמידה בדרישות השונות. האם מישהו מהמשקיעים הבחין באיזה שהוא הבדל מבחינת הסחירות? האם "חלון הראווה פחות שקוף? אפילו חברות ענק כמו KMART (היום סירס) או וין-דיקסי בילו זמן בפינק.
אנחנו חושבים שאין שום סיבה בעולם מדוע צריכות חברות להתאמץ ולהשאר בבורסה כמו הנאסד"ק אם אין להן מכך שום תועלת.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
