מניות שלפני הפריצה - נסחרות במקום הלא נכון
מה המשותף לרוב המכריע של החברות הישראליות הציבוריות בחו"ל? מה המשותף לחברות כמו : אמפ"ל (AMPL), פורמולה (FORTY), פארמוס (PARS ), קומפיוג'ן (CGEN), קירקס (KERX), טי טי איי (TTIL), אי סי טל (ECTX ), נור (NURMF.PK ), סייטקס (SCIXF.OB ), טי וי ג'י (TVGTF.PK ), אלטק (ELTK), טופ איטמאג' (TISA), ג'אקאדה (JCDA) , נובה (NVMI ), אלביט מערכות ראייה (EVSNF.OB ), מג'יק (MGIC ), מאיינד (MNDO ), או טי איי (OTIV ) , סימטרון (CIMT ), באקוואב (BWEBF.PK), דלתא 3 (DDDC ), ווקאלטק (VOCL ), נאטמאנאג' (NETM), ואיו (VYYO), ראדא (RADA ), רובומטיקס (RBMXF.PK), בי וי אר (BVRSF.OB), אוטוניטי (ATTU.PK), אירוטק (ARTX), ישראמקו (ISRL) ואחרות שכמותן?
נראה שמלבד העובדה שכולן ציבוריות וכולן רשומות למסחר בבורסת הנאסד"ק כלום לא משותף אבל זו בדיוק הבעיה. תנו לנו סיבה אחת בעולם מדוע החברות שהזכרנו נסחרות בנאסד"ק? זה לא רק שהנוכחות עולה להן הון (שלרובן אין) אבל גם כבוד גדול הן אינן מפיקות מכך, ההפך. דעתנו היא שהחברות הנ"ל ורבות אחרות כמותן, יעשו בחוכמה אם ינצלו את ההאטה הבאה עלינו לרעה ויפרשו מהנאסד"ק (חלקן לפני שיגורשו משם במילא) לבורסה הורודה למשל.
זו לא בושה, זה הליך, שאם מקדישים לו קצת מחשבה אז לחברות מהסוג הזה הוא יכול להיחשב כטקטי. ענקית התרופות הגרמנית BASF למשל נרשמה שם השבוע ולצד חברות כמו טושיבה, סאמסונג, קומברס ותרו אפילו חיי החברה שלהן ישתפרו מה גם שהן תחסוכנה כסף רב.
האם הבושה לעזוב את הנאסד"ק היא הסיבה להשארות שם? בחייכם, הבושה האמיתית היא להסתכל על המניות שלך בנאסד"ק ולשמוע מה שהחברים שהשקיעו בך לוחשים מאחורי גבך. הבושה נעלמה כמה חודשים לאחר ההנפקה כאשר המניה ירדה מתחת למחיר ההנפקה ומאז לא חזרה לשם.
לטענה שהנאסד"ק הוא "חלון הראווה" של החברות התשובה היא, "חלון ראווה למה? לכשלון?". חלון ראווה זה, לחברות הללו, גורם הרבה יותר נזק מתועלת. נכון, כדאי להישאר בנאסד"ק אם הבעלים וההנהלה יודעים שהחברה נכנסת למסלול הצלחה מהסוג של בלו-פניקס (BPHX ) או אם-סיסטמס (FLSH לשעבר) אבל כמה כאלו יש? וגם אם אתה, כבעלים או מנהל מאמין שאכן תהיה הבלופניקס הבאה אז כאשר תהיה מוכן תוכל תמיד לחזור ולשלם את דמי החבר המטורפים בנאסד"ק, אם תרצה.
שואלים אותנו, "היכן תקבל הערכות בהנפקה כפי שמאפשר הנאסד"ק?" נכון, הנאסד"ק נדיב הערכות הוא אז מה? בשביל רגע של הנאה צריך לסבול כל החיים? והאם מישהי מהחברות שהוזכרו עומדת להנפיק בקרוב? מסוגלת להנפיק בקרוב? ובכלל, בבורסה הורודה לא מנפיקים?
אומרים שהבורסות שמעבר לדלפק אינן מעניינות אנליסטים ומשקיעים מוסדיים. אכן, לחברות שהזכרנו יש כיסוי אנליסטים גדול ומשקיעים מוסדיים בנאסד"ק עומדים בתור להשקעה.
אנחנו טוענים שלחברות ישראליות זנוחות שכל מה שהן מקבלות מהנאסד"ק היום זה חשבון הוצאות עתק ומערכת חוקים ותקנות בשם סארבאנס-אוקסלי הדרקוניים, בורסת הדפים הורודים היא התשובה וגם הפתרון.
בורסת הפינק היא בורסה פרטית, לא בפקוח הרשות לנ"ע ולא חברה בארגון הברוקרים והדילים (הנאסד"ק). זו מערכת ממוחשבת שמביאה ציטוטים של מחירים של מניות שנסחרות מעבר לדלפק. היא פועלת בדיוק כמו בורסת הבוליטין, "פח האשפה של הנאסד"ק", ששם נסחרות כל אותן חברות שלא עמדו בקריטריוני המסחר של הנאסד"ק.
הפינק, למעשה, היא המתחרה הזולה של הבולוטין. ההבדל? מלבד העלויות ההבדל הגדול הוא ברמת הפיקוח. בפינק הפקוח הוא של המשקיעים בלבד, החברה אינה חייבת בדיווח.
איך נרשמים לפינק? פשוט מאוד. כל ברוקר-דילר, שמוכר ע"י הרשות לנ"ע בארה"ב, יכול לרשום את החברה למסחר ולעשות במנויותיה שוק. תמצאו כמעט כל עושה שוק בנאסד"ק גם כעושה שוק בפינק כולל עשרת בתי ההשקעה המובילים בעולם. אין צורך באישור הרשות לנ"ע או ארגון הברוקרים דילרים. החברה אינה נדרשת בדיווח כלל כאמור, לא הודעות עסקיות ולא דיווח פיננסי. הדיווח היחיד הוא במסגרת ה - SEC Rule 10b-17 , שמחייב הודעה של 10 ימים מראש על דיבידנד, הנפקה משנית, דיווח כספי או כל דיווח אחר. אין K-10 ואין F – 20 ואין כלום, נרשמים ונסחרים וזה אפילו לא עולה לחברה כלום. דוחות כספיים מתפרסמים כשהם בלתי מבוקרים אבל חייבים לעמוד בסטנדרטים של GAAP או של הארץ ממנה באה החברה.
בקצור, הבורסה נותנת במה למסחר לכל חברה שחפצה ואחריות הבדיקה היא על המשקיע לחברה הנסחרת בפינק אין שום חובת דיווח לבעלי מניותיה !!.
אין שום ספק שרוב ההנהלות ובעלי המניות של החברות הישראליות, לאחר שנים של הופעה בנאסד"ק, יודעים שאינם מתאימים להיסחר שם ולגייס אפשר כאמור באותה מידה גם בפינק שיטס אז מי בעצם צריך את הנאסד"ק? מבחינת האינפורמציה של המשקיע כל מה שהוא יכול להשיג בנאסד"ק יש לו בפינק.
על כל השאלות תמצאו תשובה באתר www.pinksheets.com, אתר מאוד מפורט. אגב, הסימול של חברות שנסחרות בפינק שיט מסתיים (ברוב המקרים) ב PK. למשל, קומברס, CMVT.PK או תרו TAROF.PK. קומברס ותרו נסחרות בבורסת הפינק והן דוגמאות של חברות שהוצאו מהנאסד"ק בשל אי עמידה בדרישות השונות. האם מישהו מהמשקיעים הבחין באיזה שהוא הבדל מבחינת הסחירות? האם "חלון הראווה פחות שקוף? אפילו חברות ענק כמו KMART (היום סירס) או וין-דיקסי בילו זמן בפינק.
אנחנו חושבים שאין שום סיבה בעולם מדוע צריכות חברות להתאמץ ולהשאר בבורסה כמו הנאסד"ק אם אין להן מכך שום תועלת.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg)
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
