האירו ניחלש על רקע חששות מהאטה כלכלית

האירו צלל לשפל של ארבע חודשים אל מול היין ושלושה שבועות אל מול הדולר לאחר הערתו של חבר הבנק המרכזי האירופי, נוט ווליק, כי הכלכלה האירופית עלולה להאט מעבר להערכות המוקדמות

התגברות הלחצים להורדת ריבית על רקע צפיה כי הבטחון העסקי בגרמניה, ירד לשפל של שנתיים, במקביל להאטה בתעשיות היצור והשירותים מתמרצים את מכירתו של האירו. סוחרים ואנאליסטים רבים הפכו דוביים על האירו בתקופה האחרונה אך עדיין קיימת עדיפות לפוזציות הקניה על המטבע האירופי היחיד. האירו נסחר סביב הרמות של 1.4530 כנגד הדולר, 154.70 אל מול היין ו 0.7450 כנגד הסטרלינג ב 07:00 (GMT).

הדולר האוסטרלי פתח את השבוע כשהוא ניחלש אל מול העיקריים לאחר שמדד המחירים ליצרן התקבל נמוך מהצפי. הנתון הנמיך את הערכות להעלאת ריבית נוספת בתקופה הקרובה על רקע הירידה בלחצים האינפלציוניים. הציפיות עמדו על עליה של 1.1% בעוד הנתון הרשמי התקבל ברמה של 0.6%. הנתון הגיע לאחר שביום שישי ציין נגיד הבנק המרכזי האוסטרלי כי האינפלציה נותרת יחסית גבוהה בעוד אין כל הוכחות להשפעתו של משבר האשראי על הכלכלה האוסטרלית. הדולר האוסטרלי נסחר סביב הרמות של 0.8730 אל מול הדולר, 1.6655 אל מול האירו ו 93.15 אל מול היין ב-06:38 (GMT).

בהתקיים יום מרתין לוטר קינג בארה"ב צפויים מחזורי המסחר להיות נמוכים מהממוצע. בהעדר נתונים משמעותיים אנו צפויים ליראות בעיקר מסחר טכני. גרמניה תזכה ככל הניראה למרבית תשומת הלב עם פירסום מדד המחירים ליצרן אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה ולהחליש מעט את הלחצים האינפלציונים. נקודה זו עשויה שלא להטיב עם האירו.

על אף נתונים חזקים על המשק הישראלי כשהאחרון מגיע משוק העבודה ומצביע על ירידתה של רמת האבטלה לכדי 6.6% בחודש נובמבר ממשיך השקל להחלש אל מול הדולר. הנתון האחרון מהווה אישור נוסף לחוזקה של הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה אשר באה לידי ביטוי בסיום שנה רביעית רצופה עם צמיחה הגבוהה מ 5.0%.

המשק הישראלי האטרקטיבי משך הון זר רב בשנים האחרונות עובדה אשר חיזקה משמעותית את המטבע הישראלי.אולם, חוסר היציבות בזירה הגלובלית והסנטימנט השלילי בבורסות העולם מרפה את ידי המשקיעים הזרים מסיכון ומוביל להחלשותו של השקל. הבורסה באחד העם פתחה את השבוע בצורה חיובית על אף הסגירות השליליות בבורסות אירופה וארה"ב ביום שישי אך לא מנע את המשך מגמת המכירות על השטר הישראלי.רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.800 פריצה של רמה זו עשויה להוביל את הזוג לכיוון 3.85, תמיכה מגיעה ב-3.7660.

נפט: סערה במיפרץ מקסיקו הביאה לסגירתם של טרמינלי יצוא והעלתה חששות כי יתכנו שיבושים בהספקה. מפרץ מקסיקו מהווה צינור הספקה מרכזי לארה"ב ולכן הגיב מחיר נפט בקפיצה מעל לרמת ה-90$ שוב. במקביל הכריז שר הנפט של קאטר כי אופ"ק לא צריכה להגדיל את מכסות היצור בפגישתה הקרובה בתחילת פברואר על אף מחירי הנפט הגבוהים. בורסת הסחורות של ניו יורק דיווחה על ירידה בכמות הפוזיות לקניה על הנפט מסוף השבוע האחרון. חוזה עתידי לחודש פברואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 89.70$ לחבית ב 07:20.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.