האירו ניחלש על רקע חששות מהאטה כלכלית
התגברות הלחצים להורדת ריבית על רקע צפיה כי הבטחון העסקי בגרמניה, ירד לשפל של שנתיים, במקביל להאטה בתעשיות היצור והשירותים מתמרצים את מכירתו של האירו. סוחרים ואנאליסטים רבים הפכו דוביים על האירו בתקופה האחרונה אך עדיין קיימת עדיפות לפוזציות הקניה על המטבע האירופי היחיד. האירו נסחר סביב הרמות של 1.4530 כנגד הדולר, 154.70 אל מול היין ו 0.7450 כנגד הסטרלינג ב 07:00 (GMT).
הדולר האוסטרלי פתח את השבוע כשהוא ניחלש אל מול העיקריים לאחר שמדד המחירים ליצרן התקבל נמוך מהצפי. הנתון הנמיך את הערכות להעלאת ריבית נוספת בתקופה הקרובה על רקע הירידה בלחצים האינפלציוניים. הציפיות עמדו על עליה של 1.1% בעוד הנתון הרשמי התקבל ברמה של 0.6%. הנתון הגיע לאחר שביום שישי ציין נגיד הבנק המרכזי האוסטרלי כי האינפלציה נותרת יחסית גבוהה בעוד אין כל הוכחות להשפעתו של משבר האשראי על הכלכלה האוסטרלית. הדולר האוסטרלי נסחר סביב הרמות של 0.8730 אל מול הדולר, 1.6655 אל מול האירו ו 93.15 אל מול היין ב-06:38 (GMT).
בהתקיים יום מרתין לוטר קינג בארה"ב צפויים מחזורי המסחר להיות נמוכים מהממוצע. בהעדר נתונים משמעותיים אנו צפויים ליראות בעיקר מסחר טכני. גרמניה תזכה ככל הניראה למרבית תשומת הלב עם פירסום מדד המחירים ליצרן אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה ולהחליש מעט את הלחצים האינפלציונים. נקודה זו עשויה שלא להטיב עם האירו.
על אף נתונים חזקים על המשק הישראלי כשהאחרון מגיע משוק העבודה ומצביע על ירידתה של רמת האבטלה לכדי 6.6% בחודש נובמבר ממשיך השקל להחלש אל מול הדולר. הנתון האחרון מהווה אישור נוסף לחוזקה של הכלכלה הישראלית בתקופה האחרונה אשר באה לידי ביטוי בסיום שנה רביעית רצופה עם צמיחה הגבוהה מ 5.0%.
המשק הישראלי האטרקטיבי משך הון זר רב בשנים האחרונות עובדה אשר חיזקה משמעותית את המטבע הישראלי.אולם, חוסר היציבות בזירה הגלובלית והסנטימנט השלילי בבורסות העולם מרפה את ידי המשקיעים הזרים מסיכון ומוביל להחלשותו של השקל. הבורסה באחד העם פתחה את השבוע בצורה חיובית על אף הסגירות השליליות בבורסות אירופה וארה"ב ביום שישי אך לא מנע את המשך מגמת המכירות על השטר הישראלי.רמת ההתנגדות הקרובה ניצבת ב-3.800 פריצה של רמה זו עשויה להוביל את הזוג לכיוון 3.85, תמיכה מגיעה ב-3.7660.
נפט: סערה במיפרץ מקסיקו הביאה לסגירתם של טרמינלי יצוא והעלתה חששות כי יתכנו שיבושים בהספקה. מפרץ מקסיקו מהווה צינור הספקה מרכזי לארה"ב ולכן הגיב מחיר נפט בקפיצה מעל לרמת ה-90$ שוב. במקביל הכריז שר הנפט של קאטר כי אופ"ק לא צריכה להגדיל את מכסות היצור בפגישתה הקרובה בתחילת פברואר על אף מחירי הנפט הגבוהים. בורסת הסחורות של ניו יורק דיווחה על ירידה בכמות הפוזיות לקניה על הנפט מסוף השבוע האחרון. חוזה עתידי לחודש פברואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 89.70$ לחבית ב 07:20.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
