לאחר הטעות: המעו"ף דווקא זינק בשיעור של כ -1%

טעויות בשלב הנעילה של אי.די.בי פיתוח גרמו להטיה זמנית של שערי הנעילה. כיל ריכזה מחזור אדיר וחזרה לרשום עליות. הפועלים רשמה עליה של 3.7%. אורמת בלטה בצד היורדות - השילה 3.6%

לאחר פתיחה שלילית בעקבות הירידות בשוקי חו"ל בסוף השבוע - השלימה הבורסה של ת"א מהפך באמצע היום וסגרה בעליות שערים. עם זאת, את עיקר תשומת הלב של הסוחרים בבורסה ריכזה דקת המסחר האחרונה - ההוראה השגויה במניית אי.די.בי פיתוח. המניה רשמה ירידה של 98% בגלל הוראה שגויה ומשכה את המעו"ף לירידה של 1.2% בסגירה. מספר דקות לאחר מכן תוקנה הטעות והשערים עודכנו - .

מעבר לכך, העיקה על השוק המגמה השלילית שנרשמה בסוף השבוע בוול סטריט, אולם מנגד, נתונים חיוביים הקשורים לשוק העבודה הישראלי הפיחו מעט אופטימיות בשוק. השבוע, נזכיר, פוקעות אופציות המעו"ף, מה שמגביר את התנודתיות בשוק.

המדדים המובילים בארה"ב כבר ירדו בכ-10% מתחילת השנה, והמגמה השלילית ללא ספק מעיקה על הבורסה המקומית ומקשה של אחד העם לבצע מהלך עליות מהותי. קשה למצוא אופטימים בארה"ב, והחששות הן כי החרפת משבר האשראי נמצאת מעבר לפינה וכי כלכלת ארה"ב תידרדר בסופו של דבר למיתון.

"השווקים צריכים שינוי רדיקלי - לא איזו תכנית סיוע טיפשית", אמר גורו המניות ג'ים קריימר בתגובה לתכנית הסיוע של הנשיא בוש. קריימר מזהיר כי החרפת המשבר תגיע כאשר 4 מבטחות האג"ח הגדולות בארה"ב יקרסו בקרוב - והדאו ג'ונס יצנח ב-2,000 נקודות. ()

נציין כי מחר (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום מרתין לות'ר קינג, אולם בשאר שוקי העולם יתנהל מסחר כרגיל.

בניגוד גמור להאטה הכלכלית בארה"ב, שוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין חוזק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה היום כי בחודש נובמבר 2007 ירד שיעור האבטלה בישראל ל-6.6% בלבד. רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי של בנק מזרחי-טפחות, ציין כי זהו נתון מרשים, אך באותה נשימה הזהיר כי הנתון עלול להעיד על לחצים אינפלציוניים הנוצרים במשק, מה שיחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. ()

המעו"ף עלה ב-0.99% ל-1,150 נקודות, ת"א 100 הוסיף כ-.1% ל-1,077 נקודות ורק התל-טק השתרך מאחור והשיל 1.95% ל-298 נקודות - שפל שלא נראה מאז אוקטובר 2003.

מניות במרכז

טבע בלטה היום בעליות לאחר שהודיעה בסוף השבוע על אישור FDA חדש לשיווק תרופת ה-Pravastatin Sodium במינון של 80 מ"ג. מדובר בתרופה לטיפול בכולסטרול אשר מכירותיה השנתיות נאמדות ב-173 מיליון דולר בארה"ב.

כיל השלימה גם היא מהפך: לאחר שנפלה בכ-10% בשני ימי המסחר האחרונים עלתה היום ב-2.96%. ברקע לירידות במניה בתקופה האחרונה ניצבות הנפילות במניות ענף החקלאות בכלל ובמניות הדשנים בפרט. "לפני יומיים יצא הדו"ח החודשי של פוטאש הקנדית (סימול: pot). לפי הדו"ח, המלאים של האשלג והפוספט רשמו עליה בחודש דצמבר וזאת לאחר שזמן רב שראינו רק ירידות במלאים. למעשה, מלבד חודשים פברואר ומארס, כל השנה ראינו ירידה במלאים", אמרה האנליסטית לימור גרובר מפסגות אופק.

חברת אל-אופ, החברה הבת של אלביט מערכות, זכתה לאחרונה בחוזים בהיקף של 40 מיליון דולר ממספר לקוחות לאספקת מערכות תצפית תרמית. כך הודיעה היום החברה לבורסה.

נייס מערכות ממשיכה להיסחר על רקע הודעתה כי conseco, חברת הביטוח מהמובילות בארה"ב עם מחזור של מיליארדי דולרים והנמנית ברשימת fortune 500, הרחיבה את סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה עם פתרון nice smartcenter אותו תטמיע בארבעה מוקדי שירות של החברה בארה"ב ומחוצה לה.

חיים כצמן ודורי סגל רכשו ביום חמישי מניות אורמת נוספות ב-2.5 מיליון שקל דרך חברת גזית שבשליטתם. כך דיווחה הבוקר אורמת לבורסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: