לאחר הטעות: המעו"ף דווקא זינק בשיעור של כ -1%
לאחר פתיחה שלילית בעקבות הירידות בשוקי חו"ל בסוף השבוע - השלימה הבורסה של ת"א מהפך באמצע היום וסגרה בעליות שערים. עם זאת, את עיקר תשומת הלב של הסוחרים בבורסה ריכזה דקת המסחר האחרונה - ההוראה השגויה במניית אי.די.בי פיתוח. המניה רשמה ירידה של 98% בגלל הוראה שגויה ומשכה את המעו"ף לירידה של 1.2% בסגירה. מספר דקות לאחר מכן תוקנה הטעות והשערים עודכנו -
מעבר לכך, העיקה על השוק המגמה השלילית שנרשמה בסוף השבוע בוול סטריט, אולם מנגד, נתונים חיוביים הקשורים לשוק העבודה הישראלי הפיחו מעט אופטימיות בשוק. השבוע, נזכיר, פוקעות אופציות המעו"ף, מה שמגביר את התנודתיות בשוק.
המדדים המובילים בארה"ב כבר ירדו בכ-10% מתחילת השנה, והמגמה השלילית ללא ספק מעיקה על הבורסה המקומית ומקשה של אחד העם לבצע מהלך עליות מהותי. קשה למצוא אופטימים בארה"ב, והחששות הן כי החרפת משבר האשראי נמצאת מעבר לפינה וכי כלכלת ארה"ב תידרדר בסופו של דבר למיתון.
"השווקים צריכים שינוי רדיקלי - לא איזו תכנית סיוע טיפשית", אמר גורו המניות ג'ים קריימר בתגובה לתכנית הסיוע של הנשיא בוש. קריימר מזהיר כי החרפת המשבר תגיע כאשר 4 מבטחות האג"ח הגדולות בארה"ב יקרסו בקרוב - והדאו ג'ונס יצנח ב-2,000 נקודות. (
נציין כי מחר (ב') לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום מרתין לות'ר קינג, אולם בשאר שוקי העולם יתנהל מסחר כרגיל.
בניגוד גמור להאטה הכלכלית בארה"ב, שוק העבודה הישראלי ממשיך להפגין חוזק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה היום כי בחודש נובמבר 2007 ירד שיעור האבטלה בישראל ל-6.6% בלבד. רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי של בנק מזרחי-טפחות, ציין כי זהו נתון מרשים, אך באותה נשימה הזהיר כי הנתון עלול להעיד על לחצים אינפלציוניים הנוצרים במשק, מה שיחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. (
המעו"ף עלה ב-0.99% ל-1,150 נקודות, ת"א 100 הוסיף כ-.1% ל-1,077 נקודות ורק התל-טק השתרך מאחור והשיל 1.95% ל-298 נקודות - שפל שלא נראה מאז אוקטובר 2003.
מניות במרכז
טבע בלטה היום בעליות לאחר שהודיעה בסוף השבוע על אישור FDA חדש לשיווק תרופת ה-Pravastatin Sodium במינון של 80 מ"ג. מדובר בתרופה לטיפול בכולסטרול אשר מכירותיה השנתיות נאמדות ב-173 מיליון דולר בארה"ב.
כיל השלימה גם היא מהפך: לאחר שנפלה בכ-10% בשני ימי המסחר האחרונים עלתה היום ב-2.96%. ברקע לירידות במניה בתקופה האחרונה ניצבות הנפילות במניות ענף החקלאות בכלל ובמניות הדשנים בפרט. "לפני יומיים יצא הדו"ח החודשי של פוטאש הקנדית (סימול: pot). לפי הדו"ח, המלאים של האשלג והפוספט רשמו עליה בחודש דצמבר וזאת לאחר שזמן רב שראינו רק ירידות במלאים. למעשה, מלבד חודשים פברואר ומארס, כל השנה ראינו ירידה במלאים", אמרה האנליסטית לימור גרובר מפסגות אופק.
חברת אל-אופ, החברה הבת של אלביט מערכות, זכתה לאחרונה בחוזים בהיקף של 40 מיליון דולר ממספר לקוחות לאספקת מערכות תצפית תרמית. כך הודיעה היום החברה לבורסה.
נייס מערכות ממשיכה להיסחר על רקע הודעתה כי conseco, חברת הביטוח מהמובילות בארה"ב עם מחזור של מיליארדי דולרים והנמנית ברשימת fortune 500, הרחיבה את סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה עם פתרון nice smartcenter אותו תטמיע בארבעה מוקדי שירות של החברה בארה"ב ומחוצה לה.
חיים כצמן ודורי סגל רכשו ביום חמישי מניות אורמת נוספות ב-2.5 מיליון שקל דרך חברת גזית שבשליטתם. כך דיווחה הבוקר אורמת לבורסה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
