הרפורמה בקרנות הנאמנות: Bizportal לוקח אתכם יד ביד
ענף קרנות הנאמנות עובר מהפכה משמעותית. הרשות לניירות ערך החליטה להעלות את רמת השקיפות של קרנות הנאמנות המוצעות לציבור והחל מה-31 לדצמבר 2007 החילה עליהן חוקים חדשים. כדי לעשות סדר במציאות החדשה שנוצרה, אנחנו מביאים בפניכם את עיקרי הרפורמה.
הנדבך הראשון אותו מציגה הרפורמה הוא, דיווח שיעורי החשיפה במניות ובמט"ח.הרשות מחייבת את קרנות הנאמנות לציין מהו פרופיל החשיפה המדוייק על פי סקאלות של דירוג. הסקאלה של דירוג המניות היא מ-0-6, כאשר ככל שהמספר גבוה יותר, החשיפה רבה יותר. סקאלת דירוג המט"ח היא בין 0-F. בדומה לסקאלת המניות ככל שהמספר גבוה יותר, כך החשיפה רבה יותר. להלן טבלה הממחישה את ההסבר:
נציין, כי חשיפה של מעל 100% אפשרית על ידי מכשירים נגזרים כגון אופציות ודומיהן.
השינוי השני אותו אנחנו רואים הוא 5 הקטגוריות החדשות. הסיווג הראשון הוא, הקרנות הכספית. קרן מסוג זה תוכל להשקיע רק במק"מים ואג"חים בעלי סיווג AA ומעלה (הסיווג נוגע רק לאג"חים) הנפדים בטווח זמן של עד 90 יום. הקרן מכונה כספית מכיון שמשקיעה את נכסיה רק בנכסים כספיים ותפקידה הוא לתת אלטרנטיבה למכשירי הפק"מ של הבנקים.
הסיווג השני הוא הקרנות הממונפות. קרנות המוגדרות ממונפת יכולה למנף עד 40% מנכסיהן. הסיווג השלישי הוא קרנות מחקות. קרנות המוגדרות בסיווג זה מחקות את תעודות הסל. הרעיון הוא לפשר גם לקרנות הנאמנות לחקות את מדדי הבורסה ולתת תחרות לתעודות הסל. אולי ההבדל שנראה כאן יגיע מכיוון דמי הניהול, אבל בינתיים אנחנו רואים כאן מלחמה שמשיבות קרנות הנאמנות לתעודות הסל.
הסיווג הרביעי הוא, אגד הקרנות. קרנות אלה מחוייבות להשקיע 70% מנכסיהן בקרנות נאמנות, אותן מנהל בית ההשקעות אשר בבעלותו אגד הקרנות. הסבר קצר, אם בית השקעות רוצה להשיק אגד קרנות, הוא מחוייב להשקיע 70% מנכסי קרנות אלו בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות עצמו.
הסיווג החמישי הוא קרנות ייחודיות. קרנות המאפשרות השקעה בקרנות גידור. נציין כי בארץ פועלות כיום מספר קרנות גידור, אך הם מאוד מוגבלות להשקעה על ידי המשקיע הפרטי. זאת מכיוון שהן דורשות השקעה ראשונית של כמה מאות אלפי שקלים לכל הפחות. בחו"ל קרנות הגידור משמשות כלי השקעה יותר פופולרי ולכן גמישות ההשקעה בהן היא יותר רחבה.
בנוסף, הגבילה הבורסה את שינוי המדיניות של קרנות הנאמנות. מעתה יכולות קרנות הנאמנות לשנות את מדיניות השקעתן כל שנה ולא פחות מכך. במציאות שהיתה קיימת, יכל מנהל הקרנות לשנות את מדיניות ההשקעה בהתאם להלך הרוח השורר בשוק.
שינוי נוסף הוא, פרסום סטיית התקן. מהיום מחוייבות קרנות הנאמנות לפרסם את סטיית התקן בכל פרסום שיוצא. זאת בניגוד למציאות שהיתה קיימת בשוק עד היום, בה יכל מנהל הקרן לבחור אם לפרסם את סטיית התקן במידה והיתה לרוחו וכמובן נמוכה ביחס לסטיית התקן של הקרנות האחרות.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.79% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
כטב"ם איתן (חיל אוויר)גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.
