הרפורמה בקרנות הנאמנות: Bizportal לוקח אתכם יד ביד
ענף קרנות הנאמנות עובר מהפכה משמעותית. הרשות לניירות ערך החליטה להעלות את רמת השקיפות של קרנות הנאמנות המוצעות לציבור והחל מה-31 לדצמבר 2007 החילה עליהן חוקים חדשים. כדי לעשות סדר במציאות החדשה שנוצרה, אנחנו מביאים בפניכם את עיקרי הרפורמה.
הנדבך הראשון אותו מציגה הרפורמה הוא, דיווח שיעורי החשיפה במניות ובמט"ח.הרשות מחייבת את קרנות הנאמנות לציין מהו פרופיל החשיפה המדוייק על פי סקאלות של דירוג. הסקאלה של דירוג המניות היא מ-0-6, כאשר ככל שהמספר גבוה יותר, החשיפה רבה יותר. סקאלת דירוג המט"ח היא בין 0-F. בדומה לסקאלת המניות ככל שהמספר גבוה יותר, כך החשיפה רבה יותר. להלן טבלה הממחישה את ההסבר:
נציין, כי חשיפה של מעל 100% אפשרית על ידי מכשירים נגזרים כגון אופציות ודומיהן.
השינוי השני אותו אנחנו רואים הוא 5 הקטגוריות החדשות. הסיווג הראשון הוא, הקרנות הכספית. קרן מסוג זה תוכל להשקיע רק במק"מים ואג"חים בעלי סיווג AA ומעלה (הסיווג נוגע רק לאג"חים) הנפדים בטווח זמן של עד 90 יום. הקרן מכונה כספית מכיון שמשקיעה את נכסיה רק בנכסים כספיים ותפקידה הוא לתת אלטרנטיבה למכשירי הפק"מ של הבנקים.
הסיווג השני הוא הקרנות הממונפות. קרנות המוגדרות ממונפת יכולה למנף עד 40% מנכסיהן. הסיווג השלישי הוא קרנות מחקות. קרנות המוגדרות בסיווג זה מחקות את תעודות הסל. הרעיון הוא לפשר גם לקרנות הנאמנות לחקות את מדדי הבורסה ולתת תחרות לתעודות הסל. אולי ההבדל שנראה כאן יגיע מכיוון דמי הניהול, אבל בינתיים אנחנו רואים כאן מלחמה שמשיבות קרנות הנאמנות לתעודות הסל.
הסיווג הרביעי הוא, אגד הקרנות. קרנות אלה מחוייבות להשקיע 70% מנכסיהן בקרנות נאמנות, אותן מנהל בית ההשקעות אשר בבעלותו אגד הקרנות. הסבר קצר, אם בית השקעות רוצה להשיק אגד קרנות, הוא מחוייב להשקיע 70% מנכסי קרנות אלו בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות עצמו.
הסיווג החמישי הוא קרנות ייחודיות. קרנות המאפשרות השקעה בקרנות גידור. נציין כי בארץ פועלות כיום מספר קרנות גידור, אך הם מאוד מוגבלות להשקעה על ידי המשקיע הפרטי. זאת מכיוון שהן דורשות השקעה ראשונית של כמה מאות אלפי שקלים לכל הפחות. בחו"ל קרנות הגידור משמשות כלי השקעה יותר פופולרי ולכן גמישות ההשקעה בהן היא יותר רחבה.
בנוסף, הגבילה הבורסה את שינוי המדיניות של קרנות הנאמנות. מעתה יכולות קרנות הנאמנות לשנות את מדיניות השקעתן כל שנה ולא פחות מכך. במציאות שהיתה קיימת, יכל מנהל הקרנות לשנות את מדיניות ההשקעה בהתאם להלך הרוח השורר בשוק.
שינוי נוסף הוא, פרסום סטיית התקן. מהיום מחוייבות קרנות הנאמנות לפרסם את סטיית התקן בכל פרסום שיוצא. זאת בניגוד למציאות שהיתה קיימת בשוק עד היום, בה יכל מנהל הקרן לבחור אם לפרסם את סטיית התקן במידה והיתה לרוחו וכמובן נמוכה ביחס לסטיית התקן של הקרנות האחרות.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
