השקל מפגין עוצמה וממשיך להתחזק
השטר הישראלי מפגין הופעה מרשימה ומתחזק זה השבוע השלישי כנגד סל המטבעות. השקל ממשיך להינות מזרמי ביקוש בלתי פוסקים שדוחפים אותו לשיא של יותר 9 שנים וחצי עם התחזקות של יותר מ 12.5% בחמישה חודשים בלבד. ביום שישי סגר השקל סביב 3.8120 רמה שלא נרשמה מאז ספטמבר 1998.
המניע העיקרי לעוצמתו של השטר הישראלי נותר חולשתו הגלובלית של ההדולר האמריקאי, נתונים מאכזבים מכיוונה של ארה"ב מחלישים את הדולר אל מול האירו וכן כנגד שאר המטבעות המובילים. חולשתו של הדולר בעולם ניכרת בין היתר גם אל מול השקל.
משחק של ריביות- כידוע ההון זורם בעקבות תשואות במילים אחרות, הכסף מחפש ריבית גבוהה. משוואה זו הינה כלי מרכזי בהבנת יחסי הכוחות בין מטבעות, לדוגמא השקל נהנה מ 4.0% בלבד בזמן שעבור הדולר נקבל 4.25% , כמובן שלנתונים אלה יש להוסיף את אלמנט הצפיות. בעוד בארץ הורדת ריבית אינה כלל על הפרק אלא אפילו להיפך, בארה"ב מרבית הסיכויים הם לחיתוך של רבע עד כחצי אחוז בריבית בחודשים הקרובים. נוסיף לכך שהמשק הישראלי מציג קצב צמיחה גבוה מ 5.0% ולמשקיעים אין סיבה ממשית להחליף שקלים בדולרים, יותר מכך, גל הקניות של השקל עדיין צובר תאוצה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
