איגרות חוב ממשלתיות בעולם
שבוע של ירידת תשואות לאורך כל העקום בארה"ב. בתחילת השבוע נרשמה ירידה חדה בתשואות אג"ח עם פרסום דו"חות שלילים של חברות מתחום הפיננסים, בהמשך השבוע התמתנה ירידת התשואות לאחר שהתברר שהבנק המרכזי נקט במספר צעדים לאספקת נזילות לשווקים. בסיכום שבועי ירדה תשואת האיגרות בעלות שנתיים לפדיון ב- 12 נקודות בסיס לרמה של 3.19% ואילו מתשואת האיגרות בעלות 10 שנים לפדיון נגרעו 7 נקודות בסיס והן סגרו את השבוע ברמה של 4.17%.
בתחילת השבוע הוסיפו להתפרסם דו"חות שלילים של מוסדות פיננסים בארה"ב. כך, דיווחו בנקי ההשקעות Morgan Stanley ו- Bear Stearns על הפסד רבעוני של 9.4 ו- 1.9 מיליארד $ בהתאמה, כתוצאה מהשקעתם בנכסים מגובי משכנתאות. המשקיעים החוששים שמצבו של מגזר הפיננסים ישפיע לשלילה על שאר המשק מיהרו לרכוש אג"ח ממשלתיות הנחשבות לנכס סולידי ובכך העלו את מחירן והקטינו את תשואתן.
בהמשך השבוע התהפכה המגמה לאחר שהבנק המרכזי סיפק באמצעות מספר מכרזים, סכום כולל של 64 מיליארד דולר, כהלוואות לזמן קצר על מנת לפתור את בעיית הנזילות בשווקים ואף הודיע שימשיך במכרזים אלו ככל שיידרש. צעדיו של הבנק גרמו לרגיעה בשווקים ולהורדת ריבית הליבור בדולרים לתקופה של 3 חודשים לרמה של 4.86%, לאחר שכבר הגיעה ל- 5.15% מוקדם יותר החודש. יחד עם זאת יש לזכור שמצוקת האשראי עדיין שרירה וקיימת ולראייה המרווח הממוצע בין אותה ריבית ליבור לשיעור הריבית המוניטארית של הבנק המרכזי שעמד מתחילת העשור על ממוצע יומי של 19 נקודות בסיס, עומד כיום על 61 נקודות בסיס.
הנתונים המאקרו-כלכליים שהתפרסמו השבוע ממשיכים להיות מעורבים ומשפיעים בכיוונים מנוגדים על רמת התשואות. מחד ענף הנדל"ן ממשיך להפגין חולשה ומושך את התשואות כלפי מטה ומאידך הצריכה ממשיכה להפגין איתנות ותומכת ברמת התשואות. כך, התחלות ואישורי הבנייה ב-12 החודשים שקדמו לנובמבר עמדו על 1.18 ו-1.15 מיליון בהתאמה, הרמות הנמוכות ביותר מאז שנת 1993. לעומת זאת ובעיקר הודות להתגברות הקניות שלפני חג המולד, הצריכה הפרטית בחודש נובמבר עלתה בשיעור של 1.1%, קצב הגידול המהיר ביותר זה שנתיים.
חדשות שליליות נוספות הגיעו מכיוון מדד מחירי הצריכה הפרטית, ליבה, שעלה בחודש נובמבר בקצב שנתי של 2.2% וחצה בכך לראשונה מאז חודש אפריל השנה, את הרף העליון הבלתי רשמי של הבנק המרכזי העומד על 2%. נתון זה הגדיל את ההסתברות כי הבנק המרכזי לא יוריד את הריבית פעם נוספת במהלך ישיבתו הבאה ב- 30 בינואר ולפיכך החוזים העתידים על ריבית הפד נותנים כיום 80% להורדת ריבית של 4% במהלך הישיבה הבאה, לעומת סיכויים של 92% לפני שבוע.
רמת התשואות הנוכחית תואמת את קו הפחתות הריבית המתון בו אנו מאמינים ומהווה נקודת כניסה נוחה יותר לשוק למשקיעים סולידיים, החוששים מהשקעה בשוקי המניות בעת הזאת. יחד עם זאת אנו ממליצים להתרכז בטווחים הקצרים, שכן אנו סבורים כי המסחר בשבועות הקרובים עתיד להיות תנודתי בלא רווחי הון משמעותיים. השבוע בשל חופשת חג המולד לא יתקיים מסחר ביום שלישי והמסחר ביום שני יסתיים מוקדם מהרגיל.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS) ועומדות כעת על כ- 2.12% בטווחים הקצרים (2.16% לפני שבוע) ו- 2.35% בארוכים (2.34% לפני שבוע). שיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, עומד על 4.3%. למרות מגמה צפויה של האטה כלכלית, אנו סבורים שרמת האינפלציה עדיין תהיה גבוהה יותר מהציפיות הנוכחיות ולפיכך שהשקעה ב- TIPS הקצרים עדיין מעניינת.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
.jpg "מאנדיי ערן זינמן רועי מן - צילום: נתנאל טוביאס")