מה עושה מי שנמאס לו ממניות?
אחרי כמה שנים של גאות מבורכת בשוק ההון, כבר שומעים עליהן בכל מקום. מניות. קשה להמעיט בתדמיתן הסקסית והמושכת. ברגע שהשווקים גואים, כל אחד מכיר איזה שם של מניה אחת לפחות. הן תורמות לתחושת העושר של כל המתעשרים החדשים, בגל הגאות הנוכחית בבורסה המקומית. אך אחרי תקופה ארוכה כל כך של גאות, מקבלים רבים ב"ציבור" הרחב תחושה מעקצצת ומעצבנת של "למה אני לא בפנים?". קשה לראות את המסיבה מבחוץ, וכשהבורסה דוהרת למעלה, קשה עוד יותר מתי לאזור אומץ ולהיכנס פנימה.
זה הזמן להקדיש כמה מילים למי שמעדיף להתנזר משוק המניות. לאחרונה ניגש אלי חבר ותיק ששאל אותי לשלומי, וצירף לשאלה גם את שאלת "ומה שלום הבורסה". כן, הוא גם החל להתעניין בתחום הזה שנקרא "מניות", הוא אמר. אבל הוא חושש להכנס. מצד אחד הוא מביט בהן מטפסות, מדשדשות, מתאמצות, ומצד שני הוא חושב – להכנס? לקנות ביוקר? להביט לטווח ארוך? כמובן, שכל מקרה הוא לגופו, ואנשים צריכים להגיע להחלטה מושכלת מול הצרכים של עצמם. אבל הנה כמה נקודות למי שרוצה להתאפק ולא להכנס.
1. תזמון הכניסה לשוק חשוב גם כן. זה נכון שכדאי לקנות מניות לטווח ארוך. אפילו ארוך מאוד. ככל שמביטים לטווחי זמן יותר ארוכים, ובתנאי שבוחרים ב"סוסים מנצחים" שמביאים קבלות על פני שנים, תחום המניות הוא אטרקטיבי. אבל קחו את מדד הנאסד"ק. מי שבחר להכנס בחודש מאי 2000, כשהיה ברמה גבוהה בהרבה מ-5,000 הנקודות, האם 7 שנים מאז הן לא טווח ארוך מספיק בכדי שיבין שיעברו עוד כמה שנים טובות עד שיכסה את ההפסד שלו?
2. קשה שלא להשקיע במניות. הן תמיד מוצאות דרך "להתפלח" לתיק ההשקעות שלנו. חושבים שאין לכם מניות? תבדקו שוב. מה קורה בקרן הפנסיה / קרן ההשתלמות / קופת הגמל שלכם? הן שיקליות לחלוטין? אתם בטוחים בכך? האם אין רכיב מנייתי בקרן הנאמנות שלכם? אתם בטוחים שהשם הסולידי של הקרן הוא תעודת ביטוח לכך שאין שם מניות?
3. יש דברים יותר תנודתיים ממניות. גם מטבעות, סחורות ואגרות חוב עלולים להיות תנודתיים. לא כל מה שמצטייר כסולידי הוא אכן כזה. גם אם נניח שהדברים הסולידיים ביותר הם פיקדונות שקליים, משמעות הדבר היא חשיפה מירבית לשקל. פיחות חד בערכו או זינוק אינפלציוני הם סכנה אימתנית שעלולה לצוץ. בקיץ האחרון ראינו התעוררות לרגע של האינפלציה שפגעה קשות ברווחי רוב החברות בבורסה ברבעון השלישי. הסכנות לערך הריאלי של ההשקעה שלנו אורבות מכל פינה, ולפעמים מניה היא דווקא הדבר ה"ריאלי" ששומר על ערך השוק שלו.
4. לא רוצים מניות או בעצם – לא רוצים תנודתיות? כשאומרים מניות מתכוונים למניות של חברות ציבוריות. אבל בעצם, החשש לא אחת הוא ממניות שהמסחר היומי בהן הוא תנודתי מאוד ולא יציב. דווקא מניות של חברות קטנות אך יציבות יחסית, עם עושה שוק ועתיד עסקי מבטיח, הן מקום שיכול להוות מקלט בטוח יותר, נניח ממניות סופר-נזילות וציבוריות. מקרה מניית וריפון הזכיר לרבים שלא לעולם חוסן, וכשחברה היא ציבורית (מוחזקת בשיעור מהותי על ידי הציבור), יום הפקודה עלול להיות מפתיע ומכאיב.
5. קופצים מהר מדי למים העמוקים. זו אחת הנטיות של רבים מאיתנו. לקפוץ למים העמוקים. רוצים להכנס לבורסה, ושוכחים ששוחים שם הרבה כרישים אימתניים. למה לקפוץ ישר לאוקינוס, אפשר להתחיל בללמוד שחייה. כלומר, להכיר את שוק ההון / שוק המניות וכו'. ככל שמעמיקים ולומדים את התחום מגלים חלק מהכללים והמסורות הנהוגות בו וכך מבצעים החלטות מושכלות יותר.
מי שנמאס לו לשמוע ממניות, והוא מעדיף להשקיע באלטרנטיבות בטוחות יותר, יכול תמיד לחפש אותן ולמצוא לו את הנישה שלו. לא חייבים להשקיע במניות בכדי להיכנס לשוק ההון, אבל במשהו רצוי כן להשקיע, כי המשמעות של כסף בפיקדון יכולה להיות קשה מנשוא לרבים מאיתנו. וכדי להגמל מהתחושה הזאת, שהכסף לא עושה כלום, רצוי לפחות למצוא את דרך הביניים לפתרונות נוכחים לעיכול. דרכים כאלה קיימות, צריך רק לחפש.
ָ חזי שטרנליכט משמש בתפקיד יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו: המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאחרונה לאור בהוצאת מודן.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
