עורך פורצ'ן ל-Bizportal: "הצמיחה תגיע מברזיל ורוסיה"

רוברט פרידמן, מדבר על אפשרות של מיתון בארה"ב ואומר - "גם אם הכלכלה האמריקאית תדחף למיתון, היא תגרע אולי 1% מהצמיחה העולמית אבל סין צפויה להיפגע מכך וגם ישראל". וגם - למה אין חברות ישראליות בדירוג המפורסם של 500 הגדולות?
ישראל הס |

רוברט פרידמן, עורך כתב העת היוקרתי פורצ'ן, הגיע לישראל לרגל ועידת העסקים של גלובס שנערכה השבוע, אז תפסנו אותו לשיחה. הפורצ'ן, בין היתר, מדרג גם את 500 החברות הגדולות ביותר בעולם על פי הכנסותיה ולכן בראיון מרענן, ספגנו מפרידמן את השקפת עולמו בנוגע לחברות הענק העולמיות.

(ש) האם בעקבות המשבר העולמי אתה רואה את חברות הענק גדלות פחות בשנה הקרובה?

(ת) משבר הסאב-פריים פגע בהרבה חברות פיננסיות, לדוגמא מריל לינץ' וסיטי גרופ שמחקו 8 מיליארד כל אחת. בסיטיגרופ מדברים על מחיקות של עוד 6 מיליארד דולר לפני סוף השנה. סיטי גרופ ממוקמת כאחת מ-20 החברות הגדולות בעולם ולכן אני חושב שהחברה תשרוד.

ישנו כמובן גם את משבר הדיור, הפוגע בחברות הבנייה. מעבר לחברות הפיננסים והבנייה אינני רואה את השפעת המשבר על חברות ממגזרים אחרים במשק. לעומת זאת, מה שיש לדאוג לגביו הוא ההשפעה של המשבר על הצרכנים האמריקנים, המהווים 70% מסך כלכלת ארה"ב והם מהווים מנוע צמיחה עיקרי לכלכלה העולמית בכלל.

(ש) האם בעקבות תשואת היתר של השווקים המתעוררים, אנחנו צפויים לראות בעתיד הקרוב יותר חברות אסיאתיות הנכנסות למדד 500 החברות הגדולות?

(ת) כן, אנחנו בהחלט צפויים לראות כניסה של חברות מהשווקים המתעוריים. ב-1995, השנה בה השקנו לראשונה את מדד פורצ'ן, היו לנו רק 3 חברות סיניות שנכללו במדד. השנה יש לנו 24 חברות סיניות במדד וצפויות להיכנס בין 2-3 חברות סיניות כל שנה. אנחנו עדיין לא רואים חברות הודיות שלוקחות חלק במדד פורצ'ן אבל חברות רוסיות, אנחנו צפויים לראות יותר בשנים הבאות, וזאת בשל יצרניות הברזל והנפט הגדולות הפועלות במדינה זו, כתוצאה מכל אלו, אנחנו צפויים לראות קיטון בחברות האמריקאיות במדד.

היום שאל אותי קורא ישראלי למה אין אף חברה ישראלית במדד פורצ'ן ועניתי לו שהבעיה היא שאף חברה ישראלית לא מגיעה להכנסות של 14.8 מיליארד דולר, הרף המינימאלי לכניסה למדד בשנת 2007. (נציין כי ההכנסה הצפויה של טבע לשנת 2008 עומדת על 10.39 מיליארד דולר).

(ש) אנחנו רואים שמרבית חומרי הגלם מגיעים מיבשת אפריקה. האם אנחנו צפויים לראות חברות אפריקאיות נכנסות למדד פורצ'ן במאה הנוכחית?

(ת) במאה ה-21 אנחנו צפויים לראות הרבה ייצוא שיגיע מאפריקה, אבל היבשת תמשיך להידפק, פעם זה היה על ידי אירופה והיום זה על ידי יבשת אסיה, הלוקחות לאפריקה את כל המשאבים. באפריקה ישנה שליטה בלעדית של המדינה על המשאבים הטבעיים, רוב ההכנסות המגיעות ממכירת נפט, נחושת או סחורות אחרות הולכות לכיסו של מישהו פרטי או כשוחד לממשלה.

יוצאת דופן בעניין זה היא מדינת דרום אפריקה, מדינה בעלת חברות כרייה גדולות וכלכלה מפותחת.

בניגריה למשל, יש יותר נפט מאשר בכל מדינה אפריקאית אחרת אבל בעיר הבירה לגוס לא יכולים להשאיר את האורות דולקים אחרי רדת החשיכה בשל חוסר פיתוח של תשתיות חשמל. לניגריה יש כמות אוכלוסיה הגדולה פי 3 מאשר של מדינת דרום אפריקה אבל יכולות אספקת החשמל שלה פחותות בפי 10 מאשר משל דרום אפריקה וזאת מכיוון שכל הכסף המגיע מהנפט נגנב והולך לחשבונות בנק פרטיים. מסיבות אלה לאפריקה יש עוד דרך ארוכה עד אשר יכנסו חברות מהיבשת למדד.

לעומת זאת, לברזיל יש הרבה חברות בתחום הסחורות שעובדות בצורה מאוד יעילה. אני רואה כיום חברות ברזילאיות במדד ואנחנו צפויים לראות עוד חברות ברזילאיות נכנסות למדד בשנה הקרובה. ככלל, ניתן לראות כי הרבה חברות מברזיל ומרוסיה יהיו דומיננטיות לאחר החברות הסיניות.

(ש)האם אנחנו צפויים לראות ירידה בכמות חברות הפיננסים במדד פורצ'ן בעקבות השנה הקשה שעברה על חברות אלו?

(ת)למרות הפגיעה החזקה שספגו מספר חברות כמו מריל לינץ', לחברות הפיננסים ישנו חוסן רב. שווקי ההון עזרו להם בתקופה האחרונה כאשר הם טיפסו לשיאים חדשים והרבה כסף זרם לבורסות העולם מהציבור. כיום ישנם שווקים מתפתחים כגון סין והודו והברוקרים האמריקאים פועלים גם בהם ובכך מפזרים את סיכוניהם.

(ש) האם אתה סבור שאנחנו הולכים לקראת מיתון עולמי?

(ת) הצמיחה העולמית עמדה ב-3 השנים האחרונות על כ-5% לשנה, גם אם הכלכלה האמריקאית תידחף למיתון, היא יכולה לגרום לירידה של 1%, בשיעור הצמיחה העולמי, במצב הכי גרוע, אבל לא למיתון.

במידה וארה"ב תיכנס למיתון, סין תהייה אחת מהנפגעות וזאת בשל העובדה שהיא מייצאת הרבה לארה"ב, השוק בהודו פגיע הרבה פחות מאשר השוק הסיני. אבל לעומת זאת ישראל, בעלת יצוא אדיר לארה"ב, צפויה להיפגע מאוד. בכדי להגן על הכלכלה שלכם אתם חייבים לגוון את המסחר שלכם גם למדינות נוספות. ישראל חייבת למצוא 'שותפים' חדשים (מדינות חדשות) ולפתח מסחר איתם, כדוגמת הודו ומדינות אפריקה. כרגע, מדינת ישראל תלויה בארה"ב פוליטית, צבאית וכלכלית ומצב זה לא בריא.

(ש) מאיזה סקטורים במשק יגיעו החברות אשר ירכיבו את מדד פורצ'ן 2008?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".