עורך פורצ'ן ל-Bizportal: "הצמיחה תגיע מברזיל ורוסיה"
רוברט פרידמן, עורך כתב העת היוקרתי פורצ'ן, הגיע לישראל לרגל ועידת העסקים של גלובס שנערכה השבוע, אז תפסנו אותו לשיחה. הפורצ'ן, בין היתר, מדרג גם את 500 החברות הגדולות ביותר בעולם על פי הכנסותיה ולכן בראיון מרענן, ספגנו מפרידמן את השקפת עולמו בנוגע לחברות הענק העולמיות. (ש) האם בעקבות המשבר העולמי אתה רואה את חברות הענק גדלות פחות בשנה הקרובה? (ת) משבר הסאב-פריים פגע בהרבה חברות פיננסיות, לדוגמא מריל לינץ' וסיטי גרופ שמחקו 8 מיליארד כל אחת. בסיטיגרופ מדברים על מחיקות של עוד 6 מיליארד דולר לפני סוף השנה. סיטי גרופ ממוקמת כאחת מ-20 החברות הגדולות בעולם ולכן אני חושב שהחברה תשרוד. ישנו כמובן גם את משבר הדיור, הפוגע בחברות הבנייה. מעבר לחברות הפיננסים והבנייה אינני רואה את השפעת המשבר על חברות ממגזרים אחרים במשק. לעומת זאת, מה שיש לדאוג לגביו הוא ההשפעה של המשבר על הצרכנים האמריקנים, המהווים 70% מסך כלכלת ארה"ב והם מהווים מנוע צמיחה עיקרי לכלכלה העולמית בכלל. (ש) האם בעקבות תשואת היתר של השווקים המתעוררים, אנחנו צפויים לראות בעתיד הקרוב יותר חברות אסיאתיות הנכנסות למדד 500 החברות הגדולות? (ת) כן, אנחנו בהחלט צפויים לראות כניסה של חברות מהשווקים המתעוריים. ב-1995, השנה בה השקנו לראשונה את מדד פורצ'ן, היו לנו רק 3 חברות סיניות שנכללו במדד. השנה יש לנו 24 חברות סיניות במדד וצפויות להיכנס בין 2-3 חברות סיניות כל שנה. אנחנו עדיין לא רואים חברות הודיות שלוקחות חלק במדד פורצ'ן אבל חברות רוסיות, אנחנו צפויים לראות יותר בשנים הבאות, וזאת בשל יצרניות הברזל והנפט הגדולות הפועלות במדינה זו, כתוצאה מכל אלו, אנחנו צפויים לראות קיטון בחברות האמריקאיות במדד. היום שאל אותי קורא ישראלי למה אין אף חברה ישראלית במדד פורצ'ן ועניתי לו שהבעיה היא שאף חברה ישראלית לא מגיעה להכנסות של 14.8 מיליארד דולר, הרף המינימאלי לכניסה למדד בשנת 2007. (נציין כי ההכנסה הצפויה של טבע לשנת 2008 עומדת על 10.39 מיליארד דולר). (ש) אנחנו רואים שמרבית חומרי הגלם מגיעים מיבשת אפריקה. האם אנחנו צפויים לראות חברות אפריקאיות נכנסות למדד פורצ'ן במאה הנוכחית? (ת) במאה ה-21 אנחנו צפויים לראות הרבה ייצוא שיגיע מאפריקה, אבל היבשת תמשיך להידפק, פעם זה היה על ידי אירופה והיום זה על ידי יבשת אסיה, הלוקחות לאפריקה את כל המשאבים. באפריקה ישנה שליטה בלעדית של המדינה על המשאבים הטבעיים, רוב ההכנסות המגיעות ממכירת נפט, נחושת או סחורות אחרות הולכות לכיסו של מישהו פרטי או כשוחד לממשלה. יוצאת דופן בעניין זה היא מדינת דרום אפריקה, מדינה בעלת חברות כרייה גדולות וכלכלה מפותחת. בניגריה למשל, יש יותר נפט מאשר בכל מדינה אפריקאית אחרת אבל בעיר הבירה לגוס לא יכולים להשאיר את האורות דולקים אחרי רדת החשיכה בשל חוסר פיתוח של תשתיות חשמל. לניגריה יש כמות אוכלוסיה הגדולה פי 3 מאשר של מדינת דרום אפריקה אבל יכולות אספקת החשמל שלה פחותות בפי 10 מאשר משל דרום אפריקה וזאת מכיוון שכל הכסף המגיע מהנפט נגנב והולך לחשבונות בנק פרטיים. מסיבות אלה לאפריקה יש עוד דרך ארוכה עד אשר יכנסו חברות מהיבשת למדד. לעומת זאת, לברזיל יש הרבה חברות בתחום הסחורות שעובדות בצורה מאוד יעילה. אני רואה כיום חברות ברזילאיות במדד ואנחנו צפויים לראות עוד חברות ברזילאיות נכנסות למדד בשנה הקרובה. ככלל, ניתן לראות כי הרבה חברות מברזיל ומרוסיה יהיו דומיננטיות לאחר החברות הסיניות. (ש)האם אנחנו צפויים לראות ירידה בכמות חברות הפיננסים במדד פורצ'ן בעקבות השנה הקשה שעברה על חברות אלו? (ת)למרות הפגיעה החזקה שספגו מספר חברות כמו מריל לינץ', לחברות הפיננסים ישנו חוסן רב. שווקי ההון עזרו להם בתקופה האחרונה כאשר הם טיפסו לשיאים חדשים והרבה כסף זרם לבורסות העולם מהציבור. כיום ישנם שווקים מתפתחים כגון סין והודו והברוקרים האמריקאים פועלים גם בהם ובכך מפזרים את סיכוניהם. (ש) האם אתה סבור שאנחנו הולכים לקראת מיתון עולמי? (ת) הצמיחה העולמית עמדה ב-3 השנים האחרונות על כ-5% לשנה, גם אם הכלכלה האמריקאית תידחף למיתון, היא יכולה לגרום לירידה של 1%, בשיעור הצמיחה העולמי, במצב הכי גרוע, אבל לא למיתון. במידה וארה"ב תיכנס למיתון, סין תהייה אחת מהנפגעות וזאת בשל העובדה שהיא מייצאת הרבה לארה"ב, השוק בהודו פגיע הרבה פחות מאשר השוק הסיני. אבל לעומת זאת ישראל, בעלת יצוא אדיר לארה"ב, צפויה להיפגע מאוד. בכדי להגן על הכלכלה שלכם אתם חייבים לגוון את המסחר שלכם גם למדינות נוספות. ישראל חייבת למצוא 'שותפים' חדשים (מדינות חדשות) ולפתח מסחר איתם, כדוגמת הודו ומדינות אפריקה. כרגע, מדינת ישראל תלויה בארה"ב פוליטית, צבאית וכלכלית ומצב זה לא בריא. (ש) מאיזה סקטורים במשק יגיעו החברות אשר ירכיבו את מדד פורצ'ן 2008? (ת) הדחיפה הגדולה השנה תגיע מכיוון חברות הסחורות, חברות כמו חברת הכרייה האוסטרלית BHP וחברת Rio Tinto. חברות הסחורות ובמיוחד הנפט יגדילו את חלקן במדד, אם מחיר המכירה שלך גדל בפי 2 בשנה אין לך דבר טוב מכך.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
