2008 השנה של הדולר האמריקאי

מחפש מה לעשות עם הדולר? תרשום את המשפט הבא "השטר הירוק עתיד לחזור למרכז העיניינים ולתפוס את מרכז הבמה עם תיקון חד שיחזק אותו באופן משמעותי כנגד מרבית המטבעות העיקריים"

מחפש מה לעשות עם הדולר? תרשום את המשפט הבא "השטר הירוק עתיד לחזור למרכז העינניים ולתפוס את מרכז הבמה עם תיקון חד שיחזק אותו באופן משמעותי כנגד מרבית המטבעות העיקריים". נכון, רק לפני מס' שבועות נגע הדולר ברמת השפל של כל הזמנים 1.4960 אל מול האירו, אפשר להניח שהאירו החזק ינסה לבחון רמות אלה שוב בחודשים הקרובים אך התיקון שיחזיר למשקיעים את האמון בשטר הירוק עשוי לסחוף אותו אל עבר 1.30 כנגד האירו עד סוף 2008, רמות שלא נרשמו מאז פברואר 07'.

הריבית בארה"ב כיום בשיעור של 4.5% עם צפיה לחיתוך נוסף של 0.25% שכבר מגולם בערכו , אך אין להתעלם מהעובדה שהערכות רבות גורסות כי יבוא קיצוץ חד יותר של 0.5%, תסריט זה יסגור את פער הריביות בין הדולר והאירו כששניהם יהיו ב 4.0%. במדנות שונות בעלום אנו עדים לגל של קיצוצי ריבית ולראיה, בריטניה וקנדה שחתכו ריבית במפתיע וכן מדינות נוספות שדוחקות בבנקים המרכזיים להרחבה מוניטרית.

"משחק הריביות" מביא את הריבית בארה"ב לרמות נמוכות ויש הטוענים שלא בצדק, הריבית ללא ספק מוצאת תחתית השבוע, מה שמוביל מיד למסקנה המתבקשת: מכאן שיעור הריבית יכול רק לטפס!! ואת זאת יודעים משקיעים רבים איגודים פיננסים מוסדיים ובתי השקעות רבים ברחבי העולם, הביקוש לשטר האמריקאי גובר בעיקר כשימוש לטווח ארוך ושילובו בתיק הנכסים צובר תאוצה.

לא לשכוח! שנת 2008 הינה שנת בחירות ולאוהבים סטטיסטיקה להלן נתון מעניין, לאורך השנים נוטה הדולר להתחזק בשנת בחירות. לאפקט פסיכולוגי זה ישנן מס' סיבות, הלאומיות מתחזקת וכמובן האינטרס של השלטון לחזק את הבטחון הכלכלי ולהגדיל את כח הקניה של האזרחים רגע לפני שאלה משלשלים את הכרעתם בקלפיות. לא לשכוח מערכת בחירות זו הינן מהמעניינות שכן קיימת אפשרות ממשית למהפך שלטוני במקרה שבו הדמוקרטים יקבלו את מטה ההנהגה לידיהם.

השינוי בהרכב הקונגרס וההנהגה לדמוקרטים זורע תקוות רבות בקרב המשקיעים, רוחות המלחמה יעלמו מהשטח הכוחות בעירק יארזו את הכלים בחזרה לביתם והכסף הרב שנשפך במלחמה הרחוקה יחזור לתוך הכלכלה האמריקאית, יש למהלך זה חשיבות גבוהה ועזרתו לדחיפת הכלכלה קדימה אינה מוטלת בספק.

על הדולר ונתונים כלכליים

קצב הצמיחה- הוא הנתון הכלכלי החשוב ביותר לאורך זמן. כעת, בארה"ב המשקיעים מפנים מבט לטווחי זמן ארוכים יותר ומאמינים בפוטנציאל הצמיחה הגלום בכלכלת ארה"ב, זאת לעומת גוש האירו שעשוי להאט באופן יחסי בשנת 2008.

ארה"ב מייצגת מעל לכ 0.25% מסה"כ התמ"ג העולמי והנטיה להתייחס בבטלה ליכולתה להתמודד עם המשברים הנוכחים ניראת לעיתים מופרכת. כבר בשבועיים האחרונים היינו עדים לרצף של מס' מעודדים מהכלכלה האמריקאית ובינהם שוק העבודה המגלה יציבות בשנה האחרונה, זאת לעומת ענפי כלכלה אחרים הזקוקים לתשומת לב קרובה כמו גרעון הסחר עצום שמתקרב ל- 60$ מילארד.

כיצד משפרים את המאזן המסחרי הגרוע? כבר תקופה ארוכה שהייצוא יציב אך הרצון האמיתי של ההנהגה בארה"ב הוא צמצום הייבוא המאסיבי בעיקר מסין לטוב ייצור של תוצרת מקומית, הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת ללא התערבות אקטיבית היא חיזוקו של היואן הסיני. חיזוק היואן בלתי נמנע וכבר בימים אלה מופעל לחץ אדיר על ממשלת סין מארה"ב ומאירופה לנייד את המטבע, מהלך שיביא לחיזוק משמעותי של המטבע הסיני. חיזוק היואן הסיני יקטין את הייצוא מסין וישפר את מאזני הסחר באירופה ובארה"ב.

נקודת אור נוספת אנו מקבלים מחסידי תאוריית מחזורי העסקים, כידוע אחרי כל גיאות בא שפל ולהיפך. כלכלת ארה"ב קרובה מאוד לסיום תקופת השפל ותחילתה של גיאות מרשימה שתתחיל כבר מאמצע 2008. תיאוריה זו תומכת אף היא בהשערה כי הדולר יתחזק בשנת 2008 ואף יצבור תאוצה בכניסה לשנת 2009 .

ומה יהיה על השוק המקומי? זינוק חד של הדולר בגיזרה הגלובלית יביא להמראתו מעבר לרמה של 4.5 אל מול השקל עם אפשרות לשיא חדש של כל הזמנים שיירשם בשנתיים הבאות בפריצה נוספת של 5 שקלים לדולר בודד.

לסיכום

ארה"ב הייתה הראשונה לקבל ולהכנס למשבר הפיננסי שאט אט מתפשט בעולם ככל הנראה היא תיהיה גם הראשונה לצאת, ולצאת מחוזקת יותר. שר האוצר בארה"ב פאולסון הצהיר מפורשות יותר מפעם אחת "דולר חזק זהו אינטרס אמריקאי", אין להתייחס בבטלה לעוצמתה הכלכלית של ארה"ב שידעה משברים חזקים הרבה יותר. השטר הירוק עדיין לא אמר את מילתו האחרונה ואני רק אסכם במילים: אל תגידו שלא אמרתי לכם!!

*מאת,

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.