והכסף לאן: מה עושים עם כספי המענק?
אנו פותחים במדור שבועי בו יוגשו לכם טיפים מעשיים עבור הכסף שלכם. היכן המלכודות המסוכנות שאל לו להקלע אליהן, ומה המקומות שבהם הוא יעבוד קשה, ומהר יותר. אין מדובר בהמלצה או בייעוץ לביצוע השקעה כלשהי בניירות ערך. לשם כך יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך. מדובר בסקירה כללית ואינפורמטיבית בלבד.
השתחררת. ברוך הבא לאזרחות. הצבא נותן לך מענק כספי? רוב הסיכויים שלראשונה עולה בך תחושה קטנה של עושר כספי. מיד נלוות אליה התחושות המעיקות של: מה לעשות עם הכסף? גם אם לא מדובר בסכום גדול, אחרי שהתרגלת למשכורת הצבאית במשך תקופה ארוכה, זה עדיין סכום משמעותי. מענק השחרור לחיילים קרביים מסתכם בימינו בכ-8,460 שקל. הג'ובניקים יסתפקו בכ-5,652 שקל (מקור הנתונים: היחידה להכוונת חיילים משוחררים). במידה והצלחתם לחסוך קצת מהמשכורות הצבאיות, אנחנו נטריד את עצמנו בשאלה: מה עושים עם 10,000 שקל פנויים?
1.שוכחים מהתעשרות מהירה.
אחת הבעיות המעיקות ביותר על אנשים צעירים היא עומס החלומות או ההזיות בהקיץ. כשעומד לרשותך סכום שנתפס כגדול מהותית, הנטייה הראשונית היא לרצות להתעשר ממנו. אנו לא אומרים שזה לא אפשרי, אך עליך לשקול היטב מה מידת הסיכון שאתה מוכן לקחת על עצמך. אם תיקח סיכון עצום עבור הסכום האמור, אתה לא משקיע אלא מהמר. אל תתרגש מהמונחים המשכרים כמו: ספקולנט, או משקיע אמיץ. מי שלוקח 10,000 שקל – שהם אופק ההשקעה העיקרי שלו באותה נקודה, ושם אותם במנייה קיקיונית או באופציית מעו"ף או בכתב אופציה הזוי, לוקח סיכון אדיר. לא משנה מה אומרת לו הפנטזיה שלו בזמן חלומותיו בלילה.
2. לא שולחים את הכסף לקבץ נדבות
אנחנו לא מאמינים מצד שני שעם ריבית אפסית, או קרן נאמנות סופר סולידית, הכסף יעבוד בצורה האופטימלית. זהו סכום קטן – ולכן צריך לחשוב על רעיונות יצירתיים עבורו. פקדונות דלי תשואה טובים – במידה ויש צורך בסכום הזה בתקופה קצרה וידועה מראש. כלומר – כשהוא לא מתפנה להשקעה. אבל אם הוא כסף שמיועד להשקעה לטווח של מספר שנים, לא מומלץ לתת לו לפהק ולהתיישן. מסלול דל-ריבית דומה להפקדה ישירה מתחת לבלטות. הוא מתאים למי שלא מעוניינים לקחת כל סיכון על עצמם.
3. אם רוצים קרנות – חייבים לעשות מחקר
המגוון של קרנות הנאמנות הוא עצום. בארץ יש למעלה מ-1,100 קרנות נאמנות. מדובר במספר קרנות לנפש שגבוה מזה שיש בארצות הברית למשל. מגוון עצום אומר גם בלבול, והרבה מלכודות. אם אתה רוצה לשים את הכסף בקרן, משום שאתה מצפה שמישהו שהוא תותח בתחומו יעשה את העבודה עבורך – זה לגיטימי. אבל תלמד לבחור את התותח שלך. אל תסתפק בלהשוות תשואות. תבדוק גם את מדדי התשואה מול הסיכון. כמו כן, מומלץ לנסות לבדוק לעומק את הגוף שמנהל את הקרן. לא כדאי להתרשם מהפרסומות בעתון בלבד, ולא מהקול הסקסי של הקריין ברדיו. כדאי לבדוק מי האנשים שמנהלים שם את הכסף, ומה ההיסטוריה שלהם (עד כמה שאפשר לבדוק דבר כזה בארץ, שכן אין מאגרים רשמיים).
4. יש קרנות ויש קרנות
תמיד חשוב לזכור שיש גם קרנות השתלמות. להן יש אמנם תקרת הפקדות שנתית, אבל הן מוגנות ממס על רווחי הון במועד היציאה. ומס דומה לקנס. קשה להמלט ממנו, ואם נמצאה הדרך – אז למה לא. קרן השתלמות נסגרת לשש שנים, ואז הרווחים שצברה עבור המשקיע מוגנים ממס על רווחי הון. גם כאן יש לעשות שיעורי בית ולבדוק אילו קרנות נאמנות הן המצטיינות ומי הגופים המשובחים למלאכה.
5. ואולי לא בשוק ההון
סכומים קטנים יכולים לחפש השקעות אחרות. אם קצת תנופה ואומץ אפשר לחפש השקעות ישירות בבתי עסק. בסכומים כאלה, כניסה להשקעה בהקמה של עסק קטן / חברת סטארט אפ / יזמות עסקית, יכולים להניב תשואה מרשימה יותר. סכומים קטנים למדי, יכולים לאפשר לקחת משכנתא לא גדולה שעימה אפשר לרכוש דירת חדר או שניים בפריפריה הקרובה. דירות כאלה מניבות לפעמים תשואה שנתית דולרית, ששום קרן נאמנות לא תצליח להכות. הרווחים הללו בד"כ פטורים ממס (שכן מדובר במאות בודדות של דולרים בחודש, עבור משקיע פרטי). רק שהדבר מאלץ התעסקות והתמצאות בתחום הנדל"ן.
יצאת מהצבא לאזרחות, ברכות. זו יכולה להיות הנקודה שבה אתה מתחיל לבנות גם קריירה לכסף שלך. הכי טוב, לקחת נשימה עמוקה, לעשות חושבים ולקחת את היועץ הטוב ביותר עבור הכסף שלך. הרבה פעמים מגלים, אחרי שיקלול כל העיצות בדרך, שזה ההגיון הצרוף שלך.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
