ההסתדרות מאיימת: נצטרף לשביתת המורים
נחלצים לעזרת המורים: כגוף שידע לא מעט שביתות בעצמו, מציעה כעת הסתדרות העובדים גב לארגון המורים ומביעה תמיכה בשביתתם בתיכונים, שנכנסה היום ליומה ה-17. לדברי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אם עד יום ראשון בשבוע הבא לא ייחתם הסכם בין הממשלה למורים – בכוונת ההסתדרות הכללית להצטרף לצעדי המחאה.
את האזהרה השמיע עיני במסיבת עיתונאים, שהוא מקיים בשעה זו בבית ההסתדרות בתל-אביב. בהסתדרות לא מפרטים בינתיים אלו צעדים יינקטו בדיוק, אך רומזים על כך שתתכן השבתה חלקית או עיצומים במשק.
בימים האחרונים נפגש עיני עם יו"ר ארגון המורים, רן ארז, שהבהיר באוזניו מדוע המו"מ עם הממשלה נמצא במבוי סתום. ההסתדרות מיהרה לגבש בשיתוף עם ארגון המורים הסכם פשרה, עליו חתם כבר ארגון המורים. אם הממשלה תסכים להסדר - ניתן יהיה לסיים את השביתה בבתי הספר התיכוניים.
ארגון המורים הוא איגוד מורים נפרד מההסתדרות הכללית, אולם בעקבות התמשכות המאבק של המורים וחוסר היכולת של הממשלה להגיע איתם להסכם, החליטו בהסתדרות כי מדובר בצעד נכון להצטרף למאבק המורים, ולהציב לממשלה אולטימטום. מדובר באיום בשביתות בהם מפסיקה ההסתדרות את פעילותם של גופים כמו משרדי הממשלה או הנמלים, אשר מסתיימות לרוב בתוך שעות עד ימים אחדים.
"לא נאפשר פגיעה בתלמידים"
לאחר שמוקדם יותר היום הודיע יו"ר הארגון ארז כי המורים יתפטרו אם יוצאו נגדם צווי מניעת שביתה, השיבה לדברים שרת החינוך, יולי תמיר, שאמרה בישיבת הממשלה: "השעינו עד עתה את הבקשה להוצאת צווים שיחייבו את המורים להגיע לעבודה, אבל אנחנו ערב בחינות הבגרות של החורף ו-80 אלף תלמידים אמורים להיבחן".
השרה, שדיברה במהלך תדרוך לעיתונאים, הוסיפה כי משרדה לא יאפשר פגיעה בתלמידים. "אם המורים לא ישובו לעבוד נוציא צווים", אמרה תמיר. גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה טען בהמשך לדברים: "המורים צריכים להתגמש ולהיכנס לרפורמה המוצעת להם".
הדברים באו בעקבות דבריו הבוקר של יו"ר ארגון המורים. "אם ראש הממשלה יתערב במשא ומתן, ניתן יהיה להגיע להסכמות בתוך 48 שעות, ולסיים את השביתה" - אמר ארז. במקביל לציפיות המורים כי אולמרט יתערב במשבר, טענו בארגון כי אלפי מכתבי התפטרות ממתינים לרגע בו יכריע בית הדין לעבודה נגד המורים, ויוציא צווי מניעה שיכפו עליהם לשוב לעבודה.
"לצערי, כל מה שצפינו ודיברנו לפני שבועיים בדיוק הולך באותו תלם", אמר הבוקר חבר הנהלת ארגון המורים, אבי פסקל, בראיון לגל"צ. "תיארנו לעצמנו שהשביתה תיארך מספר שבועות עד שהממשלה תתחיל לבוא אלינו".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
