דו"ח ה-MoneyTree: גידול ניכר בהשקעות ההון סיכון בטכנולוגיה "נקייה"

על פי הדו"ח: מגזר הביוטכנולוגיה רשם רבעון חזק נוסף עם 1.9 מיליארד דולר שהושקעו ב-175 עסקאות, אמנם ירידה לעומת ה-2.2 מיליארד דולר ב-233 עסקאות
שהם לוי |

דו"ח ה- MoneyTreeTM שנערך על ידי PwC) PricewaterhouseCoopers) ו- National Venture Capital Association, על בסיס נתונים שסופקו על ידי Thomson Financial, מראה כי ברבעון השלישי של שנת 2007 משקיעי ההון סיכון בארה"ב השקיעו 7.1 מיליארד דולר ב- 887 עסקאות. מדובר בירידה בהשוואה לרבעון הקודם בו הושקעו 7.2 מיליארד דולר ב- 1,000 עסקאות. נתונים אלו מצביעים על יציבות מתמשכת בזירת ההון סיכון. כמו כן, ברבעון זה נרשמה עלייה משמעותית ברמת ההשקעות הן במגזר הקלינטק והן בחברות מכוונות-אינטרנט, (חברות שמודל פעילותן תלוי באופן מהותי באינטרנט, ללא קשר למגזר העיקרי אליו משתייכת החברה). זאת, במקביל לעלייה ברמת ההשקעות בסבבי השקעה ראשונים. "למרות שמגזר התוכנה והביוטכנולוגיה ממשיכים לשמור על מקומם ההיסטורי כמגזרים הזוכים למימון הרחב ביותר, נראה כי משקיעי ההון סיכון משקיעים בצורה מגוונת לרוחב מגזרים שונים ברבעון הנוכחי", אמר Tracy Lefteroff, השותף המוביל את תחום ההון סיכון העולמי ב- PwC. "במספר מקרים, המגמות בתחום ההשקעות משקפות את הנושאים ה"בוערים" בפניהם ניצבת האומה. מגזר הקלינטק, למשל, הוכיח את קיומו כמגזר שהולך ומתחזק, כאשר ייצר שלוש מתוך חמש העסקאות הגדולות שבוצעו ברבעון, עם עסקה אחת שהגיעה לרמה של 100 מיליון דולר ומהווה את העסקה הגדולה בכל הזמנים שבוצעה במגזר זה. באופן כולל, נרשמה פעילות ניכרת בתחום השקעות ההון סיכון ברבעון הנוכחי, המצעידה אותנו לקראת רמת השקעות שנתית הגבוהה ביותר מאז שנת 2001". "היציבות ברמת השקעות ההון סיכון הכוללת, בצמוד להתעניינות הגוברת במגזרים החדשניים ביותר, כגון אנרגיה חלופית, מרמזים על כך שתעשיית ההון סיכון ממשיכה לתמוך בחברות הסטארט-אפ המבטיחות ביותר של ארצנו, באופן רציונאלי ומחושב", אמר Mark Heesen, נשיא ה- National Venture Capital Association. "אנו שבעי רצון בעיקר מההתמדה, הנראית לעין, ברמת המימון בסבבי ההשקעה הראשונים. חברות חדשות רבות מחפשות ומצליחות למצוא השקעות הון סיכון, דבר המשפיע על הצמיחה של כלכלת ארה"ב בכלל". ניתוח על פי מגזרים מגזר התוכנה, אשר גבר בקושי על מגזר הביוטכנולוגיה, תפס את המקום הראשון ברבעון הנוכחי עם 1.11 מיליארד דולר שהושקעו ב- 187 עסקאות. זאת, בהשוואה לרבעון הקודם, בו מגזר זה רשם רמת השקעות של כ- 1.5 מיליארד דולר שהושקעו ב- 253 עסקאות, רמת השקעות שהיוותה את רמת ההשקעות הגבוהה ביותר בשש השנים האחרונות. מגזר מדעי החיים (ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי יחדיו), רשם רבעון חזק נוסף עם 1.9 מיליארד דולר שהושקעו ב- 175 עסקאות, לעומת הרבעון הקודם בו הושקעו 2.2 מיליארד דולר ב- 233 עסקאות. הן תחום הביוטכנולוגיה והן תחום המכשור הרפואי רשמו ירידה ברמת ההשקעות ובמספר העסקאות ברבעון הנוכחי: בתחום הביוטכנולוגיה הושקעו 1.1 מיליארד דולר ב- 99 עסקאות ; בתחום המכשור הרפואי הושקעו 825 מיליון דולר ב- 76 עסקאות. מגזר הקלינטק, הכולל בתוכו חברות העוסקות באנרגיה חלופית, זיהום ומיחזור, אספקת חשמל ושימור הסביבה, רשם שיא ברמת ההשקעות ברבעון הנוכחי עם 844 מיליון דולר שהושקעו ב- 62 עסקאות, המייצגים עלייה של 80% במונחים כספיים ועלייה של 35% במספר העסקאות בהשוואה לרבעון הקודם. חברות מכוונות אינטרנט גייסו 1.1 מיליארד דולר על ידי 195 עסקאות ברבעון השלישי, עלייה של 17% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון הקודם בו 903 מיליון דולר הושקעו ב- 160 עסקאות. בארבע מתוך חמשת הרבעונים האחרונים נרשמה רמת השקעות הגבוהה מ- 1 מיליארד דולר בחברות אלו. "חברות מכוונות-אינטרנט" היא קטגוריה נפרדת, המתייחסת לחברות שמודל פעילותן תלוי באופן מהותי באינטרנט, ללא קשר למגזר העיקרי אליו משתייכת החברה. מגזר המדיה והבידור רשם רבעון חיובי עם 509 מיליון דולר שהושקעו ב- 96 עסקאות, עלייה הן במונחים כספיים והן במספר העסקאות בהשוואה לרבעון הקודם בו הושקעו 464 מיליון דולר ב- 77 עסקאות. מגזרים נוספים אשר רשמו עלייה הן במונחים כספיים והן במספר העסקאות כללו את מגזר השירותים הפיננסיים, מגזר השירותים הרפואיים ומגזר מערכות המידע. מגזר התקשורת והמוליכים למחצה רשמו עלייה במונחים כספיים, אך ירידה במספר העסקאות ברבעון הנוכחי. השקעות ראשוניות רמת ההשקעות בחברות אשר גייסו הון סיכון בפעם הראשונה נותרה גבוהה ברבעון הנוכחי עם 1.7 מיליארד דולר שהושקעו ב- 273 עסקאות. זאת, בהשוואה לרבעון הקודם בו הושקע סכום זהה ב- 347 עסקאות. חברות ממגזר התעשייה/אנרגיה, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, תוכנה, מדיה ובידור, שירותים פיננסיים ותקשורת רשמו גידול בסכומים שגויסו באמצעות השקעות ראשוניות ברבעון הנוכחי. ממוצע ההשקעה הראשונית לחברה עמד על 6.3 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 5 מיליון דולר ברבעון הקודם. חברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן (Seed/Early Stage) קיבלו את חלק הארי מההשקעות הראשוניות - 45% מסך ההשקעות ו- 69% ממספר העסקאות. ניתוח על פי שלב התפתחות החברה ההשקעות בחברות סטארט-אפ וחברות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן (Seed/Early Stage), רשמו ירידה של 15% במונחים כספיים ברבעון הנוכחי, עם 1.4 מיליארד דולר שהושקעו ב- 305 עסקאות. זאת, בהשוואה לרבעון הקודם שהיה הרבעון החזק ביותר מאז 2001, בו משקיעי ההון סיכון השקיעו 1.7 מיליארד דולר ב- 395 עסקאות. מספר העסקאות בחברות בשלבים אלו היוו 34% מסך כל העסקאות ברבעון השלישי, לעומת 40% מסך כל העסקאות ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה לעסקה בחברות סטארט-אפ עמד על 2.4 מיליון דולר, לעומת 2 מיליון דולר ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה לעסקה בחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים בהתפתחותן עמד על 5.6 מיליון דולר, לעומת 5 מיליון דולר ברבעון הקודם. רמת ההשקעות בחברות הנמצאות בשלב ההתרחבות בהתפתחותן (Expansion Stage) רשמה גידול של 16% ברבעון הנוכחי עם 2.7 מיליארד דולר, זאת לעומת רמת השקעות בסך כ- 2.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם. לעומת זאת, נרשמה ירידה קלה במספר העסקאות מ- 302 עסקאות ברבעון הקודם ל- 294 עסקאות ברבעון הנוכחי. באופן כללי, מספר העסקאות בחברות בשלב זה היוו 33% מסך כל העסקאות ברבעון הנוכחי. ממוצע ההשקעה לעסקה בחברות הנמצאות בשלב ההתרחבות בהתפתחותן עמד על 9.2 מיליון דולר, עלייה משמעותית לעומת 7.8 מיליון דולר ברבעון הקודם. רמת ההשקעות בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים להתפתחותן (Later Stage) ירדה במקצת ברבעון השלישי, עם 3 מיליארד דולר שהושקעו ב- 288 עסקאות, המהוות 33% מסך העסקאות. ברבעון השני הושקעו 3.2 מיליארד דולר ב- 303 עסקאות. ממוצע ההשקעה בחברות בשלבים אלו עמד על 10.3 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, ממוצע המייצג, גם כן, ירידה קלה בהשוואה לרבעון השני בו עמד הממוצע על 10.6 מיליון דולר לחברה. השקעות בינלאומיות ברבעון השלישי של 2007, משקיעי הון הסיכון מארה"ב השקיעו 206 מיליון דולר ב- 31 עסקאות בסין. זוהי ירידה של 52% ברמת ההשקעות בהשוואה לרבעון הקודם בו הושקעו 429 מיליון דולר ב- 38 עסקאות. בנוסף, הושקעו 248 מיליון דולר ב- 22 עסקאות בהודו, יותר מכפול מרמת ההשקעות ברבעון הקודם בו הושקעו 119 מיליון דולר ב- 18 חברות. נתונים אלו מדווחים בנפרד ואינם נכללים בסכומים הכוללים שדווחו בדו"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.