שביתת המרצים באוניברסיטאות תחל הבוקר
על אף הנסיונות של הרגע האחרון למנוע את קיומה של שביתת המרצים באוניברסיטאות, נכשל המו"מ הלילי הדחוף שהתקיים בין ראשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות לבין שרת החינוך, יולי תמיר, והממונה על השכר במשרד אוצר, אלי כהן. אלפי סטודנטים ברחבי הארץ ייאלצו להמתין עם פתיחת השנה האקדמית, והשביתה עליה הכריזו המרצים תיפתח הבוקר כמתוכנן, על אף שוועד ראשי האוניברסיטאות קורא לתלמידים להגיע כרגיל.
למרות ההחלטה לפתוח בכל זאת בשביתה, החליטו הצדדים להמשיך בינתיים בדיונים הליליים. מהסגל הבכיר נמסר כי "קיים רצון טוב של שני הצדדים, אבל זה לא ללא התקדמות מהותית ומשמעותית, והשביתה באוניברסיטאות תפרוץ בבוקר".
השביתה תקיף 76,265 סטודנטים הלומדים לתואר ראשון, 33,700 סטודנטים לתואר שני וכ-10,000 סטודנטים לתואר שלישי. הרצאות של מרצים מן הסגל האקדמי הבכיר לא יתקיימו, אך מנגד הקמפוסים יהיו פתוחים כמו גם המעבדות, הספריות והמנהלה. הרצאות של מרצים מן החוץ ותרגולים של סגל זוטר יתקיימו כרגיל.
בעקבות השביתה, הודיעה אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב כי היא דוחה ליום שני את אירועי פתיחת השנה ובמקביל היא תפעל על מנת שלא יתקיימו הרצאות במוסד. אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית קראה לסטודנטים הלומדים במוסד שלא להגיע לקמפוס, ולקיים שביתה מלאה לטובת מאבק המרצים.
עם היוודע החלטת המרצים להשבית הבוקר את הלימודים באוניברסיטאות, פרסמו משרדי החינוך והאוצר את התייחסותם ואמרו: "שרת החינוך יולי תמיר והממונה על השכר אלי כהן קיימו במהלך השבוע האחרון מספר רב של פגישות עם נציגי הסגל האקדמי, במטרה להביא לפתיחת השנה האקדמית כסדרה. אנו מצרים על כך שהסגל האקדמי בחר בטקטיקת השביתה, שתגרום פגיעה מיותרת במערכת השכלה הגבוהה, במקום להמשיך ולנהל מו"מ ענייני ולהביא לתוצאות כפי שהוצגו בפניהם".
המרצים הודיעו: המו"מ עלה על שרטון
במשך כמה שעות ניסו הצדדים להסיר את האיום שנשמע מפי המרצים שלא לפתוח את שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות. ראשי הסגל האקדמי הבכיר דורשים חתימה על הסכם שכר חדש, ובו פיצוי על השחיקה בשכרם, שנאמדת, לדבריהם, ב-15%. באוצר הציעו עד כה למרצים לפתוח במגעים לחתימה על הסכם שכר חדש, אבל סירבו להתחייב על הפיצוי האמור.
ועד ראשי האוניברסיטאות פרסם אתמול הודעה, הקוראת לסטודנטים להתייצב הבוקר כמתוכנן בקמפוסים לפתיחת שנת הלימודים האקדמית. הוועד הודיע כי השיעורים המועברים על-ידי מרצים מן החוץ והסגל האקדמי הזוטר יתקיימו כסדרם. בנוסף, הספריות ומשרדי המנהלה יפעלו אף הם.
בוועד הוסיפו אתמול כי הם "קוראים למשרד האוצר ולראשי הסגל האקדמי הבכיר לעשות כל שביכולתם על מנת ששנת הלימודים תשס"ח תפתח ללא שביתה". עם זאת, בשלב זה מרצי הסגל הבכיר ממשיכים בשביתתם.
בפעם האחרונה נפגשו הצדדים רק ביום חמישי האחרון בערב, בסיומה הודיעו המרצים כי המשא ומתן עלה על שרטון.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
