איגרות חוב ממשלתיות בעולם
לעלייה תרם פרסום הנתון בנוגע למכירות הקמעונאיות בחודש ספטמבר, שהצביע על המשך גידול הצריכה בארה"ב וכן פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של הבנק המרכזי, שלא סיפק אינדיקציה ברורה לגבי הורדות ריבית קרובות. בסיכום שבועי עלתה תשואת האיגרות לשנתיים ב- 15 נקודות בסיס לרמה של 4.23%. האיגרות ל- 10 שנים הוסיפו 4 נקודות בסיס לתשואתן וסגרו את השבוע ברמה של 4.68%.
השבוע פורסם כי המכירות הקמעונאיות בחודש ספטמבר עלו בשיעור של 0.6%, זאת בהשוואה לעלייה של 0.3% בחודש הקודם. הנתון הפתיע את המשקיעים שסברו כי חולשת ענף הנדל"ן והירידה במחירי הדירות בארה"ב, המקטינה את שווי הרכוש של האזרחים, תגרום להאטה בקצב הצריכה ולפיכך צפו גידול צנוע של 0.2% בהיקף הצריכה. חלק מהמשקיעים תולים את ההסבר לתופעה בכך שמדדי המניות המרכזיים נמצאים בשיא כל הזמנים שלהם ולפיכך הרווחים משוק ההון מפצים על ההפסדים מירידת ערך הנדל"ן.
להערכתנו, אין זהות מוחלטת בין המרווחים הגדולים בשוק ההון לאלו שמחירי דירותיהם ירדו בשיעור חד. לפיכך בסופו של דבר יש לצפות, במהלך החודשים הבאים, לירידה בהיקף הצריכה שתשקף את חולשת ענף הנדל"ן וההאטה בקצב הצמיחה. כך או כך, כל עוד האזרחים האמריקאים ממשיכים במסע קניותיהם, הדבר מהווה פוטנציאל להתלקחות מחודשת של האינפלציה ובמצב דברים זה הבנק המרכזי לא ימהר להוריד עוד את הריבית והתוצאה היא עליית תשואות של אג"ח הממשלתיות.
חיזוק לעמדה כי אין לצפות להמשך מיידי של שחרור הרסן המוניטארי, התקבל השבוע בעקבות פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה מ- 18 בספטמבר, במהלכה החליט הבנק על הורדת הריבית המוניטארית ב- 0.5% לרמה של 4.75%. מהפרסום עולה כי הורדת הריבית הייתה צעד נקודתי שנועד לסייע במצוקת האשראי במשק לה גרם המשבר בענף הנדל"ן וכי למרות שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה, עדיין קיימים מספר סיכונים אינפלציוניים שחברי הבנק ממשיכים לבחון היטב.
הוכחה לקיומם של לחצים אינפלציוניים קיבלו המשקיעים עם פרסום מדד המחירים ליצרן לחודש ספטמבר, אומנם מדד הליבה, ללא המזון והאנרגיה, עלה בשיעור מתון של 0.1% בלבד ואולם המדד הכללי זינק בשיעור חד של 1.1%, בעיקר בשל העלייה במחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות, החשש של קברניטי המשק הוא שעלויות אלו יגולגלו בסופו של דבר לפתחו של הצרכן הסופי.
להערכתנו הנתונים המאקרו כלכליים שפורסמו השבוע הפחיתו באופן משמעותי את הסיכוי להורדת ריבית נוספת במהלך ישיבת הריבית הבאה ב- 31 באוקטובר, גם החוזים העתידיים על הריבית המוניטארית צופים סיכוי של 34% להורדת ריבית נוספת באוקטובר לעומת 40% לפני שבוע. יחד עם זאת כלכלת ארה"ב נמצאת במגמת האטה (יש לזכור כי בשבוע שעבר לא פורסם אף נתון מענף הנדל"ן שעלול היה לפגוע במפלס האופטימיות) וידרשו הורדות ריבית נוספות כדי למנוע התרחבות השפעות שליליות של מגמה זו. לפיכך אנו צופים כי תהליך התרת הריסון המוניטארי יימשך, אך הוא יכול להתעכב במספר חודשים. הורדת ריבית נוספת צפויה בחודש דצמבר השנה או בתחילת שנה הבאה. לאור זאת אנו סבורים כי זהו עיתוי מתאים להיות בשוק אג"ח הממשלתי, המשקיעים הנועזים יכולים להאריך את המח"מ.
ציפיות האינפלציה המגולמות באג"ח הצמודות למדד (TIPS), עומדות על כ- 1.97% בטווחים הקצרים (לעומת 1.89% לפני שבוע) ו- 2.33% בארוכים (לעומת 2.31% לפני שבוע). בשל העלייה החדה בציפיות לאינפלציה השקעה ב- TIPS הקצרות איבדו מאטרקטיביות ההשקעה שהייתה להן בחודשים האחרונים, מה עוד ששיעור השינוי השנתי של מדד כלל המוצרים לצרכן העירוני, נמצא במגמת ירידה ועמד בחודש אוגוסט על 2% בלבד.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)