איך לנווט את ההשקעות נוכח התנודתיות בשוק ההון?

יגאל רבאילן, אחראי על שוקי חו"ל באתגר, רצוי להקטין חשיפה לשווקים המתעוררים
יגאל רבאילן |

המשקיעים צריכים לנקוט במשנה זהירות בבואם לקבל החלטות כיצד לנווט את השקעותיהם בכלל, ובתקופה הנוכחית, כאשר קיימת עלייה ניכרת בתנודתיות בשווקים, בפרט. "מדד החרדה" (VIX) הנסחר בניו יורק עלה וירד בעשרות אחוזים בתקופה האחרונה.

נכון הוא שיש כללים שלעולם אינם משתנים, אולם בתקופה של תנודתיות גוברת, עלינו להיזהר שבעתיים ולהיות בעלי משמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו שכולנו מודעים לכך שכאשר יש מהמורות בכבישים יש להוריד את הרגל מדוושת הגז כך יש להתנהג גם בבואנו לבחון השקעות בימים טרופים אלה ומוצע להיצמד, בין היתר, לכללים הבאים:

1 .השקעה בחברות אשר שווי השוק שלהן בבורסה גדול ( Large Cap);

2. השקעה בחברות איכותיות, יציבות, רווחיות המחלקות דיבידנדים לבעלי מניותיהם באופן שוטף;

3. השקעה בסקטורים דפנסיביים (ובדרך כלל המשמעות הינה איכות גבוהה יותר), למשל סקטור שרותי הבריאות, שרותי תקשורת, תעשייה ומוצרי צריכה בסיסיים;

4. השקעה בעיקר בשווקים מפותחים (להבדיל משווקים מתעוררים);

5. השקעה באיגרות חוב של חברות ראויות, איכותיות ובעלות דירוג גבוה.

כאשר התנודתיות עולה, הגודל בהחלט כן קובע. נכון הוא שגם אותן חברות בעלות שווי שוק גדול "לארג' קאפ" ירדו בתיקון האחרון בשווקים, אולם אלה ירדו פחות ובאופן משמעותי מאותן חברות קטנות אשר שווי השוק שלהן הוא קטן, ומבחינת סגנון ההשקעה הרי שחברות הצמיחה ירדו פחות מאשר חברות הערך. השילוב האופטימלי בתקופת הירידות האחרונה, היה אם כן, חברות צמיחה בעלות שווי שוק גדול בהן ניתן להשקיע על ידי השקעה ישירה בחברות או באמצעות תעודת סל הנסחרת בניו יורק והסימבול שלה הוא IWF אשר ההחזקות העיקריות בה הינן חברות המוכרות לכולנו כגון מיקרוסופט, סיסקו, אינטל ו IBM.

ההשקעה בשווקים מתעוררים אינה דפנסיבית והתשואות בהם בדרך כלל נמוכות יותר בשנים ובתקופות בהן התנודתיות בשווקים עולה ויש לקחת את זה בחשבון כאחד הפרמטרים לפני קבלת החלטה האם והיכן להשקיע בשווקים המתעוררים.

נכון הוא שכאשר יורד גשם כולם נרטבים, אבל ניתן לראות שהשווקים בארצות הברית ירדו פחות מהשווקים המתעוררים בתקופת המשבר האחרון. שוק המניות האמריקאי ירד בתיקון האחרון למעלה מ- 10% (אגב, לראשונה מאז שנת 2002), השווקים באסיה צנחו בממוצע ב – 18%, ואילו השווקים באמריקה הלטינית הגדילו לעשות ונפלו בממוצע בלמעלה מ- 23%. אגב, תופעה דומה היתה גם מוקדם יותר השנה כאשר שוקי המניות של מדינות ה BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו, סין) הניבו תשואות נמוכות יותר מאשר מדד ה- 500P& S ברבעון הראשון של השנה כאשר התנודתיות עלתה גם במהלכו.

יחד עם זאת, וכפי שצפו כלכלני סיטיגרופ, שווקים אלה התאוששו תוך זמן קצר ואף הגיעו לשיאים חדשים על רקע הורדת הריבית האחרונה של הפד מחד, והמשך ההתחזקות של הכלכלה הגלובלית, מאידך. כאמור לעיל, אם בכל זאת מחליטים להשקיע בשווקים הנ"ל, מוצע להימנע מלהשקיע בחברות אשר חשופות למחזוריות עסקים ותחת זאת להשקיע בחברות מקומיות אשר נהנות משיפור בצריכה המקומית. כמובן שבמידה ובכל זאת תהיה האטה כלל עולמית הרי שגם החברות הנ"ל לא תהיינה חסינות.

היינו מציעים להימנע מהשקעה בהודו על אף שכלכלת הודו צפויה לצמוח בכ- 9.4% בשנה הנוכחית מאחר ושוק המניות שם נסחר במכפיל גבוה מ - 19 שזהו ללא ספק אחד המכפילים הגבוהים ביותר מבין כל השווקים המתעוררים. בנוסף, האינדיקטורים הכלכליים עדיין מצביעים על התחממות יתר מסוימת של הכלכלה המקומית (לחצי שכר) דבר שייתכן ויביא להמשך הידוק המדיניות המוניטארית.

היינו נזהרים במיוחד מהשקעה בסין למרות שהצמיחה הדו ספרתית צפויה להימשך. הריבית בסין הועלתה מספר פעמים בתקופה האחרונה בניסיון לצנן את הכלכלה המקומית. החברות שם נסחרות במכפילי רווח מאוד גבוהים ויש חשש ממשי, כי יתרחש שם תיקון חד ואלים כמו גם העלאות ריבית נוספות בעתיד הלא רחוק.

בתחום הסולידי יש נטיה של המשקיעים בתקופת משבר להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות של ארצות הברית בבחינת flight to quality ובאשר לתחום הקונצרני עדיף כאמור להתרכז באיגרות חוב המונפקות על ידי חברות איכותיות, בעלות דירוג גבוה, בשווקים מפותחים. שוב, בירידות האחרונות ניתן היה לראות כיצד נפתחו פערי התשואה ("spread") בין איגרות החוב הנסחרות בשווקים המפותחים למתעוררים ולאלה שהשקיעו באיגרות חוב קונצרניות בשווקים מתעוררים, לרבות בישראל נגרמו הפסדי הון.

התחזית לעלייה בתנודתיות בשווקים החלה כבר בתחילת השנה ונראה שזו תימשך בחודשים הקרובים וגם בשנה הבאה. אם נביט לרגע על חצי הכוס המלאה, הרי שעלייה בתנודתיות יוצרת הזדמנויות לקנות סחורה טובה וראויה במחירים זולים יותר. בהקשר זה ראוי בהחלט לצטט את וורן באפט, האיש השלישי בעושרו בעולם, שאמר בתקופה האחרונה וזאת דווקא על רקע התנודתיות הגדולה בשווקים, כי סוד ההשקעה הוא להיות פחדן כשאחרים הם חמדניים ולהיות חמדן כאשר כל השאר הם פחדנים.

מאת: יגאל רבאילן

אחראי על שוקי חו"ל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.