איך לנווט את ההשקעות נוכח התנודתיות בשוק ההון?

יגאל רבאילן, אחראי על שוקי חו"ל באתגר, רצוי להקטין חשיפה לשווקים המתעוררים
יגאל רבאילן |

המשקיעים צריכים לנקוט במשנה זהירות בבואם לקבל החלטות כיצד לנווט את השקעותיהם בכלל, ובתקופה הנוכחית, כאשר קיימת עלייה ניכרת בתנודתיות בשווקים, בפרט. "מדד החרדה" (VIX) הנסחר בניו יורק עלה וירד בעשרות אחוזים בתקופה האחרונה.

נכון הוא שיש כללים שלעולם אינם משתנים, אולם בתקופה של תנודתיות גוברת, עלינו להיזהר שבעתיים ולהיות בעלי משמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו שכולנו מודעים לכך שכאשר יש מהמורות בכבישים יש להוריד את הרגל מדוושת הגז כך יש להתנהג גם בבואנו לבחון השקעות בימים טרופים אלה ומוצע להיצמד, בין היתר, לכללים הבאים:

1 .השקעה בחברות אשר שווי השוק שלהן בבורסה גדול ( Large Cap);

2. השקעה בחברות איכותיות, יציבות, רווחיות המחלקות דיבידנדים לבעלי מניותיהם באופן שוטף;

3. השקעה בסקטורים דפנסיביים (ובדרך כלל המשמעות הינה איכות גבוהה יותר), למשל סקטור שרותי הבריאות, שרותי תקשורת, תעשייה ומוצרי צריכה בסיסיים;

4. השקעה בעיקר בשווקים מפותחים (להבדיל משווקים מתעוררים);

5. השקעה באיגרות חוב של חברות ראויות, איכותיות ובעלות דירוג גבוה.

כאשר התנודתיות עולה, הגודל בהחלט כן קובע. נכון הוא שגם אותן חברות בעלות שווי שוק גדול "לארג' קאפ" ירדו בתיקון האחרון בשווקים, אולם אלה ירדו פחות ובאופן משמעותי מאותן חברות קטנות אשר שווי השוק שלהן הוא קטן, ומבחינת סגנון ההשקעה הרי שחברות הצמיחה ירדו פחות מאשר חברות הערך. השילוב האופטימלי בתקופת הירידות האחרונה, היה אם כן, חברות צמיחה בעלות שווי שוק גדול בהן ניתן להשקיע על ידי השקעה ישירה בחברות או באמצעות תעודת סל הנסחרת בניו יורק והסימבול שלה הוא IWF אשר ההחזקות העיקריות בה הינן חברות המוכרות לכולנו כגון מיקרוסופט, סיסקו, אינטל ו IBM.

ההשקעה בשווקים מתעוררים אינה דפנסיבית והתשואות בהם בדרך כלל נמוכות יותר בשנים ובתקופות בהן התנודתיות בשווקים עולה ויש לקחת את זה בחשבון כאחד הפרמטרים לפני קבלת החלטה האם והיכן להשקיע בשווקים המתעוררים.

נכון הוא שכאשר יורד גשם כולם נרטבים, אבל ניתן לראות שהשווקים בארצות הברית ירדו פחות מהשווקים המתעוררים בתקופת המשבר האחרון. שוק המניות האמריקאי ירד בתיקון האחרון למעלה מ- 10% (אגב, לראשונה מאז שנת 2002), השווקים באסיה צנחו בממוצע ב – 18%, ואילו השווקים באמריקה הלטינית הגדילו לעשות ונפלו בממוצע בלמעלה מ- 23%. אגב, תופעה דומה היתה גם מוקדם יותר השנה כאשר שוקי המניות של מדינות ה BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו, סין) הניבו תשואות נמוכות יותר מאשר מדד ה- 500P& S ברבעון הראשון של השנה כאשר התנודתיות עלתה גם במהלכו.

יחד עם זאת, וכפי שצפו כלכלני סיטיגרופ, שווקים אלה התאוששו תוך זמן קצר ואף הגיעו לשיאים חדשים על רקע הורדת הריבית האחרונה של הפד מחד, והמשך ההתחזקות של הכלכלה הגלובלית, מאידך. כאמור לעיל, אם בכל זאת מחליטים להשקיע בשווקים הנ"ל, מוצע להימנע מלהשקיע בחברות אשר חשופות למחזוריות עסקים ותחת זאת להשקיע בחברות מקומיות אשר נהנות משיפור בצריכה המקומית. כמובן שבמידה ובכל זאת תהיה האטה כלל עולמית הרי שגם החברות הנ"ל לא תהיינה חסינות.

היינו מציעים להימנע מהשקעה בהודו על אף שכלכלת הודו צפויה לצמוח בכ- 9.4% בשנה הנוכחית מאחר ושוק המניות שם נסחר במכפיל גבוה מ - 19 שזהו ללא ספק אחד המכפילים הגבוהים ביותר מבין כל השווקים המתעוררים. בנוסף, האינדיקטורים הכלכליים עדיין מצביעים על התחממות יתר מסוימת של הכלכלה המקומית (לחצי שכר) דבר שייתכן ויביא להמשך הידוק המדיניות המוניטארית.

היינו נזהרים במיוחד מהשקעה בסין למרות שהצמיחה הדו ספרתית צפויה להימשך. הריבית בסין הועלתה מספר פעמים בתקופה האחרונה בניסיון לצנן את הכלכלה המקומית. החברות שם נסחרות במכפילי רווח מאוד גבוהים ויש חשש ממשי, כי יתרחש שם תיקון חד ואלים כמו גם העלאות ריבית נוספות בעתיד הלא רחוק.

בתחום הסולידי יש נטיה של המשקיעים בתקופת משבר להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות של ארצות הברית בבחינת flight to quality ובאשר לתחום הקונצרני עדיף כאמור להתרכז באיגרות חוב המונפקות על ידי חברות איכותיות, בעלות דירוג גבוה, בשווקים מפותחים. שוב, בירידות האחרונות ניתן היה לראות כיצד נפתחו פערי התשואה ("spread") בין איגרות החוב הנסחרות בשווקים המפותחים למתעוררים ולאלה שהשקיעו באיגרות חוב קונצרניות בשווקים מתעוררים, לרבות בישראל נגרמו הפסדי הון.

התחזית לעלייה בתנודתיות בשווקים החלה כבר בתחילת השנה ונראה שזו תימשך בחודשים הקרובים וגם בשנה הבאה. אם נביט לרגע על חצי הכוס המלאה, הרי שעלייה בתנודתיות יוצרת הזדמנויות לקנות סחורה טובה וראויה במחירים זולים יותר. בהקשר זה ראוי בהחלט לצטט את וורן באפט, האיש השלישי בעושרו בעולם, שאמר בתקופה האחרונה וזאת דווקא על רקע התנודתיות הגדולה בשווקים, כי סוד ההשקעה הוא להיות פחדן כשאחרים הם חמדניים ולהיות חמדן כאשר כל השאר הם פחדנים.

מאת: יגאל רבאילן

אחראי על שוקי חו"ל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.