שוק המטבעות: הכסף הגדול לסוחר הסבלני

מזה מספר שבועות מנהלים אנו מעקב אחר השטרלינג האנגלי. ודווקא הוא שלרוב מוביל מהלכים נרדם בשמירה, אולם נראה שהבום בפתח
רובי סלם |

לפני כשבועיים התרענו לגבי אפשרות קניית השטרלינג בפריצת רמת ה 2.0250 ו 2.0350. מאז הספיק האנגלי לדלג עד לרמת ה 2.05 ולרדת בחזרה לנקודת הפריצה.

כמו שבכל מסעדה טובה אף מנה לא תצא לפני מבחן הטעימה של השף הראשי, כך גם בשוק המט"ח. אף מהלך גדול לא יתחיל אם השוק לא אישר שהקרקע יציבה להמשך מהלך העליות.

אתמול היה מבחן הטעימה החשוב לפני הוצאת המנה לשולחנות. השף האנגלי שחזר לרמת ה 2.0250 וקפץ בפראות לאזור 2.0350 בעצם אותת לנו הסוחרים, שהמנה הצליחה-אפשר להתרווח ולהתחיל ליהנות מהארוחה.

המבחן חשוב ביותר מכוון שמאפשר לנו להצמיד את ההוראה לקטיעת הפסד קרוב יותר למחיר השוק ולהתחיל בניהול הפוזיציה וקבוע הרווחים. מהנקודה הזו ככל שנמהר להתרחק מהקרן, שער הכניסה, כך נרגיש יותר בנוח עם העסקה וסיכויי ההצלחה וכיבוש יעד המחירים יגדל.

אני יודע שסוחרים רבים שקנו את השטרלינג ברמות הפריצה איבדו את הסבלנות או שסגרו את העסקאות ברגע שראו אותו מתקן קצת למטה. שוב בנקודה הזו הסבלנות היא הנשק של החזק ופה נמדד אופיו האמיתי של הסוחר, האם מאמין בשיקול דעתו ויודע להסתכל לסכנה בעיניים מבלי למצמץ?

שוב, הרעיון הוא לא להיות חסר זהירות אבל מצד שני גם לא חסר עמוד שדרה. מרגע שהחלטנו שמהלך יוצא לדרך, פתחנו עסקה ומיקמנו הוראה לקטיעת הפסד, אין מה לעשות יותר. כל עוד המגמה הכללית לא השתנתה ולא נזרקנו בסטופ, יש להישאר קר רוח גם אם לעיתים לשוק יש את הקצב שלו. וכידוע הוא אלוף בלתסכל ולערער את ביטחונם של הסוחרים רגע לפני המהלך הגדול.

את האישור הסופי למהלך נקבל רק בפריצה מחודשת של רמת ה 2.05 ובנקודה זו אף מומלץ להוסיף לעסקאות הפתוחות. שיטת הקניות הכי מקצועית היא קניה בסדר עולה כאשר כל עסקה מתבצעת בשער גבוה מקודמת. הדרך מבטיחה שנסחור עם המגמה, נשאר רחוקים מהקרן ונגן על הוננו העצמי. הדבר יוביל לאיזון מנטאלי ומסחר נטול פחד שקול ורציונאלי.

אגב רוב הסוחרים דווקא פועלים הפוך וקונים בסדר יורד. נניח ורכש שטרלינג ברמת ה 2.03, והשטרלינג יורד ל 2.02, יקנה הסוחר הלא מקצועי מנה נוספת כי כעת נראה לו השער זול יותר. לרוב הדבר מסתיים בהפסד כבד ואז יגיעו התלונות כמה אכזרי ולא טוב הוא שוק המט"ח.

בפועל, אין שוק מקביל בו ניתן להגיע לרווחים אדירים על ההון העצמי בזמן כל כך קצר. כל העניין הוא שצריך להכיר את החוקים, מה לעשות ויותר חושב מה לא. שוק המניות יכול להשלות סוחרים לא מקצועיים מכוון שתמיד יש סיכוי שבתקפות מסוימות ירוויחו כסף, גם אם שברו את כל החוקים. בשוק עולה כל הטעויות נסלחות.

אבל שוב זו רק אשליה ובסופו של דבר כשתגיע המפולת רק המקצועיים ישרדו וישמרו על הרווחים. כל השאר צפויים להחזיר רווחים של שנים בחזרה לשוק בתוספת ריבית.

שוק המט"ח לא משקר ולסוחר שלא למד ולא מכיר את החוקים, או שמכיר ועובר עליהם אין אפילו את המותרות שלשחק ב"כאילו". השוק לא סולח והמסחר ממונף ומצריך דיוק של צלף ולא של רובה סער.

לעומת זאת מי שמכיר את השוק באופן מקצועי יגלה שאין תחליף לעסקת מט"ח טובה שיכולה להכפיל את ההשקעה בתוך מספר ימים ספורים. שוב רק אם למדת, השקעת ועבדת לפי הספר.

*מאת: רובי סלם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.