קרנות מתחרות בפק"מ? האם גם זו הבטחה שתמות?

חזי שטרנליכט מזהיר, כי ללא שיפור מהותי בתחום היציבות בהיקף הנכסים המנוהלים של תעשיית הקרנות גם היוזמה החדשה של הקמת קרנות כספים המתחרות בפק"מים של הבנקים עלולה להיוותר בפנתיאון ההצעות המתות של התעשיה
חזי שטרנליכט |

בשבוע שעבר התבשרנו על יוזמה חדשה של תעשיית קרנות הנאמנות בארץ: הקמה של קרנות כספים (Money Market Funds). התעשייה, כך נראה, איננה מסתפקת עוד בניהול כספי המשקיעים לפי דרגות שונות של חופש, ומדיניות שהיא מתווה בעצמה (ואף משנה אותה בקלות יחסית), גם הררי המזומנים ששוכבים בפקדונות הבנקים - הם יעד חדש עבורה.

בין המטרות של תעשיית הקרנות היתה ונותרה המטרה של שמירת היציבות בהיקף הנכסים המנוהלים על ידה. בקרנות הנאמנות, סיפר לי בכיר התעשייה בעבר: יש הרבה קרנות אבל אין נאמנות". המבנה של הענף כיום מייצר תנודתיות מובנת לאורך זמן, בעיקר מצד אופק ההשקעה שמוכתב למשקיעים. מיליארדי שקלים יוצאים ונכנסים לתחום קרנות הנאמנות בהתאם להתנהגות השווקים הפיננסיים, והם ממהרים להגיב להם. בחודשים של מפולות בבורסה, הכסף בורח מהענף ותוך כדי כך מדרבן את ההתנהגות של השווקים הפיננסיים עצמם. בחודשים של עליות, תעשיית הקרנות תורמת את חלקה.

אם היתה יציבות רבה יותר בענף הקרנות מבחינת היקפי הניוד של הנכסים בה, יכלו מנהלי ההשקעות בתעשייה לבחור בצורה יותר מושכלת את ההשקעות שלהם. כשהתנודתיות רבה ומושרשת, עליהם להותיר יתרות נזילות גדולות למקרים של פדיונות חדים, דבר שפוגם במידה מסוימת במקסום התשואות שהם משיגים. הקטנת התנודתיות בטעם המשקיעים היתה משרתת לאורך זמן את אילו בעלי האופי הסולידי, שבחרו להשקיע בענף, והיא היתה מעודדת את החלקים היותר "קפריזיים" לחפש אלטרנטיבות אחרות. אך מצב זה לא מתקיים כיום בצורה אופטימלית, והכסף נכנס ויוצא בקצב מהיר מכלל החלקים בענף. גם אילו שנחשבים לסולידיים (קרנות 20/80, למשל).

באין שינוי מהותי, נראה כי גם היוזמה החדשה של הקמת קרנות כספים שמתחרות בפק"מים של הבנקים (Money Market Funds), עלולה להיוותר בפנתיאון ההצעות של ענף הקרנות שלא הגיעו עדיין לכדי בשלות. ביניהן: פתיחת אתר אינטרנט למסחר "עוקף בנקים" וחוסך בעמלות הפצה בקרנות נאמנות, הקמת מערכת מדויקת יותר לסוגי הענפים והדירוג של הקרנות (בסיוע רשות ני"ע), ועוד רעיונות שונים.

אך ישנה הצעה אחת, שהינה בבחינת הגביע הקדוש, שאם תעשיית הקרנות תשכיל ותלחם עליה, היא תוכל להשיג את אותה מטרה המיוחלת: שיפור היציבות בהיקף הנכסים המנוהלים של התעשייה. מאבק של ענף הקרנות על הטבות למיסוי על רווחי הון למי שמתמיד להשקיע לאורך שנים בענף. מאז רפורמת בכר, נזנחו ההטבות למי שחוסך לטווח הבינוני (בין שנים ספורות לעשור וחצי). בעבר, מי שהפקיד כספים בקופת גמל, נהנה לאחר 15 שנים מהטבות במיסוי על רווחיו, כיום הוא נאלץ לקבל את ההטבה לפחות בגיל 60, לא משנה באיזה גיל החל לחסוך.

כיום, נשארו ההטבות הללו למי שחוסכים דרך קרנות ההשתלמות, שבהן הכסף "ננעל" לצורך הטבת המס לתקופה של 6 שנים. אם תעשיית הקרנות, תאבק ותצליח להשיג סוג מסוים של הטבות מיסוי לחוסכים לטווחים ארוכים יותר, היא תעודד בכך את המשקיעים להביט לטווח השקעות ארוכים יותר. יציבות בנכסים שמנהלת התעשייה, תסייע גם לכל שוק ההון המקומי ותקטין את מידת העצבנות בו בתקופות של משברים.

*מאת: חזי שטרנליכט - יועץ לקשרי משקיעים בחברת "תקשורת פיננסית"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?