עוד עופר בדרך לבורסת ת"א - יולי עופר ינפיק את CEE

יגייס מאה מיליון שקל לחברת CEE ההולנדית שבשליטתו, המחזיקה פרוייקטי נדל"ן שונים במרכז ומזרח אירופה. מדרוג העניקה לאגרות החוב דירוג "Baa1"
אריאל אטיאס |

חברת CEE תגייס מאה מליון שקל בבורסה בתל אביב. מר יולי עופר משמש כנשיא החברה והינו בעל שליטה עיקרי בה (75%) ושותפו בה הוא נמרוד רינות (24.9%). CEE הינה חברת החזקות פרטית הרשומה בהולנד ומחזיקה בחברות בנות בעלות פרוייקטי נדל"ן שונים בהונגריה, רומניה, סרביה, סלובקיה, קרואטיה ומונטנגרו.

דובריו של עופר מסרו כי יולי עופר הינו בעל ניסיון עתיר שנים באזור המקנה לחברה נגישות ויתרון בכל הקשור במגעים עם גורמים עסקיים מובילים והמערכת הבנקאית בכל מדינה ומדינה. עופר הביע הערב את מחויבותו לרכז את כל פעילות הנדל"ן העתידית שלו בארצות הפעילות של החברה באמצעות CEE, כל עוד תוותרנה אגרות חוב במחזור וכל עוד קיימים אמצעים פנויים בקבוצה.

ל-CEE נכסים מניבים, קרקעות למגורים, למסחר ובתי מלון, בשלבים שונים של ייזום ופיתוח. בין היתר לחברה מספר נכסים מניבים המושכרים בעיקר למוסדות פיננסיים ומשרדי ממשלה.

בנוסף, CEE נמצאת במשאים ומתנים שונים לרכישת נכסים מניבים נוספים ובכוונתה להשתמש בחלק מהכסף שיגויס לצורך בניית פרוייקטים חדשים ולהחלפת אשראים קיימים. עורך הדין המלווה את ההנפקה הוא עמיר צפריר ממשרד גולדפרב לוי ערן והחתמים הם פועלים IBI ואקסלנס.

נזכיר, כי עסקיו של יולי עופר הופרדו מפעילותו העיסקית של אחיו, סמי כבר בשנת 2002 ומאז מנהלים שני בתי האב עסקים נפרדים. אז נותרה קבוצת האחים עופר נכסים בשליטתה המלאה של משפחת יולי עופר. הקבוצה עוסקת בכל פעילויות הנדל"ן בארץ וכן בעיסקי הנדל"ן והמלונאות בארץ ובמזרח אירופה. בנוסף מחזיקה הקבוצה מרכזי קניות ובניני משרדים ובנייני מגורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.