הפד מוריד את ריבית הניכיון ב 0.5%
ריבית הניכיון הינה הריבית אשר אותה גובה הפד מהבנקים. בפירסום לעיתונות נמסר מהבנק המרכזי של ארה"ב כי "מצבם של השווקים הפיננסים התדרדר, בנוסף, לחנק אשראי ולעליה ברמות אי הוודאות יש פוטנציאל לרסן את הצמיחה הכלכלית" אי לכך בכדי להקל על שוק האשראי הוחלט על המהלך הנוכחי של קיצוץ ריבית הניכיון. מהלך זה נסך אופטימיות בקרב המשקיעים כי משבר שוק המשכנתאות המשני בארה"ב ירוסן והווה זרז לעליות בכל המדדים המובילים.
הדולר לא איחר להגיב להכרזה ונחלש אל מול העיקריים לאחר שגברו הערכות המשקיעים כי מהלך זה של הפד מכין את הקרקע לקיצוץ הריבית, יתכן כבר בחודש ספטמבר. בשוק נישמעים קולות כי אנו אף עשויים לראות את הריבית בארה"ב יורדת בכ 0.75% עד לסוף השנה. עם התאוששותן של בורסות ארה"ב חזרו גם בורסות אירופה לעלות והניעו את המשקיעים מהדולר אשר נחשב לחוף מיבטחים בתקופות של ירידות חדות בשוקי ההון, אולם יש לזכור כי הספקולציות על הורדת ריבית מסתמכות בעיקר על המשבר הנוכחי אשר הונע בעיקרו מסיבות פסיכולוגיות ולא גובה בנתונים כלכליים משמעותיים אשר הצביעו על האטה בצמיחה העולמית. בנוסף, הלחצים האינפלציונים נותרו בעינם כשמחירי הנפט נותרים גבוהים וחלה עליה במחירי מוצרי המזון הבסיסיים. עובדות אלו ממזערות את האפשרות של קיצוץ הריבית בתקופה הקרובה, בפרט אם ניקח בחשבון את גישתו הניצית של הפד כלפי האינפלציה. במידה וימשיכו בורסות אירופה לרכב על הגל הירוק והחששות מפגיעה בצמיחה של גוש האירו יתפוגגו אנו עשויים לראות את הדולר נחלש בצורה משמעותית אל מול האירו זאת על רקע הצפיות כי הריבית בגוש תועלה בחודש ספטמבר לרמה של 4.25% .
הנתונים אשר ירכזו את מרבית תשומת לב המשקיעים בשבוע הקרוב יכללו את סקר ה ZEW בגרמניה אשר יעניק תחזית לגבי כיוונה של הכלכלה הגדולה בגוש האירו. בארה"ב אנו נקבל מדד משמעותי לפעילות התעשייתית עם פירסום הזמנת מוצרים ברי קימא. בבריטניה יפורסם התמ"ג הרבעוני אשר צפוי להצביע על צמיחה יציבה של 0.8%.
השבוע יכריז הבנק המרכזי ביפן על שיעור הריבית אשר צפוי להיוותר ללא שינוי ברמה של 0.5%. המטבע היפני היה הבולט ביותר בתנודתיותו והתחזק בעוצמה אל מול שלל המטבעות העיקריים כתוצאה מהירידות בשוקי ההון. עם העליה בתנודתיות וכתוצאה מכך בפרמיית הסיכון כשברקע נימשכות ירידות השערים בבורסות העולם סגרו שחקני Carry Trader רבים את פוזיציות המכירה כנגד היין והעלו את הביקוש למטבע היפני בחדות.
מזה תקופה ארוכה התבטאו גורמים רשמיים ביפן כנגד היקפי המסחר של שחקני ה Carry Trade והתעלמותם מהסיכון הכרוך בכך. היקפי המסחר של אותם שחקנים התבהרו על רקע מהלכו הדרסטי האחרון של היין כשהגורם העיקרי למהלך זה הינו יציאתם של שחקנים אלו מהשוק. במידה ותרד מעט התנודתיות בשוק והבורסות אכן ימשיכו לעלות אנו צפויים לראות חזרה של מסחר ה Carry Trade אשר עשוי להחליש את היין חזרה לכיוון ה 117.00 ו 160.00 אל מול הדולר והאירו בהתאמה כבר בשבוע הקרוב.
על אף שהפגין הדולר עוצמה במהלך השבוע והתחזק אל מול מרבית המטבעות הוא נחלש אל מול השקל. ניתן להסביר את כוחו של השקל בנתוני המקרו החיוביים של ישראל כגון: עודף בחשבון השותף, הגידול בצריכה הפרטית ובהשקעות וירידה באבטלה. נתונים אלו מקרינים יציבות ומאותתים כי המשק צפוי להמשיך ולצמוח בשיעור יחסית גבוה, עובדה ההופכת אותו לאטרקטיבי בעיני משקיעים זרים המעלים את הביקוש למטבע הישראלי. סיבה עיקרית נוספת הינה צפיות המשקיעים להמשך העלאות ריבית על ידי בנק ישראל. עובדה ידועה היא כי המחירים בשווקים הפיננסים מגלמים ציפיות עתידיות ומרבית ההערכות מיעדות את ריבית בנק ישראל לעלות לרמה של 4.25% עד לסוף השנה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")